כך ניסו אם ובתה לגזול מהגרוש מגרש בקיבוץ

בני זוג רכשו נכס בקיבוץ ומסיבות טכניות רשמו אותו על שם הבת מנישואיה הקודמים של האישה. כשהשניים נפרדו היא סירבה להכיר בבעלותו על הנכס

מערכת PsakDinפורסם: 01.05.14 , 22:08

בעל ואישה רכשו מגרש בקיבוץ וסיכמו בעל פה עם בתה של האישה מנישואיה הקודמים שהנכס יירשם על שמה בנאמנות. כשפרץ בין בני הזוג סכסוך התכחשו הנשים לזכויותיו של בן הזוג בנכס, אבל בית המשפט נחלץ לעזרתו וקבע שהוא זכאי למחצית הזכויות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני זוג ניהלו את חייהם המשותפים בקיבוץ שבו חברה האישה. ב-2010 נקרתה בדרכם הזדמנות כלכלית כשהקיבוץ הקצה מגרשים בהרחבה לחברים. הם רכשו מגרש ועליו תכננו לבנות את ביתם. מכיוון שעל פי תקנון הקיבוץ לא הייתה אפשרות שהמגרש יירשם על שם בני הזוג הם החליטו לרשום אותו על שם בתה של האישה מנישואים קודמים - גם היא חברת קיבוץ. הם סיכמו עמה כי כשהדבר יתאפשר עם השלמת הבניה - הבת תעביר חזרה את הזכויות לאמה ובעלה.

אלא שלאחר זמן מה התערערו היחסים בין בני הזוג והם התגרשו, כשהמגרש נשאר רשום על שם הבת. הגבר טען שאשתו לשעבר ובתה מתכחשות לזכויותיו בנחלה, והגיש באמצעות עו"ד מאיר מקייס תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, בבקשה שיצהיר עליו כבעל מחצית הזכויות במגרש.

האם ובתה טענו באמצעות עו"ד כרמל מזוז שהמגרש נרכש עבור הבת כמתנה מתוך רצון להבטיח את עתידה. לטענתן, בניגוד לדברי הגרוש, מלכתחילה לא הייתה כל מניעה לרשום את המגרש על שם בני הזוג יחדיו, ולכן, העובדה שלא נרשם על שמם, מעידה כאלף עדים על כוונת השניים להעניקו במתנה. האישה הוסיפה כי היא מוכנה לשלם לבעלה לשעבר את מחצית מהכספים ששולמו עבור המגרש, אך אינה מסכימה להעביר לו את הזכויות.

נאמנות בעל פה

השופט אלון גביזון מצא את עדות הבת תמוהה ולא עקבית. לדבריו עלה שהיא כלל לא הייתה שותפה לתכנון הבית וגילתה אדישות וחוסר עניין לגביו. הוא ציין שההיגיון הישר מחייב שאדם שבונה את ביתו יהיה פעיל ולכל הפחות יתעניין בנכס במידה זו או אחרת.

השופט גביזון קבע שבין בני הזוג לשעבר לבין בתה של האישה נוצר הסכם נאמנות בעל פה שלפיו הבת תשמור על הבית בנאמנות עד שניתן יהיה להעביר את הזכויות על שם אמה ובעלה דאז. הוא הוסיף שבמקרה זה, שבו שררו יחסים קרובים בין הצדדים, אין מניעה שהסכם הנאמנות ייווצר בעל פה, גם אם מדובר בנכס מקרקעין.

משכך פסק השופט כי התובע זכאי למחצית הזכויות במגרש, והורה על פירוק השיתוף בין התובע לבת במגרש, כאשר אין מניעה שאחד הצדדים ירכוש את זכויות האחר. הנתבעות חויבו בהוצאות של 20 אלף שקל.

לדברי עו"ד יעל פרידמן, העוסקת בדיני משפחה, בית המשפט החיל את איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון באופן הוגן וראוי. כך עבר בית המשפט משוכה נוספת במאבק בעניין "העלמת" רכוש מסל הרכוש המשותף של בני הזוג, שבגינה הצד השני לא יכול היה לקבל את החלק המגיע לו ברכוש המשותף בעת פרידה. "עם זאת, תמוהה בעייני העובדה שבית המשפט נמנע מלפסוק כי חציו השני של המגרש שייך לאישה, בעוד שפסק כי המגרש הינו רכוש משותף של בני הזוג", מוסיפה עו"ד פרידמן.