35 שנים למהפכה: חומייני הבין בכלכלה?
כשנשאל לפני המהפכה מהי משנתו הכלכלית, השיב חומייני ללא היסוס: "כלכלה זה עניין לחמורים". גם הנשיא האיראני הקודם, אחמדינג'אד, זלזל בכלכלנים ודאג לבזבז את כספי אוצר המדינה תוך שהוא גורר את המשק לסחרור אינפלציוני. את המחירים משלמים אזרחי המדינה עד היום
השנה מלאו 35 שנים למהפכה ששינתה את פני המזרח התיכון - המהפכה החומייניסטית באיראן שהשלכותיה ניכרים באזור עד היום. הרבה נכתב על המהפכה הזו ונסיבותיה אולם מעט מאד נכתב על מורשת אייתולה חומייני בתחום הכלכלי. הסיבה לכך די פשוטה: המנהיג השיעי סלד מכל עיסוק בעניינים כלכליים ולא ראה בנושא מרכיב חשוב.
- לכתבות נוספות במדור הירוקים של השכן
- איראן מגחכת: תצוגת הנשק באילת - בדיחה
- בואו, בנים-בנות. מהפכת בתי הקפה באיראן
זכורה היטב אמירתו של חומייני כשנשאל לפני המהפכה מהי משנתו הכלכלית והוא השיב ללא היסוס: "כלכלה זה עניין לחמורים". גם לאחר המהפכה, כשהגיעו לאוזניו של המנהיג השיעי תלונות מצד התושבים על האינפלציה המאמירה, הוא רטן ואמר: "לא ייתכן שהקרבנו קורבן כל כך גדול רק בשביל שמחירי המלונים יירדו".
במרוצת השנים התבטא חומייני בנושאים הכלכליים אבל במידה מועטה ולא אחת נוגדת. מצד אחד הוא תמך בשימור מעמד הסוחרים, ובכלל זה הזכות לקניין פרטי תוך תיעוב הקומוניזם. מצד שני תמך במדיניות פופוליסטית כמו למשל הבטחה לאספקת השירותים הבסיסיים לעניים בחינם על חשבון המדינה. יש הטוענים כי הניגודים הללו של מנהיג המהפכה משפיעים עד היום על המצב הכלכלי הרעוע של כלכלת הרפובליקה האסלאמית.
מצד אחד היו נשיאים כמו חתאמי ורפסנג'אני, שניסו לקדם את המגזר הפרטי והיזמות, ולעומת זאת הנשיא הקודם, אחמדינג'אד, אימץ לחלוטין את אמירת ה"חמורים". הוא זלזל בהם ובאמירותיהם ודאג לפזר את כספי המדינה בצורה פופוליסטית. הסחרור האינפלציוני לא הטריד את אחמדינג'אד בדיוק כמו בימי חומייני. הנשיא הנוכחי רוחאני מנסה לתקן את הנזקים שהותיר קודמו.
השיעים מעדיפים שנשים יעבדו?
הסוגיה הזו של המרכיב הכלכלי במשנת המהפכה השיעית מעלה שאלה נרחבת יותר, נוכח הקרע המתרחב בין השיעים לסונים במזרח התיכון של ימינו. האם קיימים גם הבדלים בין הסונים לבין השיעים בתחומים נוספים כולל בתחום הכלכלי, וזאת מעבר להבדלים באמונה הדתית?
תשובה לעניין ניתן להסיק מסקר עולמי נרחב שבוצע בשנת 2010 על ידי מכון Pew. הסקר כלל 22 מדינות, מתוכן 7 מדינות מוסלמיות, והקיף בסך הכל קרוב ל-25 אלף נסקרים. יתרונו של הסקר הזה הוא שהנסקרים הזדהו על פי עדתם (סונים או שיעים ולא רק מוסלמים).
הסקר העלה הבדלים גדולים בין סונים לבין שיעים בגישות בתחום הכלכלי. כך למשל כשנשאלו הנסקרים בלבנון האם הם חושבים שעדיף לקיים כלכלה של שוק חופשי, השיבו 28% מהשיעים בחיוב לעומת 10% בלבד בקרב הסונים.
גם בנושא תעסוקת נשים התגלו הבדלים: 14% מהסונים הביעו תמיכה בהפרדה בין נשים וגברים במקומות העבודה, לעומת 8% בלבד בקרב השיעים. עם זאת, שיעור התמיכה ליציאת האישה מהבית לעבודה היה גבוה יותר בקרב הסונים: 75% מהסונים הביעו תמיכה ביציאת האישה לשוק העבודה, לעומת 63% בלבד בקרב השיעים.
באותו הקשר, תמכו 40% מהשיעים במשפט הקובע כי לגברים צריכה להיות עדיפות בקבלת מקום עבודה, על פני הנשים. לעומת זאת רק 23% מהסונים תמכו בעמדה זו.
התוצאות הללו, גם אם הן חלקיות, מלמדות כי קיימים הבדלים בין סונים לבין שיעים בלבנון בתחומים שמעבר לאמונה הדתית. סביר להניח, כי תוצאות אלה מעידות על הבדלים בשאר המדינות בהן האוכלוסייה מעורבת, כמו עיראק, תימן וסוריה.
דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il
לפנייה לכתב/ת 
