תביעה: תמ"א 38 פוגעת בזכות הדייר על הגג
דיירי בניין בת"א סיכמו עם קבלן על הוספת 4 דירות, אבל לא לקחו בחשבון שלאחד מהם יש זכויות על הגג. הוא פנה לבית המשפט שהסכים איתו
מה קורה כאשר חוזה לביצוע פרויקט תמ"א 38
בבניין מגורים פוגע בערך הנכס של אחד הדיירים? בעלי דירות בבניין ברחוב עמנואל הרומי חתמו על הסכם עם קבלן מבלי להתחשב בפגיעה באחד מהם, שהיה בעל זכויות חכירה בגג, ולכן נחלץ בית המשפט המחוזי לעזרתו.
את שאר דיירי הבניין המחלוקת לא הטרידה והם חתמו על הסכם עם הקבלן, המעניק לו את מלוא זכויות לבנות ארבע דירות חדשות על הגג. בהסכם צוין שעל הקבלן להסדיר את הסכסוך עם הדייר. אבל המחלוקת לא נפתרה ובעל הדירה פנה למחוזי בתל אביב בדרישה לאסור כל פעולה שעלולה לפגוע בקניינו.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- כך ניסו אם ובתה לגזול מהגרוש מגרש בקיבוץ
- שוטר נגח בצעיר - המדינה תשלם 55 אלף ש'
- גבו מכם ארנונה שגויה? לעיריית ת"א יש זמן
- עורך דין יקר, הגיע הזמן שתלמד עברית
המחלוקת התעוררה כבר במהלך ההתקשרות עם הקבלן. אחד הדיירים טען שהבנייה פוגעת בזכויות החכירה שלו ברבע משטח הגג. הוא התריע בפני שכניו לא לאפשר לקבלן לבנות מבלי שיקבל תמורה על זכויותיו. בפגישה עם הקבלן הסביר בעל הדירה שקיבל את הזכויות בירושה מסבו, והציג בפניו חוות דעת שמאית המעריכה את שוויין ב-287 אלף דולר. הקבלן הציע לו פיצוי זעום של 80 אלף שקל בלבד, והוא סירב.
מהרי נא
הקבלן התעכב ושופטת ביטלה חוזה תמ"א 38
עו"ד גיא יקותיאל
תושבים מר"ג חתמו על חוזה לפרויקט שדרוג הבניין, אבל הבירוקרטיה ארכה יותר משנתיים. חרף התנגדות הקבלן, בית המשפט אישר את ביטול החוזה
באמצעות עו"ד ראובן גוברין טען התובע כי האינטרס הכלכלי של הדיירים בהשבחת דירותיהם לא מצדיק את הפגיעה בזכויותיו. לדבריו, לבניין לא נשקפת סכנה ולכן ניתן להמתין עם ביצוע הפרויקט עד להסדרת הסכסוך.
הדיירים שיוצגו על ידי עורכי הדין זיו כספי, שי אליאב ומיכאל מילר, טענו שהבניין שנבנה בשנות ה-50 הוכרז כמסוכן, כך שסיכול הפרויקט יעמיד אותם בסכנה. לטענתם, התביעה הוגשה בחוסר תום לב ושלאחר שהקבלן יבנה את הדירות החדשות יקבל התובע בחזרה את הזכויות בגג החדש.
בקשת הדייר מן היושר
כבר בתחילת פסק הדין הודיע השופט חגי ברנר על קבלת התביעה. הוא קבע שהבניין לא מסוכן ליושביו וכי הסיבה להתקשרות הדיירים עם הקבלן הייתה כלכלית גרידא. יתרה מזאת, התנהלותם מעידה שהשיפוץ לא דחוף, ולראיה - בין ישיבת הדיירים הראשונה בנושא לבין מועד החתימה על ההסכם חלפו כשלוש שנים.
לעמדת השופט ברנר, התובע פעל ביושר כשעמד על זכויותיו, ואין כל פסול ברצונו לקבל עבורן תמורה ראויה. הוא הוסיף שאין בסיס לטענה שהתובע יקבל חזרה את קניינו לאחר השיפוץ, שכן מרגע שהבנייה תצא לפועל יהיה קשה להבטיח את השמירה על זכויותיו, שיופקעו לטובת הפרויקט. משכך אסר השופט על הדיירים או על הקבלן לבצע כל פעולה שעלולה לפגוע בקניינו של התובע. הנתבעים חויבו בהוצאות של 50 אלף שקל.
כעקרון, בהתקיים הסכמת הרוב הדרוש על פי החוק לבנייה או להרחבת דירות, יכולים המוסדות התכנוניים להעניק היתר בנייה למבקש. עם זאת, מתן ההיתר אינו מכשיר פגיעה בזכות הקניין של בעל רכוש ואינו שולל ממנו את האפשרות לנסות למנוע אותה או לכל הפחות לקבל פיצוי כספי.
בתי המשפט כבר קבעו כי זכויות בנייה הן נכס משותף של כל בעלי הדירות, אלא אם הוסכם אחרת. זכויות אלה ניתנות למכירה. כך, בבקשה להיתר בנייה מכוח תמ"א 38 - הקבלן למעשה "רוכש" את הזכויות תמורת חיזוק המבנה ושיפוצו.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד סם ואטורי עוסק בדיני מקרקעין
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
