לפני שהכל נחרב
כדורגלנים, כוכבי כדורמים ואפילו ספורט מוטורי - תערוכה חדשה מביאה את סיפורו של הספורט היהודי בקרקוב בין שתי מלחמות עולם
שמו של יוסף קלוץ אמור להופיע בכל מאמר הסוקר את ההיסטוריה של הכדורגל הפולני. אחרי הכל עשרות שנים לפני שכדורגלנים פולנים כמו רוברט לבנדובסקי או יעקב "קובה" בלשיצ'קובסקי הפכו לכוכבים בינלאומיים, קלוץ היהודי כבש את השער הראשון אי פעם של נבחרת פולין במהלך הניצחון ההיסטורי 1:2 על נבחרת שוודיה במאי 1922.
גוף עם כוח אמיתי, כישורים טכניים מעולים וטיפול כדור בטקטיקה חכמה. כל אלה עושים אותו לאחד השחקנים המסוכנים ביותר והכי פחות צפויים".
קלוץ, מגן ימני, אשר שיחק לעיתים גם בעמדת החלוץ שיחק בקבוצת יוצ'נקה קרקוב הפולנית, והיה ידוע ביכולות הטכניות הגבוהה שלו ובבעיטה חזקה נרצח ב-1941 בידי הנאצים בוורשה בגיל 41.
יוסף קלוץ. כבש את השער הראשון של נבחרת פולין(באדיבות המכללה האקדמית וינגייט)
יוצ'נקה קרקוב, המועדון שבו שיחק קלוץ, הוא אחד מ-22 מועדוני ספורט יהודיים אשר פעלו בקרקוב לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. בניגוד לדימוי של היהודי הפולני החלש, שהתעמולה הנאצית האנטישמית התאמצה להפיץ בקרב הקהילה היהודית בעיר אשר מנתה ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה כ-60 אלף איש, התרחשה שם פעילות ספורטיבית ענפה.
החל מהיום תוצג במכללה האקדמית וינגייט תערוכת "המכבים של הספורט" אשר הוצגה לפני שנתיים במוזיאון ההיסטורי של קרקוב ומביאה את סיפורו של הספורט היהודי בקרקוב בין מלחמות העולם. במסגרת התערוכה יוצגו תמונות, קטעי עיתונות מאותה תקופה, תעודות, מסמכים ועוד. התערוכה תהיה פתוחה במשך שבוע ולאחר מכן תועבר למרכז מורשת בגין בירושלים.
סמלה של יוצ'נקה(באדיבות המכללה האקדמית וינגייט)
סיפורם של מועדוני הספורט היהודים בקרקוב מתחיל ב-1902, אז הוקמה "אגודת התעמלות יהודית", מועדון הספורט היהודי הראשון בעיר. חמש שנים מאוחר יותר נוסד "החשמוניאה" ושנתיים לאחר מכן הוקם "מכבי". מכאן והלאה החלו לצוץ מועדוני ספורט יהודיים רבים עם שמות כמו יוצ'נקה, אדריה, אמצטוזי וגם שמות עבריים כמו בר כוכבא, הכח ואפילו "אגודה יהודית לביליארד".
אגודות הספורט הללו סחפו אחריהם חברים רבים ממגזרים שונים בקהילה היהודית, ברוח ההתחדשות הלאומית הצטרפו אל הקבוצות הללו דתיים וחילוניים גם יחד.
מכבי קרקוב בתמונה מ-1924(באדיבות המכללה האקדמית וינגייט)
וכמו תמיד בספורט בין המועדונים השונים צצו יריבויות אשר חלקן נבעו מטעמים תחרותיים וחלקן ממניעים אידיאולוגיים. היריבות הידועה ביותר הייתה בין מועדון מכבי הציוני ששיחק בכחול לבן ועם מגן דוד בסמלו ליוצ'נקה הסוציאליסטי אשר זוהה עם מפלגת הבונד.
למעשה לתחרותיות בין קבוצות הכדורגל היהודיות הבולטות באותה תקופה יש השפעה המורגשת על הכדורגל הפולני גם בימים אלו. לודביק גינטל, שחקנה של יוצ'נקה קרקוב, אשר ברח מפולין עם פרוץ המלחמה ועלה לישראל נהג לכנות את משחק הדרבי מול מכבי קרקוב כ"מלחמת קודש", הכינוי הזה משמש עד היום את הדרבי החם בין ויסלה קרקוב לקרקוביה קרקוב.
משחק בין ספרטה קרקוב למכבי קרקוב באוקטובר 1925(באדיבות המכללה האקדמית וינגייט)
לאחר מלחמת העולם השנייה תפסה את מגרשה של מכבי קרקוב ברחוב קולטק, קבוצת נדוויסלאן קרקוב המשחקת בו עד היום בליגה השביעית בפולין.
הכדורגל היה באופן טבעי הענף הפופולרי ביותר, אך ההצלחות הרבות ביותר בקרב יהדות קרקוב הגיעו דווקא מהכדורמים. בשנים שבין מלחמות העולם המועדונים היהודיים מכבי קרקוב ויוצ'נקה קרקוב שלטו כמעט ללא עוררין בענף הכדורמים בפולין - מכבי זכתה בשמונה אליפויות רצופות, בעוד יוצ'נקה קטפה שלושה תארי אליפות ברצף. באותן שנים הנבחרת הפולנית הלאומית הורכבה כמעט כולה משני המועדונים היהודיים הללו.
יוליס ריטרמן (מימין)(באדיבות המכללה האקדמית וינגייט)
על אחד מהשחקנים הבולטים של הקבוצות הללו, יוליס ריטרמן, נכתב בעיתון ספורט פולני ב-1934: "ריטרמן משלב יותר מ-100 ק"ג של משקל
יום השואה
מהתהילה במגרש הכדורגל לתאי הגזים
תומר גנור
ג'וליוס הירש וגוטפריד פוקס היו יהודים שכיכבו בנבחרת גרמניה. הראשון נרצח באושוויץ, השני ברח לקנדה וגילה שהנאצים מחקו מהארכיונים את השיא בן 10 השערים שרשם באולימפיאדה
הספורט כמובן לא היה נחלתם הבלעדית של הגברים, ובין הספורטאיות היהודיות הבולטות בקרקוב באותן שנים אפשר לציין את מרילה פריוולד, מאצניות המשוכות הבולטות בפולין ובאירופה, ואת אולגה שרייבר ליטמן, אשר החזיקה בשיאים פולניים בשחייה בסגנון חופשי וחזה. האחרונה התחבאה במהלך תקופת מלחמת העולם השנייה יחד עם בנותיה במסתור ולאחר מכן היגרה עם משפחתה לבריטניה.
שחקניות כדורעף בקרקוב. לא רק כדורגל, לא רק גברים (באדיבות המכללה האקדמית וינגייט)
מועדון האופנועים של מכבי
אחד מהסיפורים המעניינים והמפתיעים ביותר אודות הספורט היהודי בקרקוב הוא זה של הספורט המוטורי. עונת הפורמולה 1 הראשונה אמנם נערכה רק ב-1950, אבל בקרקוב של תחילת שנות ה-30 הספורט המוטורי כבר נחשב לענף פופולרי ובמיוחד רכיבה על אופנועים. בשנת 1932 דהרו 25 משתתפים על אופנועים כבדים (מעל ל-500 סמ"ק) במסלול לאורך של 210 קילומטר, המנצח באותו מרוץ היה נציג מכבי, הנריק שרייבר שרכב על אופנוע מסוג ג'ילט.עדות נוספת לפופולריות של האופנועים הייתה בהלווייתו של ד"ר יהושע טהון, מנהיג ציוני בולט בקרקוב. כשהובא לקבורה ב-1936 פתחה את תהלוכת ההלוויה חוליה של רוכבי אופנועים ממועדון מכבי קרקוב. הרוכבים לבשו בגדים לבנים ועטו על שרוולם סרטי זרוע שחורים. המחווה המיוחדת הזו זכתה לפרסום בעיתונות הפולנית.
ב-23 ביולי 1940, כמעט 11 חודשים לאחר פלישת הנאצים לפולין, פקד השלטון הגרמני על סגירת כל מועדוני הספורט היהודיים, רכושם נתפס והוחרם ובכך למעשה הומט חורבן על הפעילות היהודית הספורטיבית המשגשגת בקרקוב. רבים מאותם ספורטאים יהודים מצאו את מותם בשואה.
לפנייה לכתב/ת 
יוצ'נקה קרקוב, 1922
באדיבות המכללה האקדמית וינגייט
מומלצים
