המושכים בחוטים: הרמזור של המאכערים
הם מסתובבים בעירייה, מסמסים לפקידים ופונים לראש העיר. בהולילנד קבע השופט כי מאכער=שוחד, אבל אלו שמכירים את התופעה בטוחים שלא תיעלם בקרוב: "זה נפוץ ב-100% מהעיריות. רק התעריפים משתנים". כך הם פועלים
שופט בית המשפט המחוזי שהרשיע את אהוד אולמרט לא חסך במילים כשיצא נגד שיטת המאכערים והבהיר כי מדובר בשוחד לכל דבר. אולם גורמים המעורבים בענייני תכנון ובנייה בעיריות שונות מטילים ספק ביכולת של דבריו לשנות את המצב הקיים. "ההרתעה תחזיק מעמד עד מוצאי חג פסח, אולי אפילו קודם לכן", הצהיר אמש (ב') מהנדס העיר תל אביב לשעבר, ישראל גודוביץ'. "זה עצוב, אבל ככה זה".
לעיון בהכרעת הדין המלאה - לחצו כאן
לעיון בתמצית הכרעת הדין - לחצו כאן
גודוביץ', ששימש בתפקיד בכהונתו הראשונה של רון חולדאי, סיפר כי בזמנו "המאכערים היו מסתובבים חופשי בעירייה, הם לא התביישו בזה". הפעילות שלהם, לדבריו, הייתה מורגשת בכל הרמות - מהפקיד הזוטר ביותר ועד ראש העיר עצמו, תלוי במשימה שעל הפרק.
"אם המאכערים מבקשים למשל לסגור מרפסת, הם ילכו לאחד הפקידים הזוטרים אבל כאלה שבכוחם להחליט ולחתום על ההיתר. זה מקצר את הזמן בהרבה", הוא הסביר. "ברמה גבוהה יותר, בכל הנוגע לאישור תוכניות ושינויי ייעוד, המאכער כבר צריך חבר ועדת בניין עיר שיכול להצביע ולתמוך בבקשה".
גודוביץ' העיד כי במו עיניו ראה כיצד חברי הוועדה לתכנון ובנייה היו מגיעים לישיבה השבועית עם גרסה משלהם לרשימת הנושאים שעל סדר היום. "לכל אחד היו ברשימה סימונים באדום, צהוב וירוק - כמו רמזור. אדום זה 'עצור', לאלה שלא ייאשרו להם, צהוב זה 'התכונן', לאלה שעדיין במו"מ, וירוק זה חופשי, לאלה שכבר שילמו".
"מתחיל בשלושה אפסים ונגמר בשישה"
הדרגה הגבוהה ביותר, לדברי גודוביץ', שאליה מגיע המאכער היא מהנדס העיר וראש העירייה. "לאלה הם יפנו על פרויקטים גדולים, כמו מגדלים", הוא גילה. "הולילנד זה כבר ברמת ראש
עירייה שינחית על מהנדס העיר מה לעשות. זה נפוץ ב-100% מהעיריות בארץ, רק תעריפי השוחד שונים ממקום למקום. זה מתחיל בשלושה אפסים ונגמר בשישה".
"מאכער לא בהכרח שווה שוחד כספי", התעקש יו"ר ועדת המשנה לתכנון ולבנייה בעירייה במרכז הארץ. "הייתי קורא לו אחד שמושך בחוטים מאינטרס, מתוך היכרות. המאכערים פונים לפקידים ולנבחרי הציבור, והפקיד מבין את הרמז, הוא פחות מתאמץ לבדוק בציציות. אחת התופעות המגונות היא שקבלנים ויזמים תורמים לנבחרי ציבור, בין אם במערכת בחירות ובין אם בפורמטים אחרים", הוא הוסיף. "לפעמים שמם יופיע ברשימת התרומות ולפעמים שם רעייתם או אמם".
כל המורשעים: לחצו על התמונה להגדלה
המאכערים, הסבירו הגורמים, מסייעים בעיקר ב"שימון" התהליכים הביורוקרטיים. "למשל כשדברים תקועים במוסדות התכנון ואנשים רוצים להפעיל קשרים כדי להזיז תוכניות - בחלק מהמקרים מספיקה שיחת טלפון בסגנון 'אחי, תקדם את העניינים'", ציין יו"ר הוועדה, "ובמקרי הקיצון אנשים מפעילים כל מיני קשרים ודברים שנלווים לכך. יש מקרים שבהם השיטה מופעלת כדי לקבל אישורים חריגים במדיניות התכנון המקומית והאזורית".
"בלי קריטריונים המאכעריות פורחת"
לדבריו, "התופעה גוברת במקומות שבהם מדיניות התכנון לא ברורה ובלי קריטריונים, שם מופעלת שיטת מצליח. במקומות שבהם יש מדיניות תכנונית קשוחה, ודאית וברורה, בלי טריקים, התופעה רווחת פחות. זו מדיניות שבה יודעים שאי אפשר לדחוף עוד קומה פה ועוד שלוש קומות שם, אלא יודעים מה המקסימום שמקבלים. במקומות אחרים - שם מקבלים עשר קומות שם וחמש פה, מבלי שאיש יידע את
הקריטריונים - נוצרת אווירה שבה אין מדיניות ואין ודאות, ושם המאכעריות פורחת".הגורמים המעורים בעניין כבר רואים במאכער מקצוע לכל דבר. "הלוביסט בכנסת הוא בעל מקצוע - אז מאכער זה אותו דבר, רק מגונה יותר", הבהיר יו"ר הוועדה. "יש מאכערים שעובדים בזה פול טיים, יש כאלה שעושים טובה לחבר, ויש כאלה שהם ממש בעלי עניין. היום בהרבה חברות כבר הכניסו את המאכער למערכת ונתנו לו טייטל".
יחד עם זאת, הוא מתעקש כי מאז שנכנס לתפקידו הוא פחות נתקל בתופעה. "אני לא אגיד שלא הציעו לי כל מיני הצעות מגונות, אבל דחיתי אותן". גם גודוביץ' העיד: "היו הרבה ניסיונות לפנות אליי ולא הבינו למה אני לא מוכן לשוחח, אמרו לי 'הרי בסוף תרוויח ותהיה עשיר'. אבל הגוף שלי קיבל צמרמורת והתחשק לי להקיא".