ביקורת על בנק לאומי: מה עם אינטרס הלקוח?
הבנק התמהמה במכירת דירה ממושכנת של לקוחה של שנפטרה. בינתיים החוב תפח, והעול הכספי הוטל על יורשיה של הלקוחה. השופט נזף בבנק
בנק לאומי לקה בהתנהלותו מול עיזבון של לקוחה שהלכה לעולמה תוך העדפת האינטרס הכלכלי שלו
על פני זה של האישה ושל יורשיה. מדובר באישה שבמותה נותרה יתרת חוב שהייתה מובטחת במשכנתה על דירה, אולם לאחר מותה התמהמה הבנק בגביית החוב, שבינתיים עלה על שווי הדירה הממושכנת.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- אחרי אייכמן ודמיאניוק: דיוני בג"ץ בשידור חי?
- קנס בלבד לבן 70 ובת 66 שסחרו באיברים
- הגישה תביעה נגד דודתה 3 ימים אחרי מותה
- מותר לשלול פיצויים מעובד שהתרשל ופוטר?
החוב עמד על 260 אלף שקל בשנת 2000, בעת מותה של הלקוחה, שציוותה את רכושה לבתה. למשך זמן מה ניהל הבנק מו"מ לסילוק החוב עם בנה של המנוחה, וכשזה לא עלה יפה, ב-2003, נשלחה לאחותו התראה לסילוק החוב. מאחר שהחוב לא נפרע, החל הבנק לפעול בהליכים למימוש המשכנתה, ובסוף 2005 נמכרה הדירה תמורת 70 אלף דולר בלבד - סכום שלא הספיק לכיסוי החוב שבינתיים צבר ריבית חריגה.
הבנק הגיש תביעה נגד הבת לבית משפט השלום בתל אביב, וביקש לחייב אותה בכיסוי יתרת החוב. הבת דרשה לצרף את אחיה לתביעה בטענה שהוא אחראי ליתרת החוב, אולם האח הכחיש. הוא הפנה אצבע מאשימה לעבר מנהל עיזבון המנוחה, והגיש נגדו הודעת צד שלישי.
למזלה של המשפחה, את חילופי ההאשמות האלה פתר בית המשפט שהחליט שלפרשה יש אחראי עיקרי אחד.
הבנק העדיף להגדיל את החוב
השופט מרדכי בן חיים לא חסך ביקורת מהתנהלות הבנק וקבע שהוא התנהל בעצלתיים בהליכי מימוש הדירה, תוך שהוא מודע לעובדה שהחוב צבר ריבית במשך חמש שנים.
השופט קבע כי מסמוך לפטירת המנוחה ועד ל-2003 היה שווי הדירה 364 אלף שקל, ואם הבנק היה מממש אותה כבר אז, ניתן היה לפרוע את החוב במלואו. בעצם העובדה שהבנק נמנע ממימוש מהיר של הדירה, הוא הביא להגדלת יתרת החוב.
השופט הוסיף שהתנהלות זו אינה מתיישבת עם מעמדו המיוחד של הבנק, המתבסס על אמון הציבור ומחייב מידה מוגברת של זהירות מקצועית ותום לב. הבנק לא סיפק כל הסבר ענייני לחידלון הממושך במימוש הדירה, ויש לראות בכך הפרת הכלל הבסיסי של חובת תום הלב.
בסופו של דבר דחה השופט את התביעה נגד האחים ומנהל העיזבון. הבנק חויב בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל לכל אחד מהאחים, והבן, ששלח את הודעת הצד השלישי כנגד מנהל העיזבון, חויב לשלם לו שכר טרחת עו"ד בסך 12 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד יואב סלומון
עוסק בין היתר בדיני בנקאות
מומלצים