פסגת האולימפוס: המעריצים של פרסי ג'קסון
קהילות בפייסבוק, תחפושות, היכרות עם המיתולוגיה היוונית ותשוקה לקריאה: עם הומור קליל, עלילה רוויה באקשן והקשרים היסטורים, ספריו של ריק ריירדן הפכו את בני הנוער למכורים - גם אצלנו: "אחרי שאתה מסיים כל ספר, גרוע או מעולה - אתה רוצה לרוץ ולספר לאנשים עליו"
"ריק ריירדן הוא הסופר המשמעותי ביותר כיום עבור בני נוער". את האמירה הנחרצת הזאת לא כתבה מבקרת ספרות של מגזין נחשב, אלא דווקא הקול הרלוונטי ביותר כשעוסקים בספרות ילדים ונוער - קוראת צעירה. טל יהל, בת 16 וחצי, קוראת אדוקה של ספרות פנטזיה ובכלל, מסבירה שריירדן - מחברם של ספרים רבים, שמוכר במיוחד כבוראו של פרסי ג'קסון, גיבור הסדרות "פרסי ג'קסון והאולימפיים", "גיבורי האולימפוס" ומחבר סדרת "משפחת קיין והאלים המצריים" - חשוב במיוחד משום ש"ברגע שאתה מתחיל לקרוא אותו אתה לא יכול להפסיק".
- אזור הדמדומים: יותם שווימר על סדרות הספרים לנוער
"הוא פותח לנוער צעיר דלת לעולם הספרות, וזה משפיע על כל החיים שלך", היא מוסיפה. "הספרים שלו הם הראשונים שגרמו לי להתחיל לקרוא, ומאז אני לא מפסיקה. אני לא מגזימה כשאני אומרת שהוא שינה לי את החיים, וגם להרבה מאוד בני נוער אחרים".
מאז שגילה עולם המו"לות את הפוטנציאל המסחרי העצום של בני הנוער (ובכך נכללים גילאי 12 ומעלה) ולאור הצלחת ספרי הארי פוטר, סופרים רבים (בעיקר אלו הנושקים לפנטזיה) ניסו להתחקות אחר ההצלחה. אף על פי שמכירות הספרים הללו עלו מאוד, רק מעטים הצליחו להגיע לממדים של הצלחה בינלאומית, כמו סדרות הספרים של "משחקי הרעב" של סוזן קולינס או "דמדומים" של סטפני מאייר. בנישה הזאת, ריק ריירדן, שספריו נמכרים במיליוני עותקים ברחבי העולם, הוא לא רק סופר מצליח מאוד, שבזכות סדרות ספריו וההמשכים המתפרסמים תדיר הצליח לגבש קהילת קוראים נאמנה - אלא תופעה של ממש.
בניגוד למה שאפשר לחשוב, ריירדן לא הפך ללהיט בארץ מיד עם פרסומו. "כש'פרסי ג'קסון וגנב הברק' התפרסם בארץ לראשונה, ביוני 2008, הוא זכה למכירות טובות - אך לא היסטריות. ודאי שלא רב מכר",
מספר רני גרף, מו"ל הוצאת "גרף" שבאמצעותה רואים אור ספריו של ריירדן (בתרגומה של יעל אכמון), "אבל אנחנו האמנו בסדרה, ואכן, ההצלחה הגיעה עם הספר השני והשלישי. זה היה די מדהים: בכל פעם שספר חדש יצא לאור, ראינו באופן כמעט מיידי עליית מכירות גם בספרים הקודמים בסדרה.
"מה שיפה במכירות הספרים הוא שהם שומרים על מכירות נאות לאורך זמן. בעוד שלהיטים אחרים נמכרים בכמויות ענק מיד עם צאתם ודועכים מהר יחסית, ספריו של ריירדן ממשיכים להימכר באופן יציב גם שנים לאחר צאתם לאור. אני מניח שבני נוער חדשים מצטרפים עם הזמן לקוראי הסדרות, והמשמעות היא שהספרים כמעט מוכרים את עצמם, תופעה נדירה למדי בעולם המו"לות".
הקהל הנאמן של ריירדן נמצא בקשר רציף עם ההוצאה, מבקש הדפסות חוזרות, עט על החנויות ביום שבו רואה אור ספר חדש, ובמקרים מסוימים - נמכרים עותקים רבים במכירה מוקדמת. ממדי התופעה אינם נוגעים רק למכירות, אלא לקהילה שנוצרה סביב הספרים, בעיקר סביב "פרסי ג'קסון". קהילות אלו, שהן לרוב וירטואליות, ובהן חולקים הקוראים את רשמיהם ואת תחושותיהם לגבי הספרים והסופר, הן הכוח המניע את הצלחתו ומעמדו של ריירדן, בארץ ובעולם. יהל מוסיפה בעניין זה: "ההצלחה של ריירדן קשורה לכך שהיינו קטנים שהתחלנו את הסדרה. זה מצב מיוחד, לקרוא סדרה ושהדמויות מתבגרות יחד אתך.
"ריירדן גורם לנו להתחבר לדמויות עד כדי כך שאנחנו לא יכולים להפסיק. אנחנו חייבים לראות מה קורה איתן, ולראות איך הן מתפתחות. אחרי שאתה מסיים כל ספר, בין אם הוא גרוע או מעולה, אתה רוצה לרוץ ולספר לאנשים עליו. כשאני מסיימת את הספרים של ריירדן, אני רוצה להתקשר לחברות שלי ולצרוח להן על כמה מדהים ונורא ועצוב ומושלם זה היה. קהילות סביב ספרים זה לא משהו חדש וישראלים לא המציאו את זה, ובארצות הברית יש להם יותר כוח, אבל אני חושבת שבכל זאת יש לנו השפעה".
מאיה טל, בת 16 וחצי, המנהלת את קהילת הפייסבוק המצליחה "נוער קורא", מספרת על ה"פאנדום" (הערצה) של "פרסי ג'קסון". "מדובר באחת הקהילות הגדולות והמשוגעות יותר שקיימות בארץ. מי שיחפש בפייסבוק 'פרסי ג'קסון' יוכל למצוא המון דפים שעוסקים בסדרת הספרים ומתעדכנים כל יום בתמונות, קטעי כתיבה, משחקים ומה לא. מלבד פעילות ממושכת בפייסבוק, נקבעים גם מפגשים לקהילה הזו. הייתי בכמה מהם, ואני יכולה להעיד על האהבה הגדולה לסדרה שמתבטאת בהמון ילדים שלובשים חולצות כתומות או סגולות ומדברים בהערצה גדולה ועניין על הספרים. יש עוד קהילות ספרותיות, אבל אני לא חושבת שאף אחת מהן כרגע היא ברמה של הפאנדום העצום של 'פרסי ג'קסון'".
ספריו של ריק ריירדן מספקים לקוראים הצעירים שלושה אלמנטים מרכזיים שהופכים את הסדרות שלו לאהובות כל כך: הומור קליל ומשעשע, עלילה רוויה באקשן והקשרים רבים למיתולוגיה היוונית והמצרית. יכולתו של ריירדן לבצע את כל אלו בכתיבה נגישה וקולחת, גורמת לספריו להיות אוניברסליים ולדבר לקוראים בכל העולם.
יהל אף מוסיפה כי לצד כל אלו, ישנה העובדה שלא מוצג בספרים עולם מושלם. "אלו לא סיפורי האגדות בסגנון 'הם חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה'. זה כבר לא תופס במציאות הזו, וטוב שכך. ילדים לא צריכים לחשוב ככה, לא משנה כמה רוצים להגן עלינו".
מה מאפיין את הקהילה הישראלית של ריק ריירדן?
רני גרף: "המאפיין הדומיננטי הוא הלהט. אצל בני נוער מתלהבים מוצאים להט ותשוקה שלא תמצא אצל מבוגרים, וזה מחמם לב. אני מקבל מאות מיילים מדי שבוע עם הצעות לספרים שהם היו רוצים לראות בעברית, שאלות בנוגע למועד יציאת ספר חדש. למשל כש'בית האדס' התעכב בחודשיים, עקב כניסתו לתוקף של חוק הספרים, את האכזבה ניתן היה לשמוע עד קצה הגלקסיה, וזו היתה אכזבה קולנית מאוד.
"עם הפניות מגיעות גם המון טענות, כגון: למה אתם משתמשים דווקא בעטיפות שלכם ולא רוכשים את העטיפות האמריקניות? למה לא עשיתם עטיפה משלכם והלכתם עם מה שהולך בחו"ל? המקום הטוב ביותר לראות את ההתלהבות המתפרצת הוא דווקא הדוכן של ההוצאה בכיכר רבין בשבוע הספר. ההתנפלות והציפייה למשהו חדש, התחינה בפני ההורים לקנות ספר זה או אחר, העיניים הנוצצות כשהם מספרים לך בגאווה שאין להם מה לקנות בדוכן כי כבר קנו הכול ויש להם בבית - אין שכר נאה מזה למו"ל צעיר".
אז מה בעצם נדרש מסופר כדי להפוך לתופעה גדולה כל כך?
מכלוף: "הדרך להצליח לדעתי היא פשוט כתיבה טובה, הומוריסטית ועל נושא מעניין". טל מציינת דווקא שמדובר בהרבה מזל: "טיפת המזל הזאת יכולה לעשות את ההבדל בין אם הספר שלך יהיה מוצג בכל חנויות הספרים, ואנשים ייספרו את הימים עד שההמשך שלו יצא, לבין אם הוא יהיה בערמה ליד המיטה שקוראים רק כשממש אין מה לקרוא. כמובן שכתיבה טובה וזורמת ותוכן מעניין הופכים את הספר למהנה לקריאה, ומשפיעים על הרצון לקרוא עוד".
בנוגע למרכזיות של קהל הנוער בספרות, טוענת יהל: "בקרוב מאוד בני נוער יהיו קהל היעד מספר אחת של הוצאות הספרים. רוב הקניות של ספרים נעשים כבר עכשיו על ידי בני נוער, וההוצאות חייבות להתאים את עצמן להתפתחות הזו. בין אם הם לא אוהבים את הז'אנר של הספרים החדשים, הם חייבים לעמוד בדרישה, כי ברגע זה תרגום הספרים לבני נוער מאוד איטי וההוצאות מאבדות הרבה מאוד כסף כשהן יכולות להרוויח".
