הערעור נדחה בעליון: בת של נרקומנית תאומץ

אישה העוסקת בזנות, ששלושה מילדיה כבר נמסרו לאימוץ, החלה תהליך גמילה ונלחמה על בתה הרביעית. השופט אליקים רובינשטיין הביע צער אבל ביקש לאפשר לילדה לבנות את חייה בשלווה

מערכת PsakDinפורסם: 27.03.14 , 00:13

בסופו של דיון ארוך וסוער בשלוש ערכאות החליט בית המשפט העליון לשלוח לאימוץ פעוטה בת שלוש שנולדה לאם נרקומנית העוסקת בזנות. השופט אליקים רובינשטיין הביע צער על הנסיבות, אך הדגיש שביקש לאפשר לילדה לבנות את חייה בשלווה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הבת נולדה ב-2011 לאב לא ידוע, ולה שלושה אחים למחצה שכבר נמסרו לאימוץ. מצד אחד של התביעה ניצבו האם והסבתא שדרשו להשאיר את הפעוטה במשפחה הביולוגית, ומצד שני דרש היועץ המשפטי לממשלה למסור אותה לאימוץ.

במהלך ההיריון המשיכה האם להשתמש בסמים, וכתוצאה מכך נולדה הילדה בטרם עת עם תסמיני גמילה. היא אושפזה למשך שישה שבועות, והאם הגיעה לבקרה רק פעם אחת. בהוראת בית המשפט לענייני משפחה, בתום תקופת האשפוז נשלחה התינוקת למשפחת קלט. כמה חודשים לאחר מכן היא הוכרזה "קטינה נזקקת" ונשלחה למשפחת אמנה. סבתה של הילדה נפגשה עמה, לבקשתה, אחת לחודש.

השופט רובינשטיין. לא להעביר את הילדה טלטלות נוספות(צילום: אוהד צויגנברג)

ב-2012 ביקש היועץ המשפטי לממשלה מבית המשפט לענייני משפחה להכריז על הילדה כבת אימוץ, משום שאמה אינה מסוגלת לדאוג לה. בנוסף הוא ביקש שהאימוץ יהיה סגור, כך שייאסר הקשר בין הילדה למשפחתה הביולוגית. בית המשפט קיבל את הבקשה ופסק שבין האם לסבתא שוררים יחסים בעייתיים, כך שקיים חשש שהילדה תשמש בידיהן כנשק.

על החלטה זו הגישה האם ערעור לבית המשפט המחוזי. היא ביקשה שיתנו לסבתא לגדל את הילדה עד שתסיים את הליך הגמילה שבו היא נמצאת. המחוזי דחה את הערעור, והורה על הפסקת המפגשים בין הילדה לסבתה.

האם לא ויתרה והגישה לבית המשפט העליון בקשה לערער על האימוץ הסגור. לטענתה, ניתוק הילדה ממשפחתה הביולוגית עלול להזיק לה. מנגד הגיש היועמ"ש תסקיר הממליץ לא לקבל את בקשת האם משום שהילדה צעירה מכדי לשאת את הקושי הטמון בקשר עם המשפחה הביולוגית, לרבות החשיפה לסיפור החיים של אמה.

טובת הילדה מחייבת

השופט רובינשטיין החליט לא להיעתר לבקשה משום ששוכנע כי המקרה אינו מתאים לאימוץ פתוח. הוא קבע שאימוץ פתוח עלול להקשות על הילדה להסתגל למשפחה שעתידה לאמצה, ומבלי לפגוע באהבה שרוחשות לה אמה וסבתה, אין להעביר אותה טלטלות נוספות.

לדברי עו"ד איתן ליפסקר, העוסק בדיני משפחה, פסק הדין ממשיך מדיניות שיפוטית הרואה באימוץ הפתוח אפשרות נדירה ביותר. בית המשפט ניגש לסוגיה דרך התחשבות בעמדת המשפחה הביולוגית המבקשת לגדל את הילד, אך דווקא זווית ראייה זו מבטיחה שכמעט שלא יימצא המקרה הראוי לצמצום תוצאת האימוץ, שכן בדרך כלל בסערת המאבק המתלווה לתיקי האימוץ לא תינתן ברכת הדרך על ידי המשפחה.

עו"ד ליפסקר: "למרות זאת, ניתן לשנות את התייחסות המשפחה הביולוגית בעזרת הדרכה וליווי, אך לא קיימת מערכת התומכת במשפחה ומדריכה אותה לנוכח המציאות המשתנה. נראה כי אם תוקם מערכת תמיכה והכוונה מקצועית המיועדת לתמוך באפשרות האימוץ הפתוח, יתברר כי לא מועטים הם המקרים המתאימים לכך, ולא רק ההורים יצאו נשכרים, אלא - בעיקר - הילדים המאומצים".