סוד החול: כך בנו המצרים את הפירמידות?

זו השאלה שהעסיקה היסטוריונים במשך מאות שנים - כיצד הצליחו המצרים הקדמונים לשנע במדבר אבנים במשקל 2.5 טונות לבניית הפירמידות? כעת, חוקרים מאוניברסיטת אמסטרדם סבורים כי הם פענחו את התעלומה. והפתרון הזה הרבה יותר פשוט משחשבתם.

עוד חדשות בעולם

המוזה של קטאר: השייחה שהביאה מונדיאל

לראשונה במזרח אסיה: מדינת חוק איסלאמי

על פי התיאוריה שהעלו החוקרים, המצרים פשוט הרטיבו חול, ועליו הסיעו מזחלות. על אותן מזחלות או מגררות, שלפחות אחד הקצוות שלהם הופנה למעלה, הושמו אבני הענק. המדענים, שמחקרם פורסם במגזין "Physical Review Letters", אמרו כי החול הלח מנע היווצרות של תלוליות חול, והקל על אלפי העבדים לשנע את האבנים.

הניסויים במעבדה

ארמונות בחול, פירמידות במדבר

בהודעת האוניברסיטה ההולנדית, שצוטטה ב"סקיי ניוז", נאמר: "הפיזיקאים הציבו במעבדה גרסה של מגררת מצרית בתוך משטח חולי. הניסויים חשפו כי הכוח שנדרש לגרירה קטן יותר באופן פרופורציונלי לקשיות של החול. מגררת נעה בקלות רבה יותר על חול מוצק, פשוט כי החול לא נערם לפניה, כמו במקרה של חול יבש". כדי לבחון את הקשיות הנדרשת השתמשו החוקרים במכשיר שנקרא ראומטר. "כששמים את כמות המים הנכונה, חול רטוב נוקשה פי 2 מחול יבש", כתבו.

ציור הקיר שמראה: מים לפני הפסל

כנראה שאף אחד מאיתנו לא בנה פירמידות, אבל בתקציר המחקר כותבים המדענים כי תהליך בניית ארמונות מחול יכול לסייע בהבנת התיאוריה: "כל אחד שהיה בחוף הים יודע שבעזרת חול יבש קשה לבנות ארמונות - הגרגירים צונחים כשמרימים את הדלי. הוספת מים יכולה לפתור את הבעיה - גרגירי החול נדבקים זה לזה, והארמון שומר על צורתו. ומסתבר שמה שטוב לבניית ארמונות בחול טוב גם לשינוע על החול".

המדענים סבורים גם כי ציור קיר מצרי עתיק חושף את הטריק: "המצרים כנראה היו מודעים לתכסיס השימושי הזה. ציור קיר במקדש דז'חוטחוטפ מראה בבירור אדם שעומד לצד מזחלת ושופך מים על החול שלפניו". החוקרים ציינו כי כמות המים שהיה צריך להוסיף לחול הייתה קריטית, כי מעט או יותר מדי לא היו מובילים לאפקט הרצוי. הם לא הסבירו כיצד הבונים הצליחו להשיג כל כך הרבה מים למשימה.