לואיזיאנה ב-TV: בין ביצות לערפדים
יצר גואה, ערפדים תאבי דם ומכשפות נקמניות - מדינת לואיזיאנה מוצגת בסדרות הטלוויזיה כמקום אפל ומסתורי ששורץ ביצורים על טבעיים. וכל תושביה, אנשים כמו גם מפלצות, מאמינים בכוח עליון
"לאנשים כאן אין מושג שהעולם בחוץ קיים, כאילו הם גרים על הירח", אומר השוטר ראסט קול (מתיו מקונוהיי) לשותפו מרטי הארט (וודי הארלסון) במהלך נסיעה בשטחים כפריים ועניים במדינת לואיזיאנה. "יש כל מיני סוגי גטאות בעולם", עונה לו הארט. הדו-שיח הזה הוא אחד מיני רבים שנעשו בנסיעות של זוג השוטרים בסדרה "בלש אמיתי", ששיקפו שוב ושוב את אותה התמונה - מישורים שמתפרשים מאופק לאופק, ביצות, עיירות מנומנמות, בתים ישנים ואנשים מוזנחים.
ביקורים טלוויזיוניים נוספים:
לואיזיאנה שבדרום ארצות הברית מקבלת יותר ויותר ייצוגים בטלוויזיה, ולכולם קווים משותפים. היא נחשבת למדינה מסתורית בשל מסורות ופולחנים (ובראשם דת הוודו) שהשתמרו בה בזכות ריבוי של אוכלוסיות מיעוטים, וכך גם לואיזיאנה הטלוויזיונית היא בראש ובראשונה מקום מסתורי, מקום שבו העל טבעי מקבל את קדמת הבמה. "בלש אמיתי", למשל, שופעת במוטיבים כמו "המלך הצהוב" ו"קרקוסה" - רמיזות לעולם פולחני ואפל כלשהו שלא מוסברות לחלוטין גם בסיום הסדרה. הבלשים ראסט ומרטי מסתובבים בין אנשים נחשלים (או כך לפחות הם נתפסים בעיני ראסט), שמוצאים נחמה מכל מיני סוגים בדת ובמשיחיות - מנצרות ועד וודו. לעתים הדתיות הזו חוצה גבולות ונדמית כמשהו שלא מהעולם הזה.
מי שעשתה מטעמים (וגם רייטינג לא רע) מהעל טבעי הזה היא "דם אמיתי", טלנובלת הערפדים שמתרחשת בעיירה הדמיונית בון טאמפ, ומציגה אזור של יצרים גואים, יצורים דמוניים והמון המון דם. כבר מהפתיח של הסדרה ניתן להבין מה קורה שם, בין הביצות של לואיזיאנה:
"דם אמיתי". מה קורה שם בין הביצות
ואגב יצורים על טבעיים, לא רק ערפדים תמצאו שם. העונה השלישית של "אימה אמריקאית" עוסקת בכישוף או ליתר דיוק - במכשפות. גיבורות הסדרה מסוגלות להעיף רכבים באוויר, לשמוע מחשבות ולהקים את המתים לתחייה. בקן שלהן בניו אורלינס מתרחשים המון דברים איומים, ולא רק באשמתן - נראה שהעיר כולה זרועה ביצורים זדוניים בעלי כוחות מיוחדים.
ניו אורלינס בקולנוע: הסרטים שצפים מן הביבים
אותו יצר גואה שנודף מ"דם אמיתי" מוצא לו מקום גם כאן: מיניות מקיפה את המכשפות הללו (חלקן, כמובן, סקסיות למדי) וגם יצרים אחרים, כמו תאווה למוות ולדם. לפי סדרות כמו "דם אמיתי" ו"אימה אמריקאית", אדמת לואיזיאנה היא כר פורה לסטיות ולאלימות.
סדרות ריאליסטיות יותר עוסקות בצד הכלכלי והחברתי של לואיזיאנה. "טרמיי", סדרה שעוסקת בניו אורלינס שלאחר ההוריקן קתרינה, מספרת את סיפורם של הנפגעים העיקריים. הסופה פגעה בעיר ב-2005, הביאה למותם של אלפי אנשים - רובם עניים שלא הצליחו להיחלץ בזמן מההצפה. "טרמיי" מתארת את ההריסות שאחרי ואת הניסיונות לשוב לחיים. קשיי הפרנסה, הזעם כלפי הממשל (שספג ביקורות על סיוע לא מספק גם במציאות) והמים שגאו - כל אלה הם סימני ההיכר של הסדרה, לצד סימן היכר משמח יותר - מוזיקה. ניו אורלינס היא הרי מרכז מוזיקלי, המקום שבו התפתח הג'אז, ולפי "טרמיי", את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק. בין הקשיים והעוני יש גם המון מוזיקה ושמחה.
סצנת הפתיחה של "טרמיי". את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק
גם "בלש אמיתי" עוסקת באוכלוסייה קשת היום של לואיזיאנה. בסדרה מוצגים אזורים כעורים ומוזנחים שבהם חיים אוכלוסייה ענייה. חלק פונים לדת ולמשיחיות כפי שצוין קודם, אחרים פונים לטיפה המרה, לסמים ולפריצות. הניצול של אנשים והחולשות שלהם ניכר מהתעלומה הבלשית שמפענחים שני השוטרים - היעלמות של יצורים חלשים (ילדים ונשים) באזור הביצות, אזור שבו קשה עד בלתי אפשרי להכניס סדר של ממש.
ייצוג טלוויזיוני נוסף למדינת הביצות ניתן למצוא בתוכנית הריאליטי "דאק דיינסטי", שעוקבת אחר חייה של משפחת רוברטסון - אנשים שהתעשרו מעסק למכירת ציוד לציד ברווזים. הרוברטסונים אמורים לייצג את אנשי לואיזיאנה האמיתיים - חבורה של רד נקס בעלי זקנים עבותים שנהנים לשוטט בשטח עם חליפות הסוואה. לפי "דאק דיינסטי", תושבי לואיזיאנה רואים בעצמם "אנשים פשוטים" - עממיים, קשוחים ונוצרים אדוקים (אב המשפחה פיל רוברטסון הסתבך לאחרונה עם הקהילה הגאה בארצות הברית כשאמר כי "הומוסקסואליות היא חטא", והושעה זמנית מהתוכנית בעקבות זאת).
נראה שלא משנה באיזו תוכנית ובאיזו אמונה מדובר - אם זה ישו, המלך הצהוב או כשפי וודו - בסופו של דבר לואיזיאנה הטלוויזיונית היא מקום דתי.
