להציל מזון, להציל מעוני
הממשלה לא סופרת את העניים ונזכרת בהם רק בחגים או בימי בחירות. הפתרון נעוץ במעורבות מלמעלה לטובת הצלת מזון - זה טוב לעניים ולכלכלה
בחודש האחרון נרשמו עליות חדות במחירי מוצרי מזון. משום מה אף אחד לא מדבר על כך שעליות המחירים הללו יגדילו את התלות של העניים בעמותות, שמהוות כיום את הפתרון המשמעותי היחיד עבורם למזון. כשאנו בעמותות נאבקים מדי יום על מנת להצליח ליצור שינוי בחייהם של אותם אנשים בצורה שתכבד אותם באשר הם - ללא תווית או תיוג - הממשלה לא סופרת אותם.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
שוויון לנשים מתחיל בבית / גליה וולוך
צעד לשוויון נשים בצה"ל / חני כספי
בכל שנה אנו עדים למספר גדל והולך של נזקקים, חלקם משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים. זו המציאות העגומה כיום, שלא מקבלת כל מענה מהרשויות - לא בשלטון המקומי ולא במשרדי הממשלה. נזכרים בנזקקים רק בחגים או כשיש בחירות, השאלה היא תמיד "מה יאכלו בין החגים או בין הבחירות".
עמותות הסיוע עושות את עבודתן בשטח ונותנות מענה חלקי ולא מתואם לכאוס השורר בקרב האוכלוסייה הענייה והחלשה ביותר בישראל. כשאין להם קול ואין שופר, אין לובי ואין בהם עניין, אנו, העמותות, מוצאות את עצמנו לבד במערכה. אין זה מתפקידן של עמותות הסיוע לוודא שכל אדם יוכל לחיות בכבוד - על הממשלה לעשות זאת. כשמעגל העוני מתרחב בכל יום ואנו עדים לאוכלוסייה חדשה שנעזרת בשירותי עמותות הסיוע, הבעיה רק הולכת ומחריפה.
אז מה כן אפשר לעשות? אפשר להציל עודפי מזון. יש ארגונים בארץ שמתמחים בכך ומצילים מזון קיים. זה טוב לעניים, שמקבלים מזון איכותי ובריא, זה טוב לסביבה בכך שחוסך הטמנה והשמדה וטוב לכלכלה בכך שמנצלים את תשומות הייצור עד כמה שרק אפשר ומקיימים מינוף כלכלי עצום - הופכים כל שקל לחמישה ואף עשרה שקלים של מזון איכותי.
אז למה זה לא קורה יותר? מכיוון שהממשלה עובדת בשיטה לפיה מה שהיה הוא שיהיה. קל לעשות את הדברים הידועים. כל תעוזה וכל שינוי נראים מפחידים וקשים. ארגונים מהעולם מגיעים לישראל ללמוד מאיתנו איך מצילים מזון. רק בשבוע שעבר ביקרו אותנו אנשי בנק המזון של יוון. אנחנו יוצאים להרצות בעולם ומקבלים תגובות נלהבות. אבל בישראל לא מפרגנים, לא מוכנים להעלות את הפעילות הזו על דרך המלך. שיטת העדר עובדת ואנו הולכים בה כסומים.
הגיע הזמן לפקוח את העיניים ולעשות כמה דברים רציניים: לחוקק בישראל את חוק "השומרוני הטוב" שקיים במדינות רבות בעולם, חוק המגן משפטית על תורמי מזון בתום לב, לחייב את הצבא ואת כוחות הבטחון לתרום את המזון העודף לנזקקים. כיום אין אישור לעשות זאת וטונות מזון מושלכים לפח מדי שנה, לתת שיניים למועצה לביטחון תזונתי כדי שזו תוכל לפעול בתחום הצלת המזון כתף אל כתף עם גורמים בממשלה במגזר העסקי ובמגזר השלישי.
אבל בשביל להוציא החלטות שכאלו מן הכוח אל הפועל צריך מישהו שיוביל את העדר ולא יילך בתוואי הנתון. האם יש מישהו כזה?
גידי כרוך, מנכ"ל ארגון לקט ישראל
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il