השופט מוטט את גרסת אולמרט, שאמר: "דכנר היה מאכער יהודי, קמצן, לא מאוזן ונודניק"
בסופו של דבר היה משפט הולילנד מלחמת גרסאות בין ראש הממשלה לשעבר לבין עד המדינה, ששיחד אותו במאות אלפי שקלים. אולמרט ניסה לגמד את יחסיהם, אבל השופט קבע שהעדויות מצביעות "על קשר מיוחד בין השניים"
לא פחות מ-80 עמודים הקדיש השופט דוד רוזן לתיאור מעשיו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהורשע הבוקר (ב') בשתי עבירות של קבלת שוחד. אחת לאחת קיבל השופט את עמדת הפרקליטות ודחה על הסף את טענות ההגנה. במוקד המשפט עמדו הגרסאות הסותרות של שני הצדדים לעניין טיב היחסים בין אולמרט, אז ראש העיר ירושלים, לבין עד המדינה שמואל דכנר ז"ל, שהיווה את הצינור להעברת כספים בין יזמי הולילנד לבין אנשי הציבור שפעלו לקדם אותו.
לעיון בהכרעת הדין המלאה - לחצו כאן
לעיון בתמצית הכרעת הדין - לחצו כאן
בהכרעת הדין פירט השופט רוזן את האופן המזלזל והמגחיך שבו תיאר אולמרט את דכנר בבית המשפט, ועימת את דבריו עם עדויות אחרות שהצביעו על כך שבין השניים דווקא שררו יחסים חבריים.
כל המורשעים: לחצו על התמונה להגדלה
השופט ציטט את דבריו של אולמרט בבית המשפט: "לעד המדינה הייתה התנהלות של יהודי, שהיה לבוש בחליפת שלושה חלקים, הולך עם מקל, נכנס ללשכה זו, נכנס ללשכה אחרת. היה בו משהו בדפוס ההתנהלות שלו שהיה מאכערי. זה לא משנה את העובדה שהוא ייצג פרויקט גדול. לכן היחס שנתתי לו היה לא לפי הסימפטיה האישית שלי אליו, שלא הייתה בשמים, ואמרתי את זה, ולא לפי ההתנהלות שלו, שלא תמיד הייתה סימפטית בעיניי, אלא לפי חשיבות הפרויקט שהוא ייצג".
השופט רוזן שמט את הקרקע מתחת לעדות הזאת של אולמרט וקבע כי תיאוריו אינם משקפים את המציאות: "ניתן לומר על עד המדינה דברים רבים, ברם לא עד אחד באולם בית המשפט, ולמיטב זיכרוני גם לא סנגור אחד, גרס כי מדובר באדם שניתן לכנותו קמצן. עד המדינה היה מוכר כאדם נדיב ורחב לב".
גם את הטענה של אולמרט שלפיה דכנר הוא אדם לא מאוזן ולא צלול הפריך השופט: "לא צריך להיות מומחה לחקר הנפש כדי לקבוע שהתרשמותו של אולמרט אין בה ממש". על דברי אולמרט שלפיהם דכנר איים עליו אמר השופט כי "עד המדינה לא רק שלא איים, אלא השפיע 'מטובו' על בעלי התפקידים הציבוריים, טובות הנאה הנאמדות במיליוני שקלים". עוד קבע השופט כי "ניסיונו של אולמרט להנמיך קומתו של עד המדינה, כמו גם להרחיק עצמו ממנו, מצביע דווקא על הקשר המיוחד ששרר בין השניים".
אחרי הדברים הקשים שספג דכנר ז"ל מטעם פרקליטיו של אולמרט לאורך ימי המשפט, משבח השופט את עדותו ואומר כי "עד המדינה דיבר כאן אמת וידע מה הוא אומר. עד המדינה הלך לבית עולמו בעיצומה של חקירה נגדית מבלי שהצליח לסיים את עדותו ולסייע למאשימה לשכנע בנכונות גרסתו". השופט מזכיר כי לאורך כל עדותו בבית המשפט ציין עד המדינה את מצבו הרפואי הרעוע, "בשבועות האחרונים של חייו חזר והדגיש כי ימיו ספורים והוא עושה כל שלאל ידו על מנת להגיע לבית המשפט חרף מגבלותיו הרפואיות שהן קשות מנשוא, ולסיים את המטלה הכבדה שנטל על עצמו להעיד אמת בבית המשפט. דבריו אלה נתקבלו בבית המשפט כדברים בעלמא, שלא לומר בגיחוך ובמבט מתלעג. למגינת הלב, תחזיתו המצמררת של עד המדינה בבית המשפט נתגשמה".
זקן: שמוליק ואולמרט היו מתחבקים
שולה זקן, קבע השופט, סיפקה למשטרה "מפתח דרכים" להתבטאותה בחקירה באשר לסיכוי שאולמרט לקח שוחד. "אם הייתי יודעת שזה לא יכול להיות אז הייתי אומרת 'אין דבר כזה'. או.קיי? אבל במקרה הזה אני לא אומרת 'אין דבר כזה'. אני אומרת שהוא דבר שיכול להיות. אני לא שוללת, על פניו אני לא שוללת אותו".
השופט רוזן הוסיף כי זקן הייתה מוכנה להקריב את עצמה עבור מושא הערצתה וכי לא מדובר בנאמנות תיאורטית. עם זאת הוא קבע שהדברים שמסרה זקן בחקירתה במשטרה מאששים את העובדה שעד המדינה העביר מאות רבות של אלפי שקלים לכיסוי גירעונות הבחירות של אולמרט.
השופט ציטט תמליל חקירה במשטרה שבה עימתו החוקרים את זקן עם טענותיו של דכנר שלפיהן בשנים 1997-1996 הוא נתן לה צ'קים לכיסוי חובות העמותה של אולמרט. זקן אמרה שאינה זוכרת, אבל "היו מקרים ששמוליק (עד המדינה) ישב אצלי ואהוד עבר דרך החדר שלי בין פגישה לפגישה וראה את שמוליק".
זקן: אם זה היה בתקופת הבחירות, יכול להיות שאמרתי על מנת שיגיד לו תודה רבה.
זקן אישרה בבית המשפט שדכנר ואולמרט נהגו להיפגש אצלה בחדר, ללחוץ ידיים ולהתחבק: "שמוליק היה אצלי הרבה פעמים בחדר, והרבה פעמים אהוד היה יוצא מהחדר, ואני זוכרת ששמוליק היה קם, הוא מאוד חיבב את אהוד, הוא אפילו אהב את אהוד, והוא קם והושיט יד ואהוד לחץ לו יד".
פנייה לזקן = פנייה לאולמרט
זקן הציגה את עצמה בפני עד המדינה, שמואל דכנר, כיד ימינו של אהוד אולמרט. "כל פנייה אליה היא כמו פנייה אליו, מבחינתנו כל דבר אני יכול להסדיר איתה", אמר עד המדינה. "היא הייתה מעלה ומעבר למעמד של ראש לשכה, היא הייתה דה פקטו, אפשר להגיד, היא בעירייה בכל מקום, כששולה דיברה היה מדובר כאילו זה מר אהוד אולמרט מדבר. הייתה בעלת סמכויות. Her master's voice".
היא סיפרה לדכנר על מצבה הכלכלי שהיה בכי רע והוא נענה לבקשתה והזרים לה 350 אלף שקל לטובת רכישת דירה. לקראת הבחירות המקדימות של הליכוד ב-1999 היא ביקשה כספים עבור אולמרט ודכנר העביר 220 אלף שקלים. דכנר סיפר כי אולמרט אמר לו "שהוא ישמח אם אני אוכל לעזור לשולה לכסות את חובותיה".
זקן סיפרה על מערכת יחסים קרובה ואישית שבמסגרתה הרעיף עליה עד המדינה טובות הנאה שונות, כספים ומתנות לרוב בגין רגשות האהבה שחש כלפיה. היא נתבקשה לסייע לו, ואכן סייעה לו בפעילות רצופה ועקיבה לאורך שנים במסגרת תפקידיה הציבוריים. עד המדינה, כתב השופט, היה אדם חכם ונבון מאין כמותו. "עד המדינה היה בבחינת 'קונה מוכר'. עד המדינה שילם דמים רבים עבור 'סחורה', שהייתה שווה את אותם דמים לצורך קידום ענייניו", כתב השופט רוזן.
השופט תיאר את זקן כאישיות דומיננטית בעלת כוח ויכולת עשייה מרשימה ביותר על סביבתה. "ניתן להסכים למצב דברים זה, שתואר בבהירות על-ידי בא כוחו של אולמרט, אבל את כוחה שאבה זקן ממקור כוח אחד ויחיד והוא אולמרט. עד המדינה, כך על פי השופט, ביקש את קרבתה של זקן, ראה בה יעד משני אל מטרתו, אהוד אולמרט.
עד המדינה, הוסיף השופט, הנעים ניגוני הללויה באוזניה. "עד המדינה לא רק דיבר, אלא עשה מעשים משמעותיים, כמו העברת מאות אלפי שקלים לשליטתה. אין ספק, נוח ונעים היה לנאשמת לשהות במחיצת אדם כזה, ראוי היה לה לקרבו ולשמרו. עד המדינה העביר, לבקשתה, מאות רבות של אלפי שקלים גם לטובת מערכת הבחירות של אולמרט. כספים אלה הגבירו השפעתה של הנאשמת בלשכה, כספים שלימדו הכול על כוחה ותרומתה לאולמרט". לסיכום כתב השופט כי מערכת היחסים שהתפתחה בין השניים נבעה והייתה קשורה בטבורה למערכת האינטרסים שנפגשה והתחברה ככפפה. עד המדינה ראה בה יעד לכיבוש והיא מצדה איתרה את עד המדינה כ"מכרה זהב".
בהכרעת הדין הובאו ציטוטים של זקן על הקשר שלה עם עד המדינה. "אני הרגשתי שפעם אחת בא בן אדם שאכפת לו ממני, שאני אומרת אכפת לו ממני, זאת אומרת שהוא לא מבקש ממני שום דבר, הוא שואל עליי, הוא מתעניין בי. הוא ראה בדיוק מה אני עושה, הוא ראה במה אני מתעסקת, הוא ראה איך אני מטפלת באהוד, איך אני דואגת לו, איך אני עומדת על הרגליים".
זקן סיפרה בעדותה כי הבינה שאנשים מתקרבים אליה על מנת ליצור קשר עם אולמרט. אבל לדבריה עד המדינה "התקרב בצעדי צב לאט לאט, לא ביקש ממני שום דבר, להיפך, שם את העבודה בצד, רצה להראות לי דבר אחר מעבודה ולכן נורות אדומות לא נדלקו במקרה הזה".
מי ראה את העברת הצ'קים?
יסוד ההרשעה העיקרי של אולמרט הוא כאמור העברת חצי מיליון שקלים מיזם הולילנד, הלל צ'רני, באמצעות דכנר – ליוסי אולמרט. עד המדינה סיפר בבית המשפט על הפגישה עם אהוד אולמרט, שסיפר לו על החובות הכבדים שבהם הסתבך אחיו. הוא ביקש מדכנר לפנות לצ'רני בבקשת עזרה, שכן "הוא לא יכול לפנות לאף אחד אחר... ואז הוא ביקש מאיתנו שנעזור לאחיו ונזרים לו 500 אלף שקל להוציא אותו מהחובות".
דכנר עדכן אחר כך את זקן, והיא כעסה על אולמרט ואמרה שהיה טוב יותר לו היה מבקש את הכספים לכיסוי חובותיו שלו ולא של יוסי. כך או אחרת, דכנר סיכם עם צ'רני על הזרמת חצי מיליון שקל ליוסי אולמרט, שמתוכם דכנר עצמו שילם 150 אלף שקל וצ'רני 350 אלף. הוא הודיע לאולמרט שלא יוכל להעביר את הסכום "במכה אחת" ולכן ימסור את הכסף בצ'קים דחויים. "יוסי, אני לא זוכר אם באותו יום או לא באותו יום, צלצל, קבע איתי פגישה, ובא למשרדי בתל אביב ברחוב החשמונאים. הפגישה התקיימה ב-1 באוקטובר 2002", אמר עד המדינה.
בפגישה זו הודיע ליוסי אולמרט שימסור לו את הכסף במספר צ'קים: "הוא ביקש ממני, כי הוא מאוד לחוץ, אם הוא יכול לקבל משהו על החשבון. למיטב זכרוני, מסרתי לו צ'ק אחד או שני צ'קים באותה הזדמנות על החשבון הפרטי שלי, וקבעתי להיפגש איתו כעבור כמה ימים.
אהוד אולמרט אמר מנגד בעדותו כי לא ביקש מדכנר להעביר את הכסף לאחיו ולא ידע שאחיו קיבל סכום כסף כלשהו מדכנר. אבל השופט קובע כי הוכח שדכנר אכן העביר את הכסף ליוסי אולמרט. אולמרט האח נחקר בידי צוות חקירה של חוקרים פדרלים אמריקנים וחוקרי משטרת ישראל, וביקש להרחיק את עצמו מעד המדינה. אבל לאחר כמה שעות חקירה, משהתברר לו שבידי החוקרים חומר מתועד הנוגע לאברהם נתן - שנכח בפגישת יוסי אולמרט ודכנר - התרצה ותיאר מצב דברים שדומה להפליא לעדותו של דכנר. יוסי אולמרט אישר שקיבל את סכום הכסף באמצעות שישה צ'קים דחויים לפחות, ושהעברת הצ'קים התבצעה בקפה אפרופו בתל אביב.
יוסי אולמרט עד עוין
בשלב זה קיים בית המשפט דיון באמצעות ועידת וידאו שבה העיד יוסי אולמרט במעמד אהוד אולמרט, וטען כי דבריו הובנו שלא כהלכה. "כל הסכום הזה לא היה ולא נברא, אמרתי את זה בצורה חד-משמעית", אמר יוסי אולמרט. "הסיטואציה שבה הייתי לא הייתה פשוטה, יש שני חוקרים של משטרת ישראל, יש נציגים של המערכת האמריקנית, ואומרים לי שאברהם נתן אמר כך ואחרת, לכן התשובות שלי היו כל הזמן טנטטיבית".
בעקבות זאת הוכרז יוסי אולמרט עד עוין. אברהם נתן, שהעיד שראה את העברת הצ'קים, מילא שורת תפקידים בשירות הציבורי, בין השאר מנכ"ל עיריית לוד, נציב שירות המדינה, מנהל רשות השידור וחבר בדירקטוריונים שונים. השופט רוזן קבע שעדותו הותירה תחושה "קודרת ועכורה". הוא כתב כי נתן "התפתל על דוכן העדים וביקש להסתיר ולהעלים עובדות שעליהן סיפר בחקירתו במשטרה".
בחקירתו ב-7 באפריל 2010 ציין נתן שפגש במשרדו של דכנר בתל אביב את יוסי אולמרט, "ואז אני זוכר שדכנר נתן ליוסי צ'ק". נתן ציין כי לא ידע איזה סכום קיבל יוסי אולמרט, אך היה מודע לקשייו הכלכליים.
בחקירה שנערכה בסוף אותו החודש סיפר: "ראיתי את יוסי אולמרט יוצא עם נייר מקופל והוא אמר לי שקיבל צ'ק מדכנר". אבל בעדותו בבית המשפט אמר שלא דייק ולא ראה שדכנר נותן לו צ'ק. בבית המשפט תקף גם נתן את עד המדינה, ואמר שהוא "פנטזיונר, אדם הזוי שהבחנתו בנושא המקצועי של תכנון ובנייה הייתה מצומצמת".
אבל לבסוף קבע השופט רוזן כי "עד המדינה לא הכיר את יוסי אולמרט ויוסי אולמרט לא הכיר את עד המדינה קודם לקבלת הכסף... הקשר היחיד בין יוסי אולמרט לעד המדינה הוא אדם אחד ויחיד – נאשם 8 (אולמרט)". המסקנה האחת והיחידה, לפי השופט רוזן, היא שעד המדינה דכנר העביר 500 אלף שקל ליוסי אולמרט על פי בקשת אהוד אולמרט.
אהוד אולמרט מסר בבית המשפט שאכן היה מודע לקשיים הכלכליים של אחיו, ובהזדמנות אחת, ב-29 באפריל 2004, אף ניסה לעזור לו. לדבריו הוא הוציא את פנקס הצ'קים ורשם המחאה על סך עשרת אלפים שקל, שלדבריו מהווים 60 אחוז מההכנסה כממלא מקום ראש הממשלה: "הוא אמר לי 'אתה עושה ממני צחוק? זה כל מה שאתה יכול לתת לי? אני מדבר איתך על מיליונים'. אמרתי לו שאין לי דרך לעזור לו, תעזוב אותי. נפרדנו, לא בשמחה ולא בחיבוקים". השופט קבע בעקבות זאת: "אינני מקבל את טענת ההגנה שעד המדינה 'התנדב' להעביר 500 אלף שקל לאחיו של אולמרט, ללא שהאחרון ביקש לעשות כן".
השופט גם שומט את הקרקע מתחת לטענה שהציג אולמרט לפיה הוא בבחינת "מי שלא יודע ולא שומע". קו ההגנה שלו היה שעד המדינה וגם משה טלנסקי היו פשוט אנשים נדיבים שהשקיעו מאות רבות של אלפי שקלים באחיו שאותו מעולם לא הכירו. השופט קובע כי אולמרט "השתמש שוב ב'אוצר הפלא' שעמד לרשותו וממנו שאב סכומי כסף נוספים הנמדדים במאות אלפי שקלים". אולמרט נמצא אפוא אשם בשני סעיפי שוחד, וזוכה רק מאשמת שוחד בהיקף של 70 אלף שקל של סקר שהזמינה עבורו שולה זקן.
לפנייה לכתב/ת 
