רוצים רוק עדכני? ניפגש כשהוא יהיה נוסטלגי
מיוז, ארקטיק מאנקיז, קינגז אוף ליאון וקווינז אוף דה סטון אייג' - את כל הלהקות האלה לא ייצא לכם לפגוש בפארק הירקון, היכל נוקיה או בגני התערוכה בזמן הקרוב. האם באמת לא משתלם להביא לכאן להקות רוק שהגיעו לשיא הצלחתן בשנת 2000 וצפונה? והאם הסיבה היחידה לכך היא האובססיה הישראלית לרוק מהניינטיז? לא עוברים את ה-90, חלק ב'
- חלק א': מה עומד מאחורי האובססיה הישראלית לרוק מהניינטיז?
- פארק הירקון, מחלקה ראשונה: כך חדר לישראל הגולדן רינג
- כן בקטע של הופעות ניינטיז? פסטיבל רוקנרולר - עמוד מיוחד
עם העובדות קשה להתווכח: מפת ההופעות הבינלאומיות שפוקדות את ישראל בשנים האחרונות מתחלקת בדרך כלל בין אמני פופ עכשוויים בשיא פריחתם (ע"ע ג'סטין ביבר, פיטבול, LMFO וריהאנה - ונניח לרגע בצד את איכות ההופעות עצמן), ובין הרכבי אינדי ותיקים או חדשים, שמכוונים לקהל של מביני עניין, גולשי פיצ'פורק והיפסטרים לרוב. את משבצת הופעות הרוק המיינסטרימי מאיישים אקטים ותיקים בשלב העלאת הגרה של הקריירה (להלן - סאונדגארדן, פיקסיז, פרודיג'י), לצד ענקי רוק אגדיים, דוגמת דיפ פרפל, ניל יאנג והרולינג סטונס. רוצים לראות את מיוז, קינגז אוף ליאון, קווינז אוף דה סטון אייג' או דה נשיונל? כנראה שתאלצו לתפוס אותם במרוכז באחד מפסטיבלי הקיץ הרבים שאירופה מציעה.
אז מדוע בעצם השנים האחרונות מזמנות לישראל בעיקר הרכבי רוק שמביטים אל שנות השיא שלהם במראה האחורית? עם כל הכבוד וההערכה לפועלן של להקות כמו דפש מוד, גאנז אנד רוזס, רד הוט צ'ילי פפרס או סקאנק אננסי (ואל תטעו - מדובר בהרכבים ראויים שגיחתם לישראל מבורכת, ואף סיפקו כאן הופעות מצוינות לרוב), נוכחותה של שכבת הרוק המיינסטרימי הפופולרית בעולם כרגע נעדרת ממחוזותינו. אם לפני מספר שנים עוד היה אפשר לזכות כאן בהופעות מפתיעות של הרכבים כמו אינקיובס, פלסיבו, קייזר צ'יפס או אינטרפול - קיץ 2014 (שנחשב לחסר תקדים, במונחים של ביקורי אמנים גדולים), לא מציע הרבה בתחום להקות הגיטרות.
"כמות קהל אוהבי הרוק הצעיר והעכשווי עדיין לא מספיק גדולה, וזו הבעיה", אומר המפיק אודי אפלבוים, אשר חתום על הבאתם לישראל של אמנים כמו ריהאנה, סינדי לאופר ובקרוב גם ג'סטין טימברלייק. "ביחס לעולם, עדיין אין אצלנו מספיק קהל למופעי פארק. זאת אומרת, בעולם מדובר בלהקות מפוצצות. מיוז, ארקטיק מאנקיז וקינגז אוף ליאון מפרקות פארקים ואצטדיונים בלי סוף. פה הקהל עדיין לא מהווה מסה שתספיק בשבילם, הסיכון פה הוא גדול יותר".
בעולם הם דווקא מפרקים אצטדיונים - פה פחות. קינגז אוף ליאון
הופעות פופ דווקא מושכות לא מעט קהל לפארק.
"נכון, כי פופ זה מיינסטרים מעצם הגדרתו. הוא יותר גדול, פונה לפלח שוק רחב יותר, אין מה לעשות. לליידי גאגא וג'סטין טימברלייק יש פוטנציאל הרבה יותר גדול מאשר ארקייד פייר או קינגז אוף ליאון. זה שמגיעים לפה ג'סטין וריהאנה ועוד כמה שבדרך, זו דווקא מחמאה בשבילנו. פעם גם זה לא הגיע".
לפני עשרים שנה, גאנז אנד רוזס באו כמעט במקביל למייקל ג'קסון, ושניהם מילאו את פארק הירקון.
"יש פה דור אחר. זה טבעי, אלו תהליכים שקורים. זה מה שהקהל הישראלי אוהב כרגע. רוב הקהל פה יתחבר למוזיקה הזו, זה מה שתחנות הרדיו מכתיבות, מדברים פה יותר פופ מאשר רוק, נכון להיום. אנחנו עדיין לא שם במאה אחוז, אפשר להביא את הארטיק מאנקיז גם עכשיו, ולדעתי זה יקרה - אבל בהמשך. צריך לעשות דברים בחוכמה".
"אני לא יודע מה היה השיקול להביא את הפרודיג'י עכשיו, למשל, אבל אני בטוח שהם מקבלים פה יותר ממה שהם מקבלים בהרבה מאוד מקומות בעולם, כי ברוב המקומות הם כבר חדשות של אתמול", אומר מפיק שביקש להשאר בעילום שם. "תראה איפה הם מופיעים היום. הם לא מופיעים בפסטיבלים חמים כמו קואצ'לה או בפרימוורה. אלה אמנים שקצת אבד עליהם הכלח, אבל בישראל יש נטייה לחבק אותם".
חדשות של אתמול? פרודיג'י
זה לא מובן מאליו. אתה יכול לחשוב למה זה קורה?
"המפיקים הגדולים לימדו אותנו שלהביא את גאנז אנד רוזס ב-2012 זה סבבה, ולהביא לפה את סאונדגארדן ואת כל ההרכבים הוותיקים זה מה שצריך לקרות. אני חושב שפשוט הרגילו אותנו להופעות האלה, הרגילו אותנו שישראל היא מדינה של ניינטיז, והמפיקים עובדים לפי השיטה הזו".
גם רנן סול, איש חברת ההפקות מונוקרייב שמביאה לישראל אמנים אלטרנטיבים, מודה שטעם הקהל המקומי וחיבתו לעשור המכונן ההוא, תופסים מקום נכבד במערך השיקולים. "לא אשקר לך, חלק מהמחשבה להביא לכאן להקה כמו מאדהאני היתה שזו מדינה שבנויה על ניינטיז", הוא אומר. "ידענו שלהקת גראנג' ותיקה כמוה תביא אנשים, וזה באמת קרה. אנשים פה חולים על העשור הזה ומחבקים אותו. יש כאן גם את עניין המחיר. האמנים האלה לא יקרים במיוחד כי הם לא הכי עכשוויים, ולכן הסוכנים שלהם מורידים את המחיר כדי להפוך את זה לאפשרי. בוא נגיד את זה ככה: הסוכנים יותר עדינים מבחינת מחירים ועלויות של הרכבים כאלה, היום יותר פעם".
אבל זה יכול להיות נכון גם לגבי אמני פופ ותיקים - ועדיין מגיעים לפה גם כאלה רלוונטים.
"קינגז אוף ליאון ופו פייטרז וכל האמנים האלה הם יקרים בטירוף - לא פחות או יותר מריהאנה או ליידי גאגא, אבל הקהל פחות נאמן אליהם. תראה מי הולך להופעות האלה ומי נותן להן חסות. על הופעה שלהם אפשר לבקש 800 שקל לכרטיס ולהציע דילים דרך בנק לאומי, פלאפון, מבצעי SMS, הקהל הזה נמצא שם, ברינגטונים ובכל המסביב. לא נראה לי שהקהל של מיוז נאמן כל כך כמו הקהל הזה. אם היית מפיק עכשיו, היית מהמר על קווינז אוף דה סטון אייג', בידיעה שאתה צריך למכור עשרת אלפים כרטיסים רק בשביל לכסות את ההופעה?"
"אין פה וניוז (אתרי הופעות - ע.פ) מתאימים, אז עושים התאמות. גם ברמה הטכנית וגם ברמת השכר. הם לא מקבלים פה את אותו הכסף שהם מקבלים בצרפת", אומר מפיק מוכר. "אין פה את כל המערכות ההידראוליות והמנופים שיש בחו"ל, זה לא קורה בארץ. לרוב התנאים הפיננסיים של ההופעות שלהם פה פחות משתלמים והם לא באמת צריכים את זה. רוב הלהקות החדשות שמגיעות לפה חייבות לעשות התאמות בשכר ובסטנדרטים. ג'סטין היה צריך לצמצם את המפרט הטכני שלו ב-75 אחוז כדי להופיע פה. לרוב הם ירוויחו פחות, כי יש להם את כל הוצאות השינוע. האבסורד הוא שלחבר'ה הגדולים והוותיקים יש פה הרבה יותר קהל, ולכן משתלם להם מאוד להגיע לכאן".
"ישראל זה שוק שנע על פילרים", הוא ממשיך ומסביר, "בגלל זה אף פעם לא תהיה פה הופעה של אמן גדול באמת בסוף שבוע, תמיד זה יהיה בימים שני-שלישי-רביעי, כל השוק פה בנוי על הופעות שממלאות חורים בצמוד להופעות בטורקיה ביוון. אי פעם ראית פה הופעה של רד הוט צ'ילי פפרס או אמן אחר, בימים חמישי, שישי או שבת? בסופי שבוע הם נותנים הופעות הדליין באירופה, וישראל תמיד תבוא כדי למלא את החורים בין סופשבוע לסופשבוע, בין פסטיבל לפסטיבל. אפילו ביום חמישי הם כבר לא מופיעים, כי הם כבר צריכים לטוס להופעה בשישי, ככה זה עובד".
ומה ההבדל מהבחינה הזו בין אמני פופ לרוק?
"ריהאנה קיבלה משהו כמו 2.4 מיליון דולר על ההופעה פה, וקינגז אוף ליאון רוצים סכום שהוא באזור ה-500-800 אלף דולר. מהבחינה הזו אין הבדל משמעותי. אבל ריהאנה זה שם שבארץ פונה לך גם לכל הפריפריה - חדרה, נתניה וכו'. קינגז אוף ליאון זה עדיין לא שם שפרץ את המעגלים האלה, ולכן הפוטנציאל שלהם לכסות את ההשקעה קטן יותר. הם מוכרים למביני דבר".
"לישראל אפשר להביא את מי שמציעים לו הצעה שנופלת לו נוח גם כספית וגם מבחינת לוח זמנים. זה יוכל להיות רוק, פופ או ג'אז. יחד עם זה מגיע גם הרוקנ'רול של הזקנים", אומר המפיק הוותיק גד אורון, שהביא לארץ בעבר אמנים כמו בוב דילן ודייר סטרייטס. בעוד אורון טוען כי לא קיימת מערכת חוקים ודאית שתזהה את פוטנציאל ההצלחה של מופע כזה או אחר, גם הוא מסכים שהאמנים המבוססים יותר מהווים סיכון מקצועי קטן יותר עבור המפיק. "אם תבדוק היום בכל הטורים שמתקיימים באירופה ובארצות הברית, ואני לא מדבר על פסטיבלים אלא על מופעי סולו של הרכבים, 70 אחוזים הם של ה'זקנים'. הם מביאים קהל. הצעירים יותר - פחות מהם מצליחים לבד, והרבה מהם עושים פסטיבלים".
אז להקות צעירות יותר מלכתחילה לא בנויות להופעות סולו שלהן כאן?
"תראה, מציעים לנו את הלהקות האלה ועוד רבות, אבל לדעתנו אין להן מספיק קהל פה. הן לא מספיק פופולריות כדי להצדיק את סכום הכסף שהם מבקשים. אלה להקות של למעלה ממיליון-מיליון וחצי דולר. משמע אתה צריך 35-40 אלף איש רק כדי לכסות את ההשקעה, ואין פה מספיק קהל בשביל זה, זה הכל. יש גם דברים שבעולם תפסו ופה לא. ארקטיק מאנקיז, למשל, כבר מספיק ותיקים כדי לקבל אהדה בישראל, ועובדה שזה לא קרה. לדעתי, מי שלא תפס עד היום ונמצא בתחום כבר 8-10 שנים, גם לא יתפוס".
יגיעו לישראל או לא? ארקטיק מאנקיז
והנה, מדובר בלהקת השנה שעברה של גלגלצ.
"זה עדיין לא אינדיקטור. אגב, אני לא פוסל את האפשרות שזה אכן יקרה, אבל אני אומר - כרגע זה עוד לא קורה. וזו להקה שעולה הרבה כסף היום, הרבה מאוד כסף".
אתה עצמך היית מעורב בניסיון להביא איזשהו אמן רוק חדש לארץ?
"אני הייתי מעורב בניסיון להביא את קולדפליי, במשא ומתן, ואני יכול להגיד לך שהייתי קרוב מאוד לחתימה. פשוט קולדפליי הפסיקו להופיע באיזשהו שלב, עשו רק את מה שהם התחייבו אליו. אני יכול לספר לך שמתנהל משא ומתן לגבי השנה הבאה - הם חוזרים לאירופה ואנחנו במגעים איתם, ואנחנו גם לא היחידים".
בהנחה שקולדפליי זה פופ טהור, יש אמן רוק עכשווי שהיית מנסה להביא אותו ולדעתך ויש לו פוטנציאל להחזיר את הרווח?
"ודאי שכן, ואנחנו גם עושים פעולות כדי להביא אותם. לא השנה, אבל בשנה הבאה. בחודשיים האחרונים ביליתי יותר בחו"ל מאשר בארץ, בין השאר בשביל לקיים פגישות לצרכים האלה - אבל רק לגבי השנה הבאה. 2014 היא כבר שנה עמוסה מדי בהופעות, לא צריך להוסיף עליה שום דבר".
