בנק ישראל: לתגמל מי שידחה יציאתו לפנסיה
בדו"ח השנתי של הבנק המרכזי ל-2013 שתי המלצות עיקריות לממשלה: להעלות את גיל הפרישה של נשים ולבטל את הצמדת תקציב המדינה למדד המחירים לצרכן. בנוסף, הבנק ממליץ על צעדים נוספים לתמרץ עובדים לפרוש בגיל מאוחר מהגיל המינימלי בחוק, למשל באמצעות תוספות שכר מוגדלות
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הגישה היום (ב') את דו"ח הבנק לשנת 2013 לנשיא המדינה, לראש הממשלה וליו"ר ועדת הכספים של הכנסת. הדו"ח כולל שתי המלצות עיקריות לממשלה: להעלות את גיל הפרישה של הנשים ולבטל את ההצמדה של תקציב המדינה למדד המחירים לצרכן.
בנק ישראל - כתבות נוספות בנושא:
- מחקר: מעמיק הפער בין הפריפריה למרכז
- בנק ישראל: לבחון דו"ח מס ממשלתי לכל שכיר
- 50 זה ה-20 החדש? חשש מבלבול בין השטרות
עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
לפי הדו"ח, בשנים הקרובות תגדל משמעותית ההוצאה הממשלתית על קצבאות זקנה בעקבות העלייה בתוחלת החיים בישראל. עד שנת 2040 צפוי מספר הזכאים לקצבת זקנה לעמוד על שיעור של 27% מהאוכלוסייה העובדת, לעומת כ-17% כיום. לטענת כלכלני הבנק המרכזי, מגמה זו מחייבת נקיטת צעדים בתחום מדיניות התשלומים לעובדי המדינה שזכאים לפנסיה תקציבית (פנסיה המבטיחה גובה אחיד של קצבה ללא קשר להיקף הצבירה והתשואה על הקרנות).
בבנק ישראל מציגים נתונים שלפיהם, מאז שנת 2004 חלה עלייה בגיל הפרישה של גברים, בין היתר בעקבות הסדרי קרנות הפנסיה הוותיקות שכללו העלאה של גיל הפרישה מ-65 ל-67. גיל הפרישה של נשים, לעומת זאת, נותר על 62 והוא נמוך יותר מגיל הפרישה הממוצע במדינות המפותחות.
"לנוכח העלייה בתוחלת החיים, ולנוכח העובדה שגיל הזכאות של הנשים בישראל הוא מהנמוכים במדינות OECD, נראה שהעלאת גיל הזכאות של נשים היא הדרך הראויה לצמצם את הגידול הצפוי בסעיף זה בהוצאות הציבוריות", מציינים כלכלני הבנק המרכזי בדו"ח.
צעדים נוספים לתמרוץ פרישה מאוחרת
לצד העלאת גיל הפרישה של נשים, ממליצים בבנק ישראל על צעדים נוספים שיהוו תמריץ לעובדים לפרוש בגיל מאוחר יותר מהגיל המינימלי הקבוע בחוק. בין היתר, ממליצים כלכלני בנק ישראל על הגדלת התוספת לשכר שמוענקת לעובד על כל שנה שבה הוא דוחה את יציאתו לגמלאות. תוספת זו עומדת כיום על 5% ובבנק ישראל טוענים כי אין בה די כדי לעודד את דחיית גיל הפרישה.
עוד ממליצים בבנק ישראל להגדיל את תוספת הוותק לשכרם של עובדי המדינה ולהגביה או לבטל את תקרת השכר שמעליה לא מוענקת עוד תוספת לקצבת הפרישה. תקרה זו, טוענים בבנק ישראל, מהווה תמריץ שלילי לדחיית גיל הפרישה.
התמריצים לדחיית גיל הפרישה, שעליהם ממליץ בנק ישראל, נוגעים בעיקר לעובדים שזכאים עדיין לפנסיה תקציבית. מאז 1997, עוברים בהדרגה יותר ויותר עובדים בישראל לחיסכון בשיטה של פנסיה צוברת. בשיטה זו, מפרישים המעסיקים והעובדים מדי חודש כסף לקרן צוברת, שמושקעת באפיקי חיסכון מגוונים, כגון אגרות חוב של חברות גדולות, נדל"ן בחו"ל ואג"ח מדינה.
לצד היתרון המובהק בשיטה זו, שמעודדת את העובד לפרוש בגיל מאוחר ככל שניתן כדי להגדיל את הצבירה ולצמצם את מספר השנים שבהן יחיה מחסכונות הקרן, קיים בה חיסרון מובהק אחד והוא חוסר הוודאות בנוגע להיקף הקצבה שממנה ייהנה החוסך כשיפרוש. בבנק ישראל חישבו ומצאו כי קרן פנסיה שתצבור לאורך השנים תשואה של 4% תבטיח לחוסך קצבה הגבוהה ב-25% מזו של קרן שתצבור תשואה של 3%.
כלומר, כל תנודה קטנה בגובה התשואה משפיעה בשיעור דרמטי על גובה הקצבה וגורמת לכך שלא ניתן לדעת בוודאות מה תהיה קצבת הזקנה. בשל כך, ממליצים בבנק המרכזי לקבוע תשואת מינימום שיעניקו קרנות הפנסיה לחוסכים, אשר תעניק לכל הפחות ודאות בנוגע לגובה המינימלי של קצבת הזקנה.
לבטל את הצמדת התקציב למדד
המלצה חשובה נוספת המופיעה בדו"ח היא ההמלצה לבטל את ההצמדה הקיימת של חלק מתקציב המדינה למדד המחירים לצרכן. בבנק ישראל ממליצים, במקום זאת, להצמיד את תקציב המדינה ליעד האינפלציה של הממשלה, שעומד על 1%-3%.
חלקים נרחבים מהתקציב השנתי של ממשלת ישראל צמודים למדד המחירים לצרכן, כך שככל שחלה עלייה במדד, תקרת ההוצאה של תקציב המדינה עולה. בבנק ישראל טוענים כי שיטה זו אינה יעילה מכיוון שהרכב ההוצאות של הממשלה שונה מהותית מהרכב ההוצאות כפי שהוא בא לידי ביטוי בסעיפי המדד.
כך, למשל, בשנה שעברה גדל תקציב המדינה ב-1.5% בעקבות ההצמדה למדד המחירים לצרכן. אולם מדד הצריכה הציבורית, שמייצג את עליית המחירים במוצרים הרלוונטיים להוצאות הממשלה, עלה בשיעור של 2.5%. כלומר, ההצמדה הייתה נמוכה יותר מההתייקרויות בפועל והביאה לכך שהכסף של הממשלה הספיק לרכישה של פחות מוצרים ושירותים ממה שתוכנן. בבנק ישראל מזהירים גם ממצב הפוך.
מסיבה זו, ממליצים בבנק ישראל להצמיד את התקציב ליעד האינפלציה של הממשלה, כלומר, לקבוע לתקציב המדינה שיעור גידול קבוע הנע בין 1% ל-3%. שיעור זה יתווסף לתקציב המדינה ללא קשר להתפתחויות המחירים בישראל ויעניק ודאות ויציבות למדיניות התקציבית.