קניון רמת אביב יחזיר מיליונים לעיריית ת"א

הנהלת הקניון תבעה החזרי ארנונה בסך 4.35 מיליון שקל וניצחה במחוזי. אבל בערעור שהגישה העירייה הפך בית המשפט העליון את פסק הדין

מערכת PsakDinפורסם: 03.06.14 , 09:25

בית המשפט העליון הפך אתמול (ב') את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב וחייב את קניון רמת אביב להחזיר לעירייה הפרשי ארנונה בסך מיליוני שקלים, שאותם שילמה לו בעקבות עתירה שהגיש בעשור שעבר.

פסקי דין מענייניים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ראשית המחלוקת ב-1996, אז שינתה העירייה את תעריף הארנונה של האזור ברמת אביב - במתחם שלימים הוקם בו הקניון רמת אביב (שנפתח לפעילות ב-1997). היא ביקשה לחייב את האזור לפי תעריף 1, במקום תעריף 2 הזול יותר, נוכח הבנייה המואצת באזור והשינוי במבנה האוכלוסייה. אישור לכך היא קיבלה משרי האוצר והפנים דאז.

כמה שנים לאחר מכן, עם פתיחת החניון של הקניון, התקוממה ההנהלה נגד העלאת התעריף וביקשה לחייב את העירייה להשיב את סכומי הארנונה ששילמה ביתר בשנים 2000-1999, בסך 4.35 מיליון שקל. לטענת הקניון, התעריף שונה שלא כדין, כיוון שהוא אמור לחול רק על בניינים שהיו קיימים במועד ההחלטה.

המחוזי קיבל את העתירה וחייב את העירייה לשלם לקניון את ההפרשים, ועל כך הגישה העירייה את הערעור לעליון. היא טענה שאישור השרים לשנות את תעריף לא הבחין בין בניינים חדשים לבניינים שטרם נבנו.

בלי איפה ואיפה

בפסק הדין קבע השופט עוזי פוגלמן שפרשנות העירייה צודקת ויש לבטל את פסק הדין של המחוזי. השופטים סלים ג'ובראן וניל הנדל הצטרפו למסקנה. לפי השופטים, לשון הצו אינה מותירה מקום לספק כי אזור המס שבו נמצא החניון מסווג "1" מבלי להבחין בין הבניינים הבנויים לאלה שעוד לא נבנו.

ברמה התכליתית, הרי שכוונת העירייה בשינוי הסיווג הייתה להתאים את התעריף לאזור המתפתח. העירייה צפתה אז שבאזור תתמקם אוכלוסייה ברמה סוציו-אקונומית גבוהה. עוד נפסק, שאין זה הגיוני שבניינים קיימים ישלמו ארנונה גבוהה ואילו בניינים חדשים שייבנו ממש באותו אזור יחויבו בארנונה נמוכה.

הקניון חויב להשיב לעירייה את הסכומים ששילמה לו העירייה לפי פסק הדין של המחוזי ולשאת בשכר טרחה של עורכי הדין בשתי הערכאות בסכום של 40 אלף שקל.

לדברי עו"ד רעות נחמיאס-פלדר, העוסקת במיסוי עירוני, הפרשנות התכליתית שאותה העדיף העליון מביאה לתוצאה הגיונית שלפיה בנייני עסקים חדשים יחויבו בגובה ארנונה זהה לאלה הישנים. מצב זה שומר על עקרון השוויון בהטלת המס, ומונע פגיעה לא שוויונית בעסקים השונים באזור זה.