"רכבת לאילת תעלה למדינה 50 מיליארד שקל"

הפרויקט השאפתני של שר התחבורה להקמת קו רכבת לאילת, נתקל בהתנגדות. במשרד התחבורה העריכו את עלות הקמת הקו הארוך בכ-25 מיליארד שקלים, אך מומחי תחבורה וסביבה, כמו-גם משרד האוצר והחברה להגנת הטבע, מזהירים כי מלבד נזקים סביבתיים בלתי הפיכים, הערכת ההקמה לוקה בחסר. לטענת מומחים, סכום הפרויקט עשוי לזנק עד 50 מיליארד שקלים. שר התחבורה, ישראל כץ, הגיב לטענות בביטול: "מדובר באגדות אורבאניות וכותרות בעיתון".

• רכבת מהמרכז לאילת - ועדת השרים אישרה
  

כמה באמת יעלה קו לאילת?

מבקר המדינה התבקש לעקוב אחר הליך קבלת ההחלטות שמוביל את קידום פרויקט קו הרכבת לאילת. בדיון שנערך היום בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, ביקש יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן ממשרד המבקר ללוות את תהליכי הפרויקט, אם כי החלטה בנוגע לחקירה רשמית לא התקבלה. חברי כנסת שנכחו בדיון חזרו וביקשו משר התחבורה לשקול מחדש את תוואי הרכבת, כמו-גם הליך קבלת ההחלטות. זאת כדי למנוע כשלים שעלולים להוביל לחקירת המבקר.

הדיון בנושא הטעון התבסס על דו"ח שפורסם לפני מספר חודשים, ולפיו תוכפל עלות קו הרכבת לדרום הרחוק, עד כדי 50 מיליארד שקל. יש להזכיר כי במשרד התחבורה העריכו את הקמת הקו ב-24.5 מיליארד שקלים, בהתבסס בין היתר על נתונים שהציגה למשרד חברה פרטית חיצונית המסייעת לתכנון הפרויקט. השר כץ תקף את הממצאים העולים מהדו"ח, כינה את המספרים הנקובים בו "אגדות אורבניות", טען כי הם אינם מבוססים על התוכניות שמקדם משרדו, וכי מדובר בשיקולים אינטרסנטיים של מתנגדי הקמת הקו.

שר התחבורה, ישראל כץ(צילום: מוטי קמחי)

חריגות תקציבי תשתית - 300%

הדו"ח האלטרנטיבי, שהוכן על-ידי האוניברסיטה העברית בשיתוף החברה להגנת הטבע, טוען כי מצא ליקויים בקבלת ההחלטות, בכל הנוגע להגנה על הסביבה בפרט, וכדאיות הקמת הקו לאילת בכלל. על-פי פרופסור ערן פייטלסון מהחוג לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, קיים סיכון שהפרויקט יהפוך ל"פיל לבן". לטענתו, המיזם כולו לא זכה לבדיקה ראויה.

פייטלסון ביקר גם את דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמר בעבר כי הרכבת תהווה "גשר יבשתי" בין ים סוף לים התיכון, ותאפשר חלופה לתעלת סואץ וחוליה מקשרת בין אסיה ואפריקה לאירופה. על-פי הדו"ח, הליך התובלה המסורבל והעלויות הגבוהות יובילו לכך שהובלה מסוג זה תהיה לא כדאי בהשוואה למעבר בתעלת סואץ, ואף שייט סביב כף התקווה הטובה באפריקה כלכלית יותר.

שר התחבורה, ישראל כץ, אמר בדיון כי ההחלטה על יישום הפרויקט התקבלה מכיוון שמדובר בצורך לאומי, כהחלטת ממשלה שנתמכת על-ידי עבודה מקיפה של משרד התחבורה. גם נציגי המשרד הסבירו כי ההליך כולו בוצע כנדרש כחוק ועבר עת ועדות התכנון והבנייה. השר כץ דחה גם טענות שהושמעו לפיהן לרכבת מאילת יהיו השלכות בלתי-הפיכות על הטבע המדברי.

באחד משיאיו של דיון שהתנהל במרביתו ברוגע ועצלתיים, קצפו של כץ יצא כלפי פרופסור פייטלסון, לאחר שזה טען כי פרויקטים תשתיתיים בישראל סובלים לעיתים קרובות מחריגות תקציב אדירות, של עד 300%. לדברי כץ, התקציב עליו מדובר כעת - 24.5 מיליארד שקלים - כולל תקציב של כ-20% לחריגות בלתי-צפויות.

בדיון, שכלל כצפוי בעיקר מתנגדים לפרויקט - כולל חברי כנסת בודדים מסיעות הקואליציה - זכתה עמדת שר התחבורה לחיזוק מראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי. לדבריו, תושבי העיר בחרו אותו בכדי לקדם את הרכבת לעיר, שתסייע לצמצום פערים של העיר הרחוקה מהמרכז ותסייע לצמצום התלות הכלכלית של העיר בענף התיירות, שאינו מספיק בכדי לפתח את העיר ולהגדיל את אוכלוסייתה.

מנגד, ח"כ תמר זנדברג אמרה כי הדו"ח מפריך לחלוטין את כדאיות הקמת הרכבת לאילת מכל הבחינות. בדיקה כלכלית הראתה כי העלות לנוסע גבוהה פי 10 עד 100 מכל קו אחר. ההחלטה נראית לא סבירה, וכחברי כנסת אנו רוצים לדעת למה הממשלה רוצה לקדם את הפרויקט למרות הממצאים הללו".