Objection: לא אושרו לימודי משפט באנגלית
המל"ג סירבה לבקשה לפתוח תוכנית ללימודי משפטים בשפה האנגלית: "קושי לתרגם מושגים משפטיים". המתנגדים: ההחלטה מבודדת את ישראל
מליאת המועצה להשכלה גבוהה החליטה בישיבתה היום (ג') לא לאשר קיום תכנית לימודים לתואר ראשון במשפטים בשפה האנגלית. בהחלטה נכתב כי "המועצה השתכנעה כי בלימודי משפטים לתואר ראשון קיימת מרכזיות לשפה העברית וקיים קושי משמעותי בתרגום מדויק של מושגים משפטיים, כמו גם ההקשר התרבותי שבו צמחו, לשפה זרה".
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
המועצה להשכלה גבוהה נדרשה לנושא בעקבות פניית המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן לקבל אישור לפתוח תוכנית לימודים לתואר ראשון במשפטים בשפה האנגלית. בעקבות הבקשה החליטו במל"ג להקים
ועדה שתבחן את הנושא. על הוועדה היה לקבוע מה התנאים והקריטריונים לתוכנית שכזו וכיצד ניתן להבטיח שתוכנית זו לא תפגע בסטודנטים ובוגרי תכניות לתואר ראשון במשפטים בשפה העברית.
החברים בוועדה היו פרופסור אמנון רובינשטיין מבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, פרופסור אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, פרופסור חיים זנדברג שחבר במל"ג, פרופסור רות פלאטו שנער מבית הספר למשפטים במכללה האקדמית בנתניה ופרופסור קנת מן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.
ההחלטה לא התקבלה פה אחד. התומכים סברו כי יש לאפשר חשיפה מירבית של המשפט העברי בעולם, וכי ניתן להגיע לפשרה בנושא, בין היתר על ידי הפחתת מספר הסטודנטים הישראלים שיוכלו ללמוד בתוכנית והשתתתה ברובה על סטודנטים זרים, וכן על ידי הגבלת היקפה ללא יותר משליש מהתוכנית הרגילה לתואר ראשון במשפטים במוסד. המתנגדים טענו כי אין מקום לתוכנית ללימוד משפטים לתואר ראשון בשפה האנגלית.
"ההחלטה סותרת את צורכי השוק"
"כיום בישראל כמעט כל החומר המשפטי הוא בשפה העברית והמערכת המשפטית מתנהלת בשפה זו", נימקה המועצה להשכלה גבוהה את החלטתה לקבל את המלצות הוועדה. "גם דו"ח הוועדה העקרונית לימד על כך כי ספק אם ניתן יהיה לממש פרויקט 'עצום מימדים ומאתגר' של תרגום כל החומר המשפטי הנחוץ ללימודי תואר ראשון במשפטים בישראל".
מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים נמסר: "אנו דורשים משר החינוך, המכהן כיו"ר המל"ג, להתערב מיידית ולהפוך את ההחלטה הפוגעת בעלייה לארץ של צעירים יהודים מארה"ב ומדינות העולם הרוצים ללמוד בישראל ולהשתלב בה. ההחלטה הלא הגיונית, גונזת את רצונותיהם ותקוותיהם של צעירים רבים אלו שראו בתוכנית הזדמנות להשתקע בישראל".
עוד נמסר כי "החלטת המל"ג מבודדת את ישראל מבחינה אקדמית ומונעת שילוב ויצירת שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים מובילים בעולם שמלמדים משפטים בשפה האנגלית. לא בכדי התוכנית נתמכה על ידי בכירי המשפטנים בישראל ובעולם, ובהם דיקני הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות, נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אהרון ברק ופרופ' אלן דרשוביץ'. בשל התעצמות המסחר הבינלאומי ולאור כניסתם של משרדי עורכי דין זרים לישראל, ישנו ביקוש רב לעורכי דין דוברי אנגלית ברמת שפת אם במשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. החלטת המל"ג תעצים מחסור זה ועומדת בסתירה לצורכי השוק".
נשיא האקדמיה ללשון, פרופסור משה בר שהתנגד להחלטה, אמר: "החלטת המל"ג מלמדת שאין אפשרות להכשיר משפטן במשפט המדינה בלא שיהיה בידו הכלי האמיתי לעבודתו - הלשון שבה נוסחו החוקים ובה מתנהל השיח המשפטי. ואף זאת, יש בכך חיזוק לשמירה על העברית כלשון ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, ואין בכך כדי להחליש את מעמדם של המבקשים לפרסם מחקרים באנגלית כדי להיות חלק מקהיליית חוקרי המשפט בעולם".
לפנייה לכתב/ת 
