לא עמד בהסכם קומבינציה – ואיבד את הדירה
חרף הסכם שעליו חתם, תושב חולון לא העביר תשלום ראשון לחברה קבלנית שבנתה פרויקט מגורים. בית המשפט העליון קבע שהנכס יישאר של הקבלן
תושב בניין מגורים בחולון, שעבר שיפוץ במסגרת הסכם קומבינציה, לא העביר לחברה הקבלנית את התשלום הראשון עבור דירתו החדשה והמורחבת. החברה הקבלנית, "שיכון דיירים בע"מ", טענה שמדובר בהפרה יסודית המזכה אותה בביטול ההסכם, ובית המשפט העליון קבע שהדירה תעבור לידי החברה
תמורת תשלום.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- שופט: להתנות חידוש רישיון נהיגה של קשישים
- מדריך לעובד המושפל: מתי תוכל להתפטר?
- נהרג בתאונת קורקינט. הפיצוי: חצי מיליון שקל
- תבע להפסיק מזונות: האישה לא התחתנה שוב
עסקת קומבינציה בנדל"ן נוגעת על פי רוב להסכם בין בעלי קרקע לבין קבלן, שלוקח על עצמו את נטל הבנייה ובתמורה מעניק זכויות על חלק מהדירות שייבנו על השטח. הסכם הקומבינציה חוסך לבעלי הקרקע בירוקרטיה הקשורה בבנייה ובהשגת אישורים, ולקבלן הוא חוסך את רכישת השטח. יתרונה הגדול של עסקת הקומבינציה הוא חיסכון במס שבח.
הדייר שעמד במרכז התביעה סיכם עם החברה הקבלנית שיקבל דירת 4 חדרים תמורת דירת ה-3.5 חדרים הישנה שלו ו-187 אלף שקל נוספים, שאותם יעביר בשלושה תשלומים – הראשון ישולם עם קבלת היתר הבנייה.
לאחר ההסכם, ובעקבות שינוי תב"ע בשכונה, החליטה החברה על דעת עצמה להגדיל את שטח הדירות בפרויקט החדש, ודרשה מהדייר סכום נוסף. הוא סירב והצדדים נגררו לעימות משפטי שבגינו במשך שנתיים הדייר לא העביר את התשלום הראשון. על רקע זה פנתה החברה לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את ההסכם עמו, אך תביעתה נדחתה, והיא ערערה לעליון.
בדיון בעליון טען הדייר בתגובה שניסה להעביר לחברה את התשלום, אבל היא מנעה ממנו את האפשרות לעשות כן.
השופט: הייתה הפרת חוזה
השופט צבי זילברטל קבע שהיה על הדייר להעביר זה מכבר את התשלום הראשון, שלא עמד במחלוקת, והתעלמותו מחובתו מהווה הפרה של החוזה. לפיכך רשאית המערערת לבטלו בהתאם לחוק החוזים. גם אם אכן סוכלו ניסיונות הדייר לשלם למערערת - טענה שלא הוכחה - היה עליו לנקוט בפעולות אקטיביות על מנת להבהיר את רצינות כוונותיו.
עם זאת, מכיוון שהתנהגותה השאננה של החברה אפשרה למשיב לא לשלם לה במשך זמן ניכר, הרי שלא ראתה במועדי התשלום את עיקרי ההסכם. לכן, הפרתו אינה בגדר הפרה יסודית, כהגדרתה לפי ההסכם, והיא לא זכאית לפיצוי המוסכם.
מאחר שהבניין החדש כבר נבנה, קבע השופט כי לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו בדרך של השבת הדירה המקורית, ומשכך תשלם המערערת לדייר את שווי דירתו המקורית ותהפוך לבעלת הזכויות. השופטים ניל הנדל ואסתר חיות הצטרפו לפסיקה.
על אף פסק הדין הפתלתל ניכר שהשופט ביקש להשיג תוצאה מאוזנת והוגנת ולא עסק רק בקביעת הלכה חדשה. ובכל זאת, אנו למדים שוב על חשיבות תום הלב בכלל ובהסכמים בפרט. בית המשפט ציין ששני הצדדים אינם טלית שכולה תכלת: הדייר ניצל טעות של הקבלנית שלא ביקשה רשות להגדיל את הדירה. הקבלנית חיפשה ומצאה עילה לביטול ההסכם, אף שבתחילה הייתה דווקא גמישה בכל הקשור למועד התשלום.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד דניאל תמיר
עוסק בדיני מקרקעין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
