העליון החליט: עבודות שירות לחברים בחמאס
שלושה תושבי מזרח ירושלים הורשעו בפעילות הסברתית וחינוכית של התנועה ונידונו ל-7-6 חודשי מאסר בפועל. אולם הערעור שהגישו התקבל
שלושה תושבי מזרח ירושלים הורשעו בבית המשפט המחוזי בעיר בפעילות הסברתית במסגרת חברותם בארגון חמאס. הם נידונו לעונשי מאסר של עד שבעה חודשים אך ערערו לעליון בטענה שהתקופה הארוכה שבה כבר ישבו במעצר בית, והעובדה שמדובר היה בעבירות חד פעמיות, מצדיקות הקלה בעונשיהם. בית המשפט העליון קיבל את הערעור ועונשם הומר בעבודות שירות.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- אזרח אמריקני? בקרוב הבנק בארץ ידווח עליך
- חברת הנסיעות: רוצים לתבוע? סעו לגיאורגיה
- התביעה המוזרה: הכלב חפר ומוטט את הבית
- אין פרטיות: מעסיק חיטט בפייסבוק של עובדת
כתב האישום הוגש ב-2011 נגד שאדי זאהדה, טארק עליאן ומחמד אטרש, בטענה שפעלו לחיזוק מעמד התנועה בקרב תושבי מזרח העיר. בין היתר הם עסקו בפעילות חינוכית, חברתית וקהילתית מטעם התנועה, ובכלל זה העבירו שיעורי אסלאם, ארגון סעודות ציבוריות והפעלת מחנות קיץ לילדים. הם נעצרו אחרי שבאוקטובר 2010 הביעו תמיכה באנשי חמאס שישראל שללה את התושבות שלהם וגייסו תומכים לפעולות הזדהות שונות.
השלושה הורשעו במסגרת הסדרי טיעון ונגזרו עליהם עונשים של בין 6 ל-7 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר וכן מאסרים על תנאי. בערעור לעליון הם טענו שאין להתייחס אליהם כפעילים בארגון טרור, שכן מעשיהם הסתכמו בהשתתפות בפגישת ההזדהות. עוד הוסיפו שמדובר בעבירות חד פעמיות בלבד.
הם ביקשו להתחשב במצבם הרפואי ובתקופת המעצר הממושכת בה שהו עד שהסתיים ההליך בעניינם וכן בנסיבות אישיות מקלות נוספות. מנגד טענה המדינה שהשלושה משתייכים לארגון טרור ושהנסיבות האישיות כבר נלקחו בחשבון בעונשים הקלים שנגזרו עליהם.
עבירות חמורות, נסיבות מקלות
הערעורים התקבלו בדעת הרוב של השופטים אליקים רובינשטיין וצבי זילברטל. המשנה לנשיא, השופטת מרים נאור, קבעה בדעת מיעוט שהמערערים ביקשו להכשיר לבבות של צעירים פלסטינים לאידיאולוגיה של חמאס, ולכן יש חשיבות לעונש מאסר שיעביר מסר מרתיע לציבור, בעיקר על רקע העובדה שהמערערים, תושבי ישראל, ניצלו את חופש התנועה במדינה על מנת לחזק ארגון טרור.
גם השופט רובינשטיין הזכיר שעל נאשמים אחרים בפרשה זו נגזרו עונשי מאסר חמורים וארוכים, המדגישים את חומרת העבירות. על אף זאת הוא החליט לקבל את הערעור בהתייחסו לתקופות המשמעותיות שבהן שהו במעצר ובעובדה שלאחריו לא שבו לפעילות פלילית.
השופט רובינשטיין הוסיף שמכיוון שהמערערים נמצאו מתאימים לעונש של עבודות שירות בידי הממונה, יש להתחשב בציפייה האנושית שלהם לעונש זה. משכך נפסק כי עונשם יומר למאסר בדרך של עבודות שירות, תוך הארכת המאסרים על תנאי של שניים מהמערערים. בקשתו של אחד המערערים לבטל את הרשעתו נדחתה.
בית המשפט לא לקח בחשבון כי חברות בארגון טרור, כשלעצמה, מהווה פגיעה חמורה בביטחון המדינה והאזרחים, שכן היא מראה הזדהות עם הארגון ופעילותו. ההקלה בעונש מעבירה מסר שלילי של הפרדה בין עצם החברות בארגון טרור לפעילות במסגרתו, ומהווה כר נוח להקלה בעונש בתיקים דומים.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד מיטל ציון עוסקת במשפט פלילי
- הכותבת אינה מעורבת בתיק
מומלצים