"רוזוולט, תציל ילדים יהודים". מכתב מ-1939
"אוסקר שינדלר הבריטי", האחראי על רכבת הילדים שהצילה מעל 600 יהודים מצ'כיה, פנה לרוזוולט לפני השואה. ווינטון, היום בן 105, כתב במכתב שנחשף כעת: "סומך עליך שתבין כמה המצב דחוף". ארה"ב השיבה בשלילה
בעלות הברית אמנם הביאו לקצו של הרייך השלישי, אבל לדיראון עולם תיזכר העובדה שהאמריקנים לא עשו מספיק למניעת השמדת היהודים ואפילו לא הפציצו את אושוויץ. כעת מתברר שכבר במאי 1939, כמה חודשים לפני תחילת מלחמת העולם השנייה, נשלח לנשיא ארצות הברית דאז פרנקלין דלנו רוזוולט מכתב תחינה בבקשה להצלת ילדים יהודים מצ'כוסלובקיה, מכתב שנענה בשלילה.
בחודש שעבר העיתונאי הבכיר של רשת CBS, בוב סימון, סיפר בתוכנית התחקירים "60 דקות" את סיפורו של סר ניקולס ווינטון, "אוסקר שינדלר הבריטי". ווינטון, ברוקר לונדוני, הציל 669 ילדים צ'כים, רובם הגדול יהודים, מציפורני הנאצים, באמצעות ה"קינדרטרנספורט". ב"60 דקות" חשף ווינטון, כיום בן 104, כי שלח מכתב לרוזוולט ובו תיאר את הסכנה האורבת לילדים הצ'כים, שמדינתם נכבשה זמן קצר לפני כן על ידי גרמניה הנאצית.
צפו בכתבה של רשת CBS
ווינטון ביקש מארצות הברית להעניק מקלט לכמה מהם, "אבל האמריקנים לא הסכימו לקחת אף אחד. זה חבל. היינו יכולים להוציא הרבה יותר". דיוויד לנגברט, ארכיבאי בארכיון הלאומי, צפה בתוכנית: "חשבתי שזה אדם מדהים שסיכן את עצמו כדי לעזור לאנשים שהוא כלל לא הכיר". לנגברט לא הסתפק בכך, והחליט לחפש את המסמכים שיאמתו את סיפורו של ווינטון: "מפה לשם, מצאתי את המכתב המקורי לנשיא רוזוולט. מיקומו של המסמך לא היה ידוע במשך כמעט 75 שנה".
"קיבלתי עור ברווז"
ונסה פיקה, מפיקת התוכנית, סיפרה שקיבלה "עור ברווז" כשלמדה על חשיפת המכתב. "ילדיו של ווינטון נדהמו כשסיפרנו להם שהמכתב נמצא", סיפרה. "אני מאושרת שווינטון, שמתקרב לגיל 105, יוכל לראות את המכתב ששלח, לראשונה אחרי 75 שנה".
במכתב, שנשלח ב-16 במאי 1939, פנה ווינטון לנשיא רוזוולט בתואר "סר מכובד". הוא כותב: "אנשים באמריקה אולי לא מבינים כמה מעט נעשה עבור הילדים בצ'כוסלובקיה. האם אמריקה יכולה לסייע בדרך כלשהי עם הבעיה הזו? קשה לתאר את כל זאת במכתב, אבל אנחנו סומכים עליך שתבין עד כמה המצב דחוף".
בארכיון חשף לנגברט גם תכתובות ממשלתיות פנימיות בנוגע למכתבו של ווינטון. באחד המסמכים, הנחתה מחלקת המדינה את שגרירות ארצות הברית בלונדון "לומר לווינטון כי ממשלת ארצות הברית לא יכולה, בהיעדר חקיקה מתאימה, לאשר הגירה מעבר לזו המותרת". ארצות הברית דחתה רשמית את בקשת ווינטון במכתב לשגרירות בלונדון.
"אישית, הייתי שמח אם ארצות הברית הייתה עושה יותר", אמר ל-CBS לנגברט, שגם כמה מבני משפחתו נספו בשואה. "אני לא בטוח שמישהו באמת זיהה שהולכת להיות שואה. ארצות הברית פתחה את שעריה עד למה שמותר על פי החוק. הייתי שמח אם היא הייתה עושה יותר, אבל זה לא קרה".
הברוקר שהציל מאות ילדים
בסוף שנת 1938, ביקר ווינטון - פקיד בן 29 בבורסה הלונדונית - בצ'כוסלובקיה דאז. זאת, בהזמנת חבר שעבד עבור שגרירות בריטניה. מזועזע מזרם הפליטים שנמלטו מחבל הסודטים, שאליו פלשה גרמניה, ווינטון החל באופן מיידי ביצירת דרך למילוט ילדים יהודים מהמדינה. הוא חשש שצ'כוסלובקיה תיכבש במהרה על-ידי הנאצים, וכי תושביה היהודים יישלחו למחנות הריכוז.
ווינטון שכנע את הבכירים הבריטים לקבל את הילדים כל עוד ניתן למצוא להם משפחות אומנה, והתמקד במימון וארגון הנסיעה. בסך הכול הוא הצליח לארגן שמונה רכבות, שהובילו 669 ילדים, רובם יהודים, דרך גרמניה והיישר לבריטניה. כל זאת, בחודשים שקדמו לפרוץ מלחמת העולם השנייה. הילדים הצעירים נשלחו לבתי אומנה בבריטניה, ואחדים נשלחו לשוודיה. איש מהם לא ראה את הוריו לאחר מכן.
משלוח הילדים הגדול ביותר תוכנן ל-3 בספטמבר 1939, היום שבו בריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה. אך הרכבת הזו, תשיעית במספר, מעולם לא הורשתה לעזוב את פראג, וכמעט כל 250 הילדים שהיו אמורים לנסוע בה אל החופש לא שרדו את השואה.
סיפורו של ווינטון לא נחשף עד לשנת 1988, כאשר אשתו גילתה במקרה התכתבות הנוגעת לאירועים שקרו לפני המלחמה. "אשתי לא ידעה את זה במשך 40 השנים הראשונות של נישואינו, אבל יש כל מיני דברים שלא מדברים עליהם, אפילו לא עם המשפחה", אמר בראיון שנערך בשנת 1999. לדבריו, "כל מה שאירע לפני המלחמה נראה לא חשוב בצל המלחמה עצמה".
לפנייה לכתב/ת 
