חרף ההתנגדות: ייחתם הסכם גג בק' ביאליק
באגף התקציבים באוצר מתנגדים להסכם לבנייה מואצת בקריית ביאליק וטוענים: "אין לבצע מכרזי מחיר מטרה במסגרת הסכמי הגג, שכן עלויות הפיתוח מצמצמות משמעותית את היקף התקבולים הצפויים מהקרקע"
טקס החתימה על הסכם הגג בין המדינה לבין עיריית קריית ביאליק יתקיים כמתוכנן ביום רביעי בצהריים בעיר הצפונית. כך הודיעה היום (א') רשות מקרקעי ישראל. בטקס ישתתפו שר האוצר ויו"ר קבינט הדיור יאיר לפיד, שר השיכון אורי אריאל, ומנהל רשות מקרקעי ישראל בנצי ליברמן. על קיום הטקס דווח לראשונה ב"כלכליסט".
הסכמי גג - כותרות נוספות בערוץ הנדל"ן :
- שר השיכון: היזמים מאמינים בקריית גת
- עוד אלפי דירות? הסכמי גג יורחבו ל-7 ערים
- רשות המקרקעין אישרה מודל "הסכמי הגג"
במסגרת הסכם הגג עם עיריית קריית ביאליק, על המדינה להעניק מימון לפיתוח ותשתיות להקמת שכונת מגורים חדשה בת 7,200 יחידות דיור, אך ממכתבו של ניצן עולה כי טרם סוכמו מקורות המימון להסכם זה.
ל"כלכליסט" נודע כי המחלוקת סביב מכרזי מחיר מטרה צפויה להידון בימים הקרובים, וכי ההסכם בקריית ביאליק ייחתם ורק אז יתבררו פרטי תוכנית מחיר מטרה.
עתידם של הסכמי הגג אינו ברור
אך עתידם של הסכמי הגג אינו ברור, מאחר שטרם נמצאו מקורות שיענו על היקפי המימון הנדרשים לקיום מכרזי "מחיר מטרה" בערים שיקבלו גם מימון לפיתוח תשתיות במסגרת הסכמי הגג. לכן, משרד האוצר דורש שמכרזי מחיר מטרה לא יתפרסמו בערים עמן נחתם או ייחתם הסכם גג - באוצר חוששים שהמדינה לא תצליח לממן את הפיתוח וגם לספוג את המחירים הנמוכים שיציעו קבלנים על קרקעות במכרזים הללו.
במסגרת תוכנית מחיר מטרה שמקדם שר השיכון אריאל, הקבלנים שייגשו למכרזי הרשות יתחייבו כי 80% מהדירות בפרויקט יימכרו לצרכנים במחירים הנמוכים ב־20% ממחירי השוק (לפי הגדרות השמאי הממשלתי), ויתחרו ביניהם על המחיר שיציעו על הקרקע. במכרזים אלו צפויה המדינה לספוג הפסדי הכנסות הן משום שקבלנים יציעו מחירים נמוכים על הקרקע, והן בשל מס רכישה נמוך יותר.
גם במסגרת הסכמי הגג - שמטרתם להסיר את חסמי הפיתוח והתשתיות לפרויקטי דיור (כמו סלילת כבישים והקמת מוסדות) לפני בניית השכונות החדשות - מוותרת המדינה על הכנסות: המימון מהמדינה לרשות המקומית, המתחייבת לבנייה מואצת, נעשה באמצעות ויתור על הכנסות מהקרקע.
במכתב לליברמן הסביר ניצן, כי בקריית ביאליק תעניק המדינה מימון בהיקף של כ-200 אלף שקל ליח"ד או כ-1.2 מיליארד שקל בסך הכל, שיילכו לטובת פיתוח תשתיות. לטענתו, "אין לבצע מכרזי מחיר מטרה במסגרת הסכמי הגג, שכן עלויות הפיתוח המועמסות במסגרת הסכמים אלה מצמצמות באופן משמעותי את היקף התקבולים הצפויים מהקרקע, ובהתאם לכך מצטמצמת הגמישות לקיים בהם מכרזי מחיר מטרה".