רוץ, דוד, רוץ

לא ברור אם הרבה זוכרים את זה, אבל ז'אנר הבדיחות הפופולרי ביותר בשנות ה-80 בישראל היה בדיחות דוד לוי. הרעיון היה בסיסי - דוד לוי נפגע, נעלב, מתעצבן. הבדיחה נאמרה תוך שימוש במבטא מרוקאי כבד, שהיה אמור להגחיך אותו. בתור ילד, בן לעדתו של לוי, מיותר לציין שבדיחות אלו לא הצחיקו אותי.

לוי, באותם שנים וכנראה גם עד היום, הוא סמל של עדה שלמה שהראה לנו שאפשר גם אחרת ושהשמיים הם הגבול מבחינתו. מפועל בניין שגר בעיירת פיתוח שכוחת אל הוא טיפס עד לתפקיד שר החוץ של ישראל. בכל תפקידיו, על אף הניסיונות להגחיך את דמותו תוך שמירה לכאורה על כבודו, לוי היה ונשאר סמל לפוליטיקאי נקי וישר שמתעקש על האמת שלו. לרגע הוא לא שכח את הרקע ואת המטען התרבותי שמהם בא.

לא לתת לבדיחות לנצח. לוי(צילום: חגי אהרון)

גם שמעון פרס הוא סמל. משרת נשיא המדינה היא כנראה ה-סמל. אבל כשרואים את המרוץ המכוער לנשיאות ברור דבר אחד - ככה לא מתנהגים מי שמתיימרים לכהן כנשיאי מדינת ישראל. אין לי דבר וחצי דבר נגד איש מהמועמדים לנשיאות. כולם ראויים, מי יותר ומי פחות. אבל לצערם, ובעיקר לצערנו, כמות הרפש והבוץ שנזרקו כאן בחודשים האחרונים בין המועמדים לתפקיד הייתה נראית מופרכת גם לו הייתה מוצגת בסדרה כמו "בית הקלפים".

כשמדברים על הסיבות שגורמות לדור הצעיר לסרב להיכנס לעולם הפוליטי המוטיב המרכזי היא ההתנהגות שראינו במרוץ הנוכחי לנשיאות. הרצון לשנות ולהשפיע קיים, אבל הסכינאות, האינטריגות, הפוליטיקה המלוכלכת - אלו דברים שמרחיקים כל בר דעת מעולם אכזר זה.

אני מבין למה לוי לא ממהר להכריז על מועמדותו. אחרי שנים בפנסיה, כששמו נקי מכל רבב והציבור זוכר אותו כפוליטיקאי נקי כפיים שהיה שותף לבנייתה של מדינת ישראל, אין לו מבחינתו שום סיבה להיכנס להרפתקה שממנה הוא עוד יכול לצאת חפוי ראש - הרפתקה שתוציא מהארכיון את הבדיחה על כך שדוד לוי ביקש תפקיד, אבל עבדו עליו והוא כמובן נעלב.

לוי הוא כנראה היחיד מבין אלו שיש להם סיכוי לנצח שגם ישרת נאמנה את מוסד הנשיאות. מדינת ישראל צריכה אדם כמוהו בבית הנשיא: מזרחי, חם, מהפריפריה, אבא לשבט מרובה ילדים ושומר מסורת. כל האלמנטים שמשום מה הפכו בשנים האחרונות ללעג ולסיבה להתבייש.

בתוכנית של אמנון לוי על המזרחים ששודרה בערוץ 10 כאב לי לראות ילדים מזרחים מהפריפריה שגם כיום בטוחים שאין להם סיכוי להצליח בחיים בגלל הרקע שממנו באו. כשהייתי בגילם של אותם ילדים לרגע לא חשבתי כך. להפך, אז אבא שלי ז"ל היה חוזר ואומר: "תראה את דוד לוי ועד לאן הוא הגיע. זה רק מראה שאם תלמד ותשקיע, אז גם תצליח".

אף שעברו למעלה מעשרים שנה מאז, כנראה חסרים עדיין דמויות של מזרחים מצליחים וכשרים בפוליטיקה הישראלית שישמשו דוגמה לדור הצעיר וסיבה לגאווה לכולנו. דוד לוי היה ונשאר הבולט מביניהם. לכן, דווקא בעיתוי הנוכחי הוא מה שהחברה הישראלית צריכה. אז, רוץ דוד, רוץ!