ארוסתו של חלל מלבנון לא תוכר כאלמנת צה"ל

חייל שנהרג במלחמת לבנון השנייה היה אמור להתחתן כמה חודשים לאחר מכן. למרות זאת, משרד הביטחון ובית המשפט לא מוכנים להכיר בארוסתו כידועה בציבור. הנימוק: מגורים משותפים זה לא מספיק

מערכת PsakDinפורסם: 11.03.14 , 14:21

אישה שאיבדה את ארוסה במלחמת לבנון השנייה, חודשים ספורים לאחר שהציע לה נישואים, לא תוכר כאלמנת צה"ל. כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בחיפה, בנימוק שהיא לא הצליחה להוכיח שהייתה הידועה בציבור של המנוח.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במהלך שירותו הצבאי, שאמור היה להסתיים בספטמבר 2006, הציע חייל בודד נישואים לחברתו והם היו אמורים להתחתן מיד אחרי השחרור. אולם הוא נהרג ביולי 2006 בקרב בלבנון. כשנה וחצי לאחר מכן פנתה ארוסתו לקצין התגמולים בבקשה להכיר בה כאלמנת צה"ל לשם קבלת גמלה ממשרד הביטחון.

קצין התגמולים דחה את בקשתה, בין היתר בנימוק שלא התקיימו התנאים להכיר בה כידועה בציבור. בעקבות זאת היא הגישה ערעור לבית משפט השלום בחיפה. לטענתה היא חיה עם המנוח תחת קורת גג אחת והם ניהלו חיי משפחה ומשק בית משותף, כמו בעל ואישה.

לטענתה, אף שניהלו חשבונות בנק נפרדים, בפועל כל אחד נהג בכספי האחר כבשלו. עוד טענה, כי בטופס שמולא על ידי נציגי צה"ל שנמצא בתיק המשפחות, היא מוזכרת כבת זוגו של המנוח.

קצין התגמולים טען מנגד שהמנוח היה חתום בגפו על חוזה השכירות של דירתו, ואף קיבל בגינו החזרים מהצבא. לטענתו, המנוח הצהיר על עצמו כחייל בודד, ומשכך לא ייתכן שהיה ידוע בציבור.

לא ידועה בציבור- לא מוכרת

סגן הנשיא בית המשפט, יעקב וגנר, דחה את הארוסה וקבע שהיא לא הצליחה להוכיח שהייתה ידועה בציבור של המנוח. לעמדתו, מגורים משותפים של זוגות צעירים הוא מראה נפוץ, אך לא כל הזוגות שמתגוררים ביחד נחשבים לידועים בציבור. את הקביעה אם מדובר בידועים בציבור יש לבחון לפי נסיבותיו ומאפייניו של כל מקרה ומקרה.

הוא הוסיף כי לא הוכח ברמה הנדרשת שהזוג ניהל משק בית משותף באופן המוכיח כי אכן היו ידועים בציבור. זאת בין היתר בשל העובדה שחייהם הכלכליים והרכושיים לא היו משותפים, ולמעשה, המערערת כלל לא הייתה מעורה במצבו הכלכלי של המנוח. הארוסה מתכוונת לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בחיפה.

עו"ד איתן ליפסקר העוסק בדיני משפחה, מסביר שפסק הדין משקף את המגמה הנוכחית בפסיקה: מגמה של ריסון וזהירות מרובה טרם מתן הכרה רשמית וסטטוטורית של "ידועים בציבור".

לדבריו, "התופעה הנפוצה של מגורים משותפים וקיום יחסי אישות ללא נישואים תרמה למגמה זו, אך בעיקר ביקורת נוקבת של מלומדים, שהציגה כאבסורד את נטייתה הקודמת של הפסיקה להקל בהגדרת ידועים בציבור. המגמה הנוכחית של הפסיקה מציבה אמירה ברורה וחדה: מי שרוצה מערכת זוגית של ידועים בציבור חייב לנקוט שורה ארוכה וחד משמעית של פעולות רכושיות, רשמיות וחברתיות לשם הסרת הספק בדבר כוונת הצדדים להחיל על עצמם מעמד זה".