מחקר ישראלי: כך משתנה מוחו של אב הומו

חוקרים כבר מצאו בעבר כי הולדת תינוק מביאה לשינוי בפעילות המוחית אצל אמהות, ומחקר ישראלי חדש מביא ראיות ראשונות לשינויים כאלה גם אצל אבות הומואים שמגדלים ילדים שאימצו באמצעות פונדקאות.

כתבות נוספות בערוץ החדשות

שחיתות בנמל: "ידי אלון חסן בכל המעשים"

יום ירושלים 2014: החילוני מחפש משמעות

כמה משתלם בכלל לארח מונדיאל?

דפוס הפעילות המוחית של אותם אבות משלב בעצם הן את זה של אמהות חדשות והן את זה של אבות בפעם הראשונה. המחקר, שפורסם השבוע ודווח בסוכנות הידיעות רויטרס, צפוי לתת רוח גבית למחאה למען הענקת זכויות שוות להומוסקסואלים באימוץ ילדים. זאת, על רקע העובדה שסוכנויות אימוץ אמריקניות רבות נמנעות מלעבוד עם זוגות חד-מיניים, וכמה מדינות אמריקניות אף לא מאפשרות להם כלל לאמץ ילדים.

המחקר החדש, שפורסם במגזין PNAS, נוהל באוניברסיטת בר-אילן, ובסיסו היה מחקר קודם של הנוירו-פסיכולוגית ד"ר רות פלדמן. על פי אותו מחקר קודם, המוח של אמהות חדשות נעשה רגיש באופן מיוחד לבכי של התינוקות שלהן ולסימנים רגשיים אחרים.

במחקר הקודם לא היה ברור אם דפוס זה הוא תוצאה של הורמונים ושל שינויים אחרים שמגיעים עם ההריון, או תגובה לחוויית האמהות. כדי לבדוק זאת, פלדמן והחוקרים הישראלים צילמו סרטונים של 89 אמהות ואבות חדשים, שבהם נראית האינטראקציה בין התינוקות לכל אחד מההורים. לאחר מכן הם מדדו את הפעילות המוחית של ההורים בזמן שאלו צפו בסרטונים, וכדי להכין בסיס להשוואה מדדו גם את הפעילות המוחית כאשר ההורים צפו בסרטונים שבהם ילדיהם לא כיכבו.

אצל 20 האמהות שבמחקר, כולן אמהות ביולוגיות, צפייה בתינוקות הגבירה את הפעילות המוחית באזורים מסוימים, בעיקר בתחום שנקרא אמיגדאלה, שהיה גדול פי חמישה מהרמה הרגילה. "אלו אזורים שמגיבים באופן לא מודע לסימנים שלתינוק יש צורך מסוים, והדבר גורם לכך שצפייה בילד מעניקה גמול רגשי עמוק", אמרה פלדמן.

"אני הולך לבכות" לעומת "תחליף לי"

אצל 21 האבות ההטרוסקסואלים, שהיו מעורבים מאוד בגידול התינוקות שלהם אבל בנות זוגם לקחו את ההובלה ההורית, צפייה בתינוק הגבירה את הפעילות של מעגלים קוגניטיביים, תודעתיים, בייחוד באזור שמאתר את בכי התינוק ורמזים לא-מילוליים. כך יודעים האבות מתי התפתלות משמעותה "אני הולך לבכות", ומתי היא אומרת - "תחליף לי".

48 האבות ההומוסקסואלים שגידלו ילדיהם עם בן זוג נראים מבחינה מוחית כשילוב של אב ואם. המעגלים הרגשיים שלהם היו פעילים ממש כמו אצל האמהות, ואילו המעגלים הפרשניים היו אף הם פעילים ברמה מוגברת, כמו אצל האבות ההטרוסקסואלים.

החוקרת פלדמן הסבירה לרויטרס כי באופן אידיאלי, מדענים יבצעו "דימות מוחי" (מעין סריקה של המוח) על גברים ונשים לפני ואחרי שהם הופכים להורים, כדי לראות בבירור היכן קיימת פעילות מוחית מוגברת אחרי הולדת התינוק. עד אז, היא מדגישה, היא בטוחה כי פעילות זו נובעת מההורות.

במחקר נמצא כי אצל אבות גאים, להבדיל מאבות הטרוסקסואלים, במוח היו גם קשרים חזקים בין המבנים הרגשיים לקוגניטיביים. ככל שהאב הגאה העביר יותר זמן עם התינוק ושימש כהורה המטפל העיקרי בילד, הקשר הזה גדל. החוקרים אמרו כי נראה שתפקוד בשני תפקידי ההורות גם יחד גורם למוח לקשר ביניהם. "המוח של האבות מאוד פלסטי", הסבירה פלדמן. "כשיש שני אבות, המוחות שלהם צריכים לגייס את שתי הרשתות, הרגשית והקוגנטיבית, עבור הורות אופטימלית".