ליקויים בשייטת, סחבת של שנים באבטחת הגז
דו"ח מבקר המדינה על מערכת הביטחון מצא "פגמים מגוונים" בקומנדו הימי - שנותרו חסויים - והצביע על ליקויים ועיכוב בנושא קריטי: למה לקח 3 שנים להחליט על אבטחת האסדות בים, יעד לפיגוע אסטרטגי של חיזבאללה?
עוד בדו"ח המבקר:
משרד הביטחון ורפאל זיהמו ולא ניקו
הרמטכ"ל לא עודכן על כשל בגיוס מילואים
- עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
בפרק על שייטת 13 מצא המבקר ליקויים במאפייני ההפעלה הייחודיים של היחידה, בהפעלת הכוח ובאבטחתו, בתכנון בניין הכוח של השייטת ובנושאים של כוח אדם וארגון. המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, העיר כי מן הראוי שהמטה הכללי של צה"ל, מפקדת חיל הים והשייטת יפעלו לתיקון ליקויים אלו. יתר הנתונים בפרק נאסרו לפרסום לשם שמירה על ביטחון המדינה.
ועוד בים: המבקר בדק את נושא ההגנה על מתקנים ותשתיות להפקת גז ונפט בים התיכון. הוא כתב כי גילויי הגז בתחום "המים הכלכליים" של ישראל הם בעלי חשיבות פיננסית ואסטרטגית רבה למשק, ומשכך, עלולים מתקני הגז לשמש יעד לפגיעה מצד מדינות עוינות וארגוני טרור. מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, אף השמיע איומים מפורשים לפגוע באסדות הגז של ישראל.
אבל למרות הסכנה והנזק איתר המבקר ליקויים באבטחה. השופט שפירא מצא שההגנה של צה"ל על מתקני הגז היא חלקית, עקב האמצעים הבלתי מספיקים שיש באפשרות הצבא להקצות למשימה זו.
נוכח חשיבות מתקני הגז בים והאיומים הנשקפים להם, החל המטה לביטחון לאומי (מל"ל) במשרד ראש הממשלה בנובמבר 2010 בעבודה שמטרתה להמליץ על הגורמים שיהיו אחראים לאבטחתם ועל האמצעים הנדרשים לשם כך. משרד המבקר מצא כי למרות הדחיפות הרבה בקיום מערך הגנה יעיל, הציגו משרד הביטחון והמל"ל הצעה לקבינט הביטחוני רק באפריל 2013, כשנתיים וחצי מתחילת עבודת המטה. ההצעה אושרה שבעה חודשים לאחר מכן בקבינט.
בדיון הראשון נקבע כי ההחלטה תוצג ברבעון הראשון של 2011. במרס אותה שנה כתב שר התשתיות דאז, עוזי לנדאו, לראש הממשלה בנימין נתניהו – האחראי על המל"ל – כי יש לפעול במהירות בנושא האבטחה. "תחום הגז הטבעי הופך להיות מרכיב אסטרטגי וגיאופולטי משמעותי. מדובר במתקנים חשובים ביותר ויש צורך להגן עליהם. לאור החשיבות הנני פונה לכבודו לשם העלאת הנושא לטיפול בעדיפות הראשונה", כתב לנדאו.
אבל מהדו"ח עולה כי רק בנובמבר 2012 הנחה נתניהו את הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, "לגבש ולהביא בהקדם לאישור 'הצעת מחליטים' מוסכמת בעניין ההגנה על הנכסים 'במים הכלכליים של ישראל'".
עיכוב מזיק ובעייתי
לדחיפות נושא ההגנה על מתקני הגז התייחס גם מפקד חיל הים, אלוף רם רוטברג, שכתב בפברואר 2013, בזמן הניסיון להרכיב ממשלה לאחר הבחירות לכנסת ה-19: "המלצתי היא לקדם את הנושא במהירות האפשרית ללא תלות בממשלה כזו או אחרת. כל דחייה והתמהמהות נוספות ישליכו באופן ישיר על מוכנות צה"ל וחיל הים". שר הביטחון משה (בוגי) יעלון כתב למבקר לאחר מינויו: "לתפיסתי, העיכוב שחל בקבלת ההחלטה – מזיק ובעייתי".
ולמה נמשכה עבודת המטה זמן כה רב? משרד ראש הממשלה מסר בשם המל"ל למבקר כי "מדובר בנושא חדש שמדינת ישראל לא עסקה בו בעבר, ולפיכך נדרשת עבודת מטה מעמיקה ונרחבת תוך לימוד הסוגיה מהיסוד. העבודה אורכת זמן וראוי כי לא תיעשה תוך קיצורי דרך. עבודת המטה שבוצעה הייתה יסודית ומורכבת וניסתה לאזן בין היקף הסוגיה ובין הרצון למצוא פתרון מיטבי בהקדם האפשרי".
משרד מבקר המדינה העיר כי נוכח האיומים על מתקני הפקת הגז בים, ולאור העובדה שמתקן "תמר" החל לספק גז באפריל 2013, היה על המל"ל להידרש לנושא זה ביתר שאת כדי לקדמו. יתרה מכך, נכתב בדו"ח, מהמסמכים עולה כי המל"ל עצמה קבעה "שאין לעכב את בניית המענה המבצעי".
המאבטחים ייקראו למילואים
ומי ישמור בשעת חירום על המתקנים? מי שמאבטח את המתקנים הן חברות אבטחה פרטיות המבצעות את האבטחה המקומית על מתקני הגז בשגרה ובחירום. כיוון שמתקני הפקת הגז אינם מוגדרים "מפעל חיוני" על פי חוק שירות עבודה בשעת חירום, לא ניתן לחייב את המאבטחים המוצבים עליהם ב"שירות עבודה" בעת חירום.
עוד מצא המבקר כי מכיוון שהמאבטחים הם בדרך כלל יוצאי יחידות קרביות, העשויים להיקרא לשירות מילואים בעת חירום, הם לא יוכלו בתקופה כזו להמשיך ולמלא את תפקידם באבטחה. בביקורת לא נמצא שנושא זה נדון בין שר הכלכלה לבין שר הביטחון. כמו כן סוגיות אלו לא עלו בהצעת המחליטים לקבינט הביטחוני.
בתגובה לאבטחה בשעת חירום נמסר ממשרד ראש הממשלה למבקר כי "בהתאם להצעה, צה"ל הוא הגורם האחראי על הגנת המתקנים בשגרה ובחירום, כמו גם על הנחיית האבטחה במתקנים. צה"ל הוא הגורם אשר צריך יהיה להפעיל את שיקול הדעת בשעת חירום ולהחליט אם להשאיר את המאבטחים במתקנים או לגייסם למשימות אחרות".
עוד נמסר ממשרד ראש הממשלה כי "החלטת הקבינט אימצה את עמדת הגורמים המקצועיים בעניין אבטחת מתקני הגז בחירום". המבקר העיר כי תמוהה טענת המשרד שלפיה החלטת הקבינט "אימצה את עמדת הגורמים המקצועיים", מכיוון שהנושא לא הופיע בהצעת המחליטים.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לממצאים על השייטת: "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. מדובר ביחידה שפועלת לילות כימים בפעילויות מבצעיות חשאיות ומורכבות, שטפח אחד מצומצם מהן נחשף רק השבוע. צה"ל התייחס באופן מפורט לכלל הליקויים שפורטו בתחומי הפעילות המגוונים של השייטת שנבדקו בביקורת זאת ופועל לתיקון הליקויים".
על הליקויים באבטחת מתקני הגז, נמסר מדובר צה"ל: "החלטת הקבינט הביטחוני מטילה על צה"ל את המשימה לפעול להגנת האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל בתחום המים הכלכליים. במסגרת עבודת מטה שהתקיימה, הוצגו בפני הקבינט תפיסת ההגנה ותוכניתה לשם מילוי משימה זו. המערך הייעודי עתיד לכלול ספינות שטח, ספינות ביטחון שוטף, כלי טייס בלתי מאוישים, איסוף מודיעין ורכיבים נוספים. בתוך כך, ובהתאם להחלטת הקבינט, חיל הים מבצע את משימתו באמצעים העומדים לרשותו ומקיים סיורים במרחב ההגנה שהוגדר לו בהתאם להערכות מצב שונות וכן באופן תקופתי".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מרגע שהתקבלה החלטת הממשלה, משרד הביטחון פועל להוצאה לפועל של עסקת ההצטיידות, בספינות לחיל הים ואמצעים נוספים, בלוח הזמנים הקצר ביותר".