כך התעמרה עיריית אלעד בעובדי הקבלן שלה
מחשש שתצטרך לקלוט אותם רשמית, הורתה העירייה לחברת הקבלן לפטר 16 מלווי הסעות בחינוך המיוחד. בית המשפט קבע שהיא התנהלה בחוסר תום לב וחיפשה הזדמנות להרע את תנאיהם. בכמה פוצה כל מפוטר?
עיריית אלעד ניסתה להתחמק מחובתה לקלוט לשירותיה עובדי קבלן בהתאם להוראת החוק החדשה, והורתה על פיטוריהם. בית הדין לעבודה קבע כי התנהלה בחוסר תום לב וחייב אותה
לשלם לעובדים פיצוי כולל של 288 אלף שקל.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- בגלל סיגריות: שכר הלימוד יוחזר לסטודנטית
- מה הפיצוי לחושפת השחיתויות בעיריית יהוד?
- יהודי גרמני ביקש אזרחות עבור הפילגש וילדיה
- האנשים שיעזרו כשאין לכם כסף לעורך דין
בינואר 2008 נכנס לתוקפו סעיף 12א' לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, הקובע כי המעסיק בפועל חייב לקלוט אותם לאחר תשעה חודשי העסקה. עיריית אלעד, שלא רצתה לקלוט עובדים שהועסקו כמלווי הסעות תלמידים בחינוך המיוחד, הורתה לחברת כוח האדם "רם ק.ר.ם" לפטר חלק מהם. ביוני 2008 קיבלו 16 מהם מכתבי פיטורים מבלי שנערך להם שימוע.
מיד לאחר מכן, בין היתר נוכח הקשר החם שנרקם בין המלווים לבין התלמידים והוריהם, זומנו המלווים לפגישה על מנת לבדוק את העסקתם מחדש באמצעות חברת כוח אדם אחרת. אלא שההצעה החדשה כללה הרעה משמעותית בתנאי עבודתם. משכך הגישו המפוטרים תביעה נגד העירייה ונגד "רם ק.ר.ם", ודרשו להשיב אותם לעבודה, להכיר בהם כעובדי עירייה ולפצות כל אחד מהם ב-18 אלף שקל.
לטענתם, אף שהגיעו דרך חברת כוח האדם, הרי שעיריית אלעד הייתה המעסיקה שלהם: היא זו שקבעה עבורם את סידורי העבודה, פיקחה על שעות העבודה שלהם ועל היעדרויותיהם. מנגד, הנתבעות הטילו את האחריות האחת על השנייה, והעירייה אף הוסיפה שהפיטורים היו סבירים, ולראייה היא הציעה להמשיך את העסקתם.
פגמים בהליך הפיטורים
השופטת נטע רות השתכנעה שהעירייה היא המעסיקה האמיתית של העובדים. התובעים, שהתקבלו לעבודה על ידי נציגי העירייה והיו נתונים לפיקוחה הבלעדי, פוטרו ביוזמת העירייה. משכך, היא חבה כלפיהם חובות שונות הנובעות מיחסי עובד-מעביד,
בהן חובת תום הלב.
השופטת הוסיפה שנפלו פגמים בהליך הפיטורים בשל העובדה שלא נערך לתובעים שימוע, וההצעה להעבירם להעסקה באמצעות חברת כוח אדם חדשה לא רק שעלתה לאחר הפיטורים, אלא מהווה התנהגות חסרת תום לב: היא ביקשה לנצל חלון ההזדמנויות על מנת להרע את תנאי העסקתם ולהתחמק מהוראת החוק החדשה.
בשל העובדה שבינתיים נקלטו בעירייה מועסקים חדשים, המפוטרים לא הוחזרו לעבודתם, אבל השופטת קיבלה את דרישתם וכל אחד מהם פוצה ב-18 אלף שקל, ובסך הכול שילמה העירייה 288 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט.
זהו צעד נוסף בדוקטרינה של "פריצת האוניברסליות", כך שגם במבנה העסקה משולש של מזמין עבודה על ידי קבלן כוח אדם או קבלן שירותים, עשוי המשתמש בפועל להיחשב כמעסיק במשותף או אפילו כמעסיק בלעדי, כמו במקרה זה, ולשאת בהשלכות הנובעות מקביעה זו.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד ארז כהן
עוסק בדיני עבודה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
