חשד: 115 אלף דולר לייבוא תינוק לישראל
הותר לפרסום לבקשת ynet: דורון ממט, בעלי סוכנות הפונדקאות המוכרת "תמוז", נחקר בחשד שעסק בהבאת תינוקות לישראל בניגוד לחוק האימוץ. לפי החשד, ממט יצר רשת אימוץ לא-חוקי. סנגוריו: "אין בכך עבירה פלילית לפי החוק הישראלי או החוק האמריקני"
פרסום ראשון: המשטרה חוקרת חשד שסוכנות התיווך לפונדקאות "תמוז" עסקה למעשה בהבאה לא חוקית של תינוקות לישראל תמורת 115 אלף דולר. החוקרים סבורים שהחברה ובעליה דורון ממט עקפו את חוק האימוץ הישראלי וייבאו לארץ תינוקות על פי הזמנה. הפרשה הותרה היום (ב') לפרסום על ידי שופט המחוזי בתל אביב ציון קאפח בעקבות פניית ynet, שיוצג על ידי עורכי הדין פז מוזר וירון חנין ממשרד "ליבליך מוזר" ועו"ד דרור כהן מ-ynet.
עוד בחדשות:
- אלון חסן באזיקים: חשד להלבנת מיליונים
- פצמ"ר מסוריה בחרמון, צה"ל השיב אש
- מזהים? זה החשוד בשוד תכשיטים בחיפה
על פי החקירה, שיטת העבודה של "תמוז" וממט (42) פעלה כך: ממט היה מאתר הורים פוטנציאלים בארצות הברית ועורך עמם הסכם. לאחר הלידה היו מגיעים ההורים מישראל, מקבלים את הילד ורושמים אותו בארצות הברית על שמם. כשהתיעוד האמריקני בידיהם היו ההורים חוזרים לישראל ומבצעים את רישום הילד במשרד הפנים ללא בעיות מיוחדות. לטענת ממט, הוא קיבל לידו רק כ-30 אלף שקל מ-115 אלף הדולר ששילמו ההורים. החקירה ממשיכה להתנהל אולם כרגע ממתינים הצדדים להחלטת בית המשפט שלפיה ייקבע אם המשטרה תוכל להשתמש בתיקים שנלקחו ממשרדו של ממט ונוגעים להורים המאמצים.
בפרקליטות ובמשטרה לא יודעים מה מספר התינוקות שהגיעו לישראל בדרך זו. ייתכן שמדובר בעשרות תינוקות - הנתון הוזכר באחד הדיונים - אולם בשל התנגדות סנגוריו להתיר עיון בתיקי ההורים, אין ביכולתם לדעת בכמה תינוקות מדובר. ממט עצמו טוען שמדובר בשלושה מקרים בלבד.
החשיפה: בעקבות מקרה הזנחה
הבאת ילדים לישראל לצורך יצירת משפחות ללא קשר גנטי מנוגדת לחוק האימוץ (ראו להלן). על פי המשטרה, מאחר שלמתווכים היה ברור שאין קשר גנטי בין התינוקות להורים המזמינים, הם יישמו הלכה למעשה רשת של אימוץ לא חוקי. החקירה הפלילית, שמנוהלת במפלג ההונאה של מחוז תל אביב, נפתחה בעקבות תלונה על הזנחה של תינוקת בת שנתיים וחצי על ידי אמה - אישה בשנות ה-60 לחייה ממרכז הארץ. בחקירה התברר כי אותה אישה הביאה את הילדה לישראל מארצות הברית בהליך פונדקאות לא חוקי לכאורה, וכי ברשותה עוד שני ילדים שאין לה זיקה ביולוגית אליהם.
צפו בדיון בנושא מינואר האחרון:
בעדותה במשטרה סיפרה האישה לחוקרים שעשתה הסכם עם ממט, תושב תל אביב בעל חברה לפונדקאות, ולפיו תאותר עבורה פונדקאית ויוסדר הליך תרומת הזרע והביצית. לאחר שתרשום את התינוקת בארצות הברית, נאמר לה, היא תוכל לחזור איתה לישראל כבתה. בעקבות זאת, בנובמבר 2013 פשטה המשטרה על משרדו של ממט והחרימה מסמכים בחשד
כי עשרות ילדים הובאו בצורה לא חוקית שכזאת לישראל.
לטענת באי כוחו של ממט, עורכי הדין קנת מן ודנה וייס, החברה עוסקת בשירותי פונדקאות במדינות בארצות הברית שבהן הנושא מוסדר בחוק. לדבריהם, התהליך שם מפוקח על ידי מוסדות סוציאליים ועל ידי בית המשפט, שמאשר את ההורות ואת תעודות הלידה שבהן הישראלים רשומים כהורי הילד.
"חידדנו את הטענה שלנו שלפיה יש להכיר בפרטיותם של ההורים והילדים בכל הנוגע לשאלה אם בפונדקאות היה קשר ביולוגי", אמרו עורכי הדין וייס ומן. "עמדתנו היא שבהיעדר איסור מפורש בחוק הישראלי על פונדקאות חו"ל, אין זה רצוי לערוך חקירה פלילית בנושא. המדינה רוצה לחקור את הקשר הביולוגי אבל אנחנו מתבססים על החוק להגנת הפרטיות".
ממט: גם לחד הוריות יש זכות להורות
על פי החוק הישראלי קיימים שני הסדרים חוקיים המאפשרים יצירת קשר משפטי למי שאינם הוריו הביולוגים של קטין. הראשון על דרך האימוץ: ניתוק הקשר עם ההורים הביולוגים ויצירת קשר הורי משפטי מכוח הוראותיו של חוק האימוץ, הניתן על ידי בית משפט לענייני משפחה. אפשרות נוספת היא גם לבצע אימוץ בין-ארצי, כלומר הבאת קטין להורים מחו"ל.
יחד עם זאת החוק בישראל דורש כי התיווך לאימוץ ייעשה באמצעות עמותה שהוכרה על ידי שר הרווחה, השירותים החברתיים ושר המשפטים (התיקון לחוק האימוץ נחקק בעקבות מקרים שבהם היו ישראלים מעורבים בפרשיות אימוץ בלתי חוקיות בעולם). ההסדר השני הוא חוק הפונדקאות הישראלי. חוק זה דורש שורה של תנאים מקדמיים ומצטברים לביצועו של הסכם לנשיאת עוברים, והחשוב לצורך העניין הוא קיומו של קשר גנטי לאחד ההורים המיועדים.
בתגובה לחקירה מסר ממט עצמו: "במהלך חמש השנים האחרונות אנחנו עוסקים במלאכת קודש שבמסגרתה אנו עוזרים לזוגות לממש את הורותם, בין השאר לכאלה שהמדינה החליטה לא לאפשר להם הליכי פונדקאות בארץ. למעלה מ-300 ילדים נולדו באמצעותנו. המקרה הספציפי שבו עוסקת החקירה מדבר על אם חד הורית שעברה הליך פונדקאות בארה"ב. אין ויכוח שההליך היה חוקי שם ואף אושר על ידי בית משפט שקבע שהיא אמם החוקית של הילדים.
"מדינת ישראל מנסה לטעון שכיוון שאין קשר גנטי לא מדובר על תהליך פונדקאות אלא על תהליך אימוץ, אלא שהמדינה שוכחת שבמקרים רבים בישראל ומחוץ לישראל נולדים ילדים להורים ללא קשר גנטי. ההבדל בין המקרה המדובר לבין מקרה אחר הוא שכאן לאם אין בן זוג שתורם את הזרע. המדינה מבקשת להתעמר באמהות החד הוריות ולשלול מהן את זכות ההורות על בסיס העובדה שאין להן בן זוג. בנוסף הטענה שללא קשר גנטי מדובר באימוץ אינה נכונה אף היא. בישראל מותר לנשים חד הוריות לקבל תרומת זרע ותרומת ביצית ולהוליד ילד ללא קשר גנטי והילד נחשב שלהן לכל דבר ועניין.
"אחרי תחילת החקירה ניתנה החלטה בבית המשפט העליון שבה מתואר מקרה זהה ונקבע בו ש'תוצאה שבה אישה הפונה להליך פונדקאות בגפה ונעזרת בתרומת ביצית לא תוכל להקנות מעמד לילדה בישראל - היא תוצאה לא רצויה'. לאור אמירה זו ברור שאין שום עילה לחקירה פלילית. יותר מכך, נדמה שהעליון קורא לעוסקים עכשיו בחוק הפונדקאות לתת דעתם לסוגיה זו ולדאוג לא להפלות נשים חד הוריות על רקע עצם היותן ללא בן זוג".
הקרב על צו המניעה
כספיח לפרשה, כבר בתחילתה - בצעד יוצא דופן - הגישו באי כוחו של ממט בקשה לבית המשפט שיורה על צו מניעה לשימוש בחומרי החקירה שנאספו על ידי המשטרה והוצאת צו איסור פרסום גורף על הפרשה.
שופט השלום שאול מלמד איפשר למשטרה להמשיך לחקור אולם התיר על כנו את צו איסור הפרסום. עו"ד מן שמייצג את ממט ערער על ההחלטה למחוזי.
עו"ד שרון הר ציון מפרקליטות תל אביב נלחמה בבקשת פרקליטיו של החשוד, וטענה כי אי אפשר למנוע את החקירה המשטרתית ויש אינטרס ציבורי בפרסום הפרשה. בתחילה הוציא שופט המחוזי קאפח צו ביניים, שהוסר היום עם התרת הפרשה לפרסום.
עם זאת, בית המשפט המחוזי בתל אביב טרם נתן החלטה סופית לגבי מהלך החקירה שבמסגרתו תוכל המשטרה לסרוק את תיקי סוכנות התיווך.
עו"ד הר ציון טענה בבית המשפט הבוקר: "הנושא הגיע עד פרקליט המדינה ונידון בכובד ראש. אין לבית המשפט סמכות להורות למשטרה באילו חומרי חקירה אפשר להשתמש ובאילו לא".
לפנייה לכתב/ת 
