שתף קטע נבחר

תביעה: טיפול בהרחבת שופכה הסתיים בניתוח

גבר עבר טיפול שבמסגרתו הוחדר לו מוליך שנשבר בתוך גופו. הוא תבע את קופת החולים על רשלנות אבל שופט קבע שהטיפול בוצע בסטנדרט ראוי

טיפול להרחבת שופכה שערך אדם חולה במרפאת מומחים של מכבי שירותי בריאות הסתיים בניתוח חירום. המטופל, שכיום נאלץ להטיל שתן דרך פתח מיוחד בפירנאום, הפסיד בתביעת רשלנות רפואית שהגיש נגד קופת החולים.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

המטופל, כיום בן 65, סבל במשך שנים ארוכות מבעיות בשופכה אשר הצריכו הרחבות חוזרות ונשנות עקב חסימה של דרכי השתן. למרות זאת, הוא הצליח לנהל אורח חיים תקין ואף החזיק במשרה בכירה באחת החברות המובילות. באוגוסט 2004, לאחר שעבר אבחון והערכה בקופת חולים מכבי, החליטו הרופאים לבצע הרחבה נוספת של השופכה.

 

לשם כך הגיע המטופל למרפאת מומחים, שם עבר טיפול הרחבה, במסגרתו הוחדר לו מוליך מפלסטיק. לרוע המזל המוליך נשבר בתוך גופו, ולאחר ניסיונות כושלים להוציא את שבריו, הוא הופנה לבית החולים אסף הרופא. אלא שבטרם נסע לבית החולים עבר האיש בביתו, אכל ארוחת ערב ונטל אספירין. משום כך הוחלט לדחות את הניתוח למועד מאוחר יותר.

 

אלא שהניתוח לא עבר בהצלחה והוא נאלץ לעבור ניתוח נוסף, במסגרתו נעשה לו פתח שופכה נוסף באזור הפירנאום, ועד היום הוא נאלץ להטיל דרכו שתן, תוך היעזרות בטיטולים ופדים לספיגה כיוון שאין לו שליטה על הסוגר.

 

בתביעה שהגיש נגד קופת החולים לבית המשפט המחוזי בנצרת הוא טען לרשלנות וגולל את הנזקים הרבים שנגרמו לו, בהם אשפוזים תכופים, צנתורים, דלקות חוזרות ונשנות וחוסר יכולת להטיל שתן באופן עצמאי. לטענתו, אילו רופאי קופת החולים היו מציינים בפניו כי הוא עתיד לעבור ניתוח מסובך, הוא לא היה אוכל ונוטל אספירין טרם ההגעה לבית החולים.

 

הוא תמך טענותיו בחוות דעת של מומחה בכירורגיה כללית, לפיה פג תוקפו של המוליך שהותקן בגופו.

 

הנתבעת השיבה כי הטיפול בתובע נעשה בהתאם לפרקטיקה המקובלת, ונראה כי מדובר בתביעה של "חוכמה בדיעבד". לתמיכה בטענותיה היא צירפה חוות דעת של מומחה לאורולוגיה, שלפיה מצבו הנוכחי של התובע הוא מהלך טבעי של הבעיה הקשה ממנה הוא סובל, ואין כל קשר בין מצבו לפרוצדורה שעבר. עוד סבר המומחה, כי לא היה כל פגם במוליך.

 

מקור הנזק במחלה ולא בטיפול

השופט אשר קולה, אשר מינה מומחה מטעם בית המשפט, קבע שהתובע קיבל טיפול רפואי נאות בידי כל הגורמים המטפלים.

הוא הוסיף שהתובע לא הצליח להוכיח כי הנתבעת התרשלה והדגיש שהרופאים פעלו בהתאם לסטנדרט הסביר על פי הפרקטיקה המקובלת.

 

לדבריו, גם אם היה מוכיח רשלנות כלשהי, הרי שלא הוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות למצבו הנוכחי. זאת בין היתר כיוון שהסתיר מבית המשפט את הרקע הרפואי שלו, ובהתאם לחוות הדעת של המומחים מטעם הנתבעת ובית המשפט, שקבעו באופן חד משמעי כי מקור הנזק הוא במחלתו הטבעית של התובע, וכי המוליך היה תקני.

 

לבסוף העיר השופט, כי אף שבמקרה זה היה מוצדק לחייב את התובע במלוא הוצאות המשפט, נוכח מצבו הרפואי הקשה הוא ישלם הוצאות סמליות של 7,500 שקלים בלבד.

 

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים