תידחה חתימת הסכם הגג בקריית ביאליק
עקב המחלוקת על "מחיר המטרה": תידחה חתימת הסכם להקמת 7,200 יחידות דיור. החשש הוא שהמדינה לא תצליח גם לממן את הפיתוח וגם לספוג את המחירים הנמוכים על קרקעות במכרזי מחיר מטרה
החתימה על הסכם הגג בין המדינה לבין עיריית קריית ביאליק תידחה ככל הנראה, ועתידם של הסכמי גג נוספים לוט בערפל. זאת מאחר שטרם נמצאו מקורות שיענו על היקפי המימון הנדרשים לקיום מכרזי "מחיר מטרה" באותן ערים שיקבלו גם מימון לפיתוח תשתיות במסגרת הסכמי הגג.
לכתבות נוספות בערוץ נדל"ן
- שר השיכון: היזמים מאמינים בקריית גת
- עוד אלפי דירות? הסכמי גג יורחבו ל-7 ערים
- רשות המקרקעין אישרה מודל "הסכמי הגג"
במסגרת ההסכם שאמור היה להיחתם בימים הקרובים, על המדינה היה להעניק מימון לפיתוח ותשתיות עבור הקמת שכונת מגורים חדשה בת 7,200 יחידות דיור בקריית ביאליק. אך לפי שעה, טרם סוכמו מקורות המימון להסכם גג זה, ולכן החתימה ככל הנראה לא תתקיים ב-30 באפריל, כמתוכנן. כך עולה ממכתב ששיגר השבוע ערן ניצן, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, למנהל רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן.
כפי שפורסם אתמול (ד') ב"כלכליסט", מאות מיליוני השקלים שאמורות לקבל רשויות מקומיות לפיתוח תשתיות במסגרת הסכמי גג מצויים בסכנה אם מכרזי מחיר מטרה, במסגרתם יפוקחו מחירי הדירות, יוחלו במסגרת ההסכמים. גורמים בכירים באוצר אמרו ל"כלכליסט" שלשום כי הם חוששים שהמדינה לא תצליח גם לממן את הפיתוח וגם לספוג את המחירים הנמוכים שיציעו קבלנים על קרקעות במכרזי מחיר מטרה ואת הפסד ההכנסה ממס רכישה נמוך.
"אין לבצע מכרזי מחיר מטרה במסגרת הסכמי הגג"
במכתבו אל ליברמן, מסביר ניצן, כי בקריית ביאליק, תעניק המדינה מימון בהיקף של כמעט 200 אלף שקל ליחידת דיור או כ-1.2 מיליארד שקל בסך הכל, שיילכו לטובת פיתוח תשתיות. לטענתו, "אין לבצע מכרזי מחיר מטרה במסגרת הסכמי הגג שכן עלויות הפיתוח המועמסות במסגרת הסכמים אלה מצמצמות באופן משמעותי ביותר את היקף התקבולים הצפויים מהקרקע, ובהתאם לכך מצטמצמת הגמישות לקיים בהם מכרזי מחיר מטרה".
במסגרת תוכנית מחיר מטרה שמקדם שר השיכון אורי אריאל, הקבלנים שייגשו למכרזים של הרשות יתחייבו מראש כי 80% מהדירות בפרויקט יימכרו לצרכנים במחירים הנמוכים ב־20% ממחירי השוק (לפי הגדרות שיקבע השמאי הממשלתי), ויתחרו ביניהם על המחיר שיציעו על הקרקע. במכרזים אלו צפויה המדינה לספוג הפסדי הכנסות הן משום שקבלנים יציעו מחירים נמוכים על הקרקע, והן בשל מס רכישה נמוך יותר.
הסכמי הגג נולדו ברשות מקרקעי ישראל במטרה להסיר את חסמי הפיתוח והתשתיות לפרויקטים של דיור (כמו סלילת כבישים ומחלפים והקמת מוסדות ציבור וחינוך) לפני בניית השכונות החדשות, באמצעות מימון מקדים מהמדינה לרשות המקומית. במסגרת הסכמי הגג יש ויתור על הכנסות מהקרקע, לצורך מימון הפיתוח. הסרת החסמים אמורה גם לשחרר לשיווק אלפי דירות בעיר אחת בבת אחת, כך שהזינוק הפתאומי בהיצע יגביר את התחרות בין הקבלנים על כיסם של הרוכשים, ואמור להבטיח רמות מחירים נמוכות יותר, ועל מנת להגיע למחיר סופי זול יותר לדירה, הקבלנים צפויים להציע מחירים נמוכים יותר במכרזים על הקרקע.
עוד עולה מהמכתב של ניצן, כי ערך קרקע ליחידת דיור בקריית ביאליק נאמד בכ-300 אלף שקל, והוא צפוי להישחק בשל מכרזים בהיקפים גדולים. "בהינתן סכומי הפיתוח הנגזרים מהסכמי הגג, ובהנחה שערך הקרקע יילך ויפחת, הרי שיישום מחיר מטרה באזור זה עלול להיכשל, או לחילופין ייאלץ את הממשלה להוסיף תקציבים חיצוניים לממן את התחייבויותיה", כתב ניצן. "לאור זאת, הרי שהאישור התקציבי עליו סוכם בישיבתנו מ-6 באפריל אינו תקף, וזאת עד להכרעה בסוגיית מחיר מטרה".
ניצן המליץ שלא להחיל את מכרזי מחיר מטרה על הסכמי הגג - וזוהי גם עמדתו של שר האוצר ויו"ר קבינט הדיור יאיר לפיד, כפי שנחשף ב"כלכליסט" - ובכך לפתור את הבעיה ולהתקדם עם הסכם הגג בקריית ביאליק. לדברי ניצן, כל החלטה אחרת תחייב את משרד האוצר לאתר מקורות למימון הסכם גג זה – וככל הנראה גם הסכמים נוספים – לרבות מקורות תקציביים, מתוך תקציב המדינה.
לפנייה לכתב/ת 
