עושק? מכרו דירה ב-100 אלף שקל מעל שוויה

דירה נמכרה לקשיש ב-560 אלף שקל, אבל שמאי קבע ששווייה 461 אלף שקל בלבד. יורשיו תבעו: הוא לקה בדמנציה, המוכרים עשקו אותו

מערכת PsakDinפורסם: 08.05.14 , 18:32

קשיש חתם על הסכם לרכישת דירה בקריית מוצקין, אבל נפטר בטרם הספיק להעביר את מלוא הסכום למוכרים. הם תבעו את עזבונו על יתרת התשלום, וחרף התנגדות היורשים שטענו שהמנוח נעשק, קבע בית המשפט: ההסכם מחייב.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בפברואר 2010 חתם הקשיש על הסכם לרכישת הדירה תמורת 560 אלף שקל. בהתאם להסכם הוא החל להעביר למוכרים תשלומים שהסתכמו ב-303 אלף שקל לפני שהלך לעולמו במרס 2011. לאחר מותו הגישו המוכרים תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה באמצעות עו"ד דולי אופיר, ובמסגרתה ביקשו שעזבונו יורשיו ישלמו להם את יתרת התמורה - 257 אלף שקל.

היורשים הגיבו בתביעה נגדית לביטול ההסכם ולהשבת הסכומים ששולמו, וציינו שבינתיים השכירו המוכרים את הנכס. לטענתם, המוכרים, מתווכי נדל"ן במקצועם, ניצלו את מצוקת המנוח, אלמן בן 88 שסבל מדמנציה ומשורה של מחלות קשות, ומכרו לו את דירתם במחיר גבוה משוויה. לדבריהם, הם פנו למוכרים עוד בטרם פטירת המנוח בבקשה לביטול ההסכם, שכן הרוכש לא היה כשיר כשחתם עליו.

המוכרים טענו מנגד שהסכם המכר נחתם לאחר שהמנוח ראה את הדירה, בדק אותה וניהל עמם מו"מ עקבי ורציף במשך כמה חודשים. לדבריהם, המנוח חתם על ההסכם מרצונו ומתוך הבנה מלאה.

טעות בכדאיות העסקה

בהסתמך על חוות דעת שמאיות קבע השופט עודד גרשון ששווי הדירה הוא 461 אלף שקל בלבד, אבל ציין שהעובדה שהדירה נמכרה ב-560 אלף שקל אינה מהווה תנאי בלתי הוגן או בלתי סביר באופן קיצוני העולה כדי עושק. לכל היותר, נקבע, מדובר בטעות בכדאיות העסקה, שאינה עילה לביטול ההסכם.

השופט גרשון הוסיף שאין ראיה חד-משמעית בדבר מצבו הבריאותי והנפשי של המנוח בעת החתימה על ההסכם. לדבריו, היורשים גם לא הוכיחו שהמוכרים היו מודעים למצבו של המנוח או מצוקתו, ולכן לא התקיימו יסודות העושק או כל פגם אחר המצדיק את ביטול ההסכם.

השופט הורה על אכיפת ההסכם וחייב את היורשים לשלם למוכרים 257 אלף שקל, שיעבירו את הזכויות בדירה על שם עיזבון המנוח. עם זאת, מאחר שהדירה הושכרה, חויבו המוכרים לשלם לעיזבון 20,400 שקל בגין דמי שימוש בדירה. עיזבון המנוח חויב בשכר טרחת עו"ד והוצאות של 24 אלף שקל.

לדברי עו"ד רעות נחמיאס-פלדר, העוסקת בדיני מקרקעין, העדיף בית המשפט את אכיפת הסכם המכר בעיקר בשל העובדה שמשפחת הקשיש ידעה על ההסכם ולא התנגדה לו. בנסיבות אלה נראה כי גם אם היו מצליחים להוכיח את מצבו הקוגניטיבי של הקשיש במועד החתימה, היה ניתן לטעון כי הליווי המשפחתי במסגרת ההסכם מאיין ומבטל את זכויות היורשים לטעון את טענת העושק.