עתירה: ממתי יוטבתה היא מסעדה אתנית?

כדי שתוכל להמשיך להעסיק טבחים זרים ביקשה הרשת להכיר בתפריט שלה כאתני-אסיאתי. שופטת שעיינה בתפריט החליטה לדחות את העתירה

עו"ד עמליה בן חמועדכון אחרון: 13.04.14 , 00:02

בעקבות שינויים במדיניות משרד הפנים, ועל מנת שתוכל להמשיך להעסיק טבחים זרים, ביקשה "יוטבתה בעיר" להכיר בה כרשת מסעדות אתנית-אסיאתית. אבל לאחר שהשופטת עיינה בתפריט המסעדה היא החליטה לדחות את העתירה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הרשת הגיעה לתודעה הישראלית בשנות ה-80 של המאה הקודמת ובשיאה מנתה 11 סניפים ברחבי הארץ. ב-1995 היא עברה מתיחת פנים והפכה את התפריט שלה למעורב. לטענתה, באותה תקופה כלל רוב התפריט אוכל אתני-אסיאתי, שבהכנתו עסקו טבחים ממוצא אסיאתי.

ב-2007, במטרה להביא לצמצום מספר העובדים הזרים, פרסם משרד הפנים קריטריונים חדשים להעסקה בתחום המסעדנות. בין היתר הוחלט שמסעדות שמגישות אוכל מעורב שאינו מבוסס על טהרת התפריט האתני יהיו זכאיות להעסיק שני עובדים זרים בלבד, שעד 2008 יוחלפו בטבחים מקומיים.

בעקבות זאת החלה שורת הליכים משפטיים בין יוטבתה לבין משרד הפנים, ובגינם הוענקו לרשת היתרים להעסקת עובדים זרים רק עד 2010. לאחר מכן הגישה הרשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד החלטת משרד הפנים וטענה שלא תוכל להתקיים ללא טבחים זרים.

לדבריה, האבחנה בין מסעדה אתנית למסעדה מעורבת פוגעת בעיקרון השוויון, משום שגם באחרונה יש צורך באנשי מקצוע לשם הכנת המנות האתניות.

משרד הפנים טען מנגד שאין פסול באבחנה העניינית בין סוגי המסעדות והזכיר כי לאורך שנים נהג עמה לפנים משורת הדין, ואף הודיע כי הוא מסכים לאפשר לה להמשיך להעסיק את העובדים שלה עד לסוף תקופת הרישיון שלהם.

היעדר טבח זר ימוטט את הרשת?

השופטת נאווה בן אור קבעה כי האבחנה בין סוגי המסעדות אינה מפרה את השוויון, שכן ההשפעה של שלילת היתר העסקה ממסעדה אתנית קשה לאין שיעור משלילתו ממסעדה מעורבת. מסעדה אתנית היא מסעדה ייחודית שרמת הבישול המצופה ממנה אינה דומה לזו המצופה ממסעדה מעורבת, מה גם שמעיון בתפריט יוטבתה עולה כי היקף המנות האתניות מצומצם ביותר.

השופטת בן אור הוסיפה שהקריטריונים שלפיהם פעל משרד הפנים עולים בקנה אחד עם מדיניות הממשלה לצמצום מספר העובדים הזרים בישראל, ולכן לא חרג מסמכותו. לעמדתה, קשה לקבל את הטענה כי אי מתן היתר להעסקת טבח זר יביא להתמוטטות הרשת, ולא ברור מדוע לא תוכל להכשיר עובדים ישראלים לשם הכנת המנות האתניות.

השופטת דחתה את העתירה וסיכמה שנכון יהיה אם משרד הפנים יעמוד בהסכמתו להמשיך העסקת העובדים הזרים לפרק זמן של חצי שנה על מנת לאפשר ליוטבתה להיערך כראוי מחד, ולעובדים למצוא מקום עבודה חלופי, מאידך. לא נפסקו הוצאות.

לפני שתובעים גוף ממשלתי בענייני מדיניות חשוב לזכור שבתי המשפט נוטים לא להתערב במדיניות המשרדים הממשלתיים ובפרט בזו של משרד הפנים, אלא אם ניכר שההחלטה ניתנה בחוסר סמכות או משיקולים זרים.