סב תקף מינית את נכדותיו וישלם 2.6 מיליון ש'
לאחר שהורשע בביצוע מעשים מגונים ונידון ל-3 שנות מאסר, תבעה המשפחה את הסב בטענה שגרם לבנות ולאביהן נזק נפשי. ביהמ"ש קיבל את התביעה
סב הורשע בביצוע עבירות מין בשלוש נכדותיו הקטינות, ולאחר שנגזרו עליו שלוש שנות מאסר, דרשה המשפחה גם פיצוי כספי. בעקבות זאת חייב בית המשפט המחוזי את הסב לשלם למשפחה יותר מ-2.6 מיליון שקל
בשל הנזקים הנפשיים והכלכליים שהסב לה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- למרות תו נכה: הנהג הורשע בעבירת חניה
- פיצויי ענק בגלל הזיהום בתחנה המרכזית י-ם
- אזעקה לא נדרכה? לא מגיעים לכם דמי ביטוח
- תביעה: רוצח אמו ניהל מרפאה ללא הסמכה
במשך שנים ביצע הסב מעשים מגונים בשלוש הנכדות – כיום בנות 17-12. לאחר ההרשעה ועונש המאסר שנגזר עליו הגישו ההורים והבנות, באמצעות עו"ד נגה פריאל שלגמן, תביעת נזיקין נגדו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בתביעה נטען כי הבנות ואביהן סובלים מנכויות נפשיות שמקורן בכאב והסבל שגרם להם הסב.
מומחית מטעמם קבעה כי שתי הבנות הגדולות סובלות מהפרעת דחק, הפרעת הסתגלות וקשיים חברתיים רבים, והן זקוקות לטיפול פסיכותרפי. עם זאת, באשר לבת הצעירה, ציינה המומחית כי בשל גילה הצעיר לא ניתן לקבוע בשלב זה אם נגרמה לה נכות נפשית. לגבי האב, שעזב את עבודתו בשל הירידה החדה בתפקודו, קבעה המומחית כי הוא סובל מחרדה, התקפי פאניקה והפרעה דיכאונית מתמשכת.
הסב המורשע חלק על היקף הנזקים, והתעקש שלא נבעו ממעשיו בלבד. מומחית מטעמו קבעה כי חלק ניכר ממצבן הנפשי של הבנות נובע מיחסו של האב, אשר סובל מזה שנים מדיכאון והפרעת אישיות, והעצים את הפגיעה בבנותיו כדי לקבל פיצוי כספי גדול יותר.
השתמש בקטינות ככלי לסיפוק יצרים
השופט גד גדעון קבע כי מצבו הנפשי הקשה של האב הוא תוצאה ישירה של החשיפה שלו לתקיפות המיניות שביצע אביו בבנותיו. הידיעה שהתוקף הוא אביו, הוסיף השופט, העצימה את סבלו ואת הקושי בהתמודדות היומיומית עם החיים.
בהתחשב בחוות הדעת והעדויות הרפואיות בעניינן של הבנות והאב החליט השופט לחייב את הסב לשלם לבת הגדולה פיצוי של כ-1.25 מיליון שקל, לבת האמצעית כמיליון שקל ולבת הקטנה 203 אלף שקל. לאב ישלם הסב פיצוי של 140 אלף שקל. בסך הכול ישלם הסב כ-2.6 מיליון שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסכום של 20% מסך הפיצויים הכולל.
צדק בית המשפט כשהשית על הסב פיצויים ברף הגבוה ביותר. עם זאת, קביעתו שחומרת המעשים אינה מהווה שיקול עיקרי בקביעת הפיצוי היא שגויה. את שאלת הכאב והסבל בוחנים מנקודת מבטו של הנפגע, אך התשובה בשאלת חומרת המעשים קשורה בקשר הדוק להשפעתה על הנפגע.
לכן יש לייחס לחומרת המעשים שיקול עיקרי, או לכל הפחות להעניק להם משקל גבוה בקביעת הפיצוי.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד סנאית מרקוביץ', ממשרד "מרקוביץ' ליאור ושות'
", עוסקת בדיני נזיקין
מומלצים