3 פעולות פשוטות שיובילו להורדת מסים
במס הכנסה עסוקים בכותרות על סלב זה או אחר שנתפס בהעלמת מס, במקום לגבות מס אמת מכולם. איך עושים זאת? באמצעות 3 פעולות פשוטות נגדיל את הכנסות המדינה ממסים, ונפחית את הנטל על כלל הציבור. דעה
האם מס הכנסה מעוניין להילחם בהון השחור? מסופקני. נכון שמדי פעם יש מלחמה מול סקטור אקראי או מול יחיד מפורסם שמייצר כותרות אוהדות בעיתונות, אך כמדיניות כוללת ורצינית ניתן לייעל את המלחמה הנדרשת. העולם נגרר היום אחרי ארצות הברית שהכריזה מלחמה בהון שחור ובהלבנת הון, וגם בישראל נגררים באי נחת אחר דרישות חד משמעיות לגבי תנועות הון המגיעות מעבר לים.
- ועדת לוקר: עסקאות במזומן, רק עד 7,500 ש'
- המאבק בהון השחור מתרחב לאינטרנט
- 10 מיליון שקל נגבו ממשכירי דירות יוקרה
כסף שחור הוא כסף שלא שולם עליו מס על ידי מי שקבל אותו. אבל בפועל כסף שחור הוא כסף שכן שולם עליו מס על ידי מי שלא קיבל אותו - כלומר ציבור האזרחים הטובים והישרים. הכיצד? המדינה זקוקה לסכום כסף כדי להתנהל. אם היא לא מקבלת אותו מאזרח א' היא גובה אותו מאזרח ב'. הצורך קיים ולכן הכבדת נטל המס היא תמיד על מי שמשלם לטובת אלו שמעלימים.
מי שעוקב אחר פסיקות בדיני מסים נוכח לדעת שחלק גדול מהדיונים מתמקד במחלוקות על פרשנויות לחוק ולא על עצם הדיווח, כלומר מדובר באזרחים הגונים שמשלמים מס כחוק על פי פרשנותם אלא שרשויות המס מבקשות להעמיק ידן בכיסי המשלמים ופונות לערכאות משפטיות עם פרשנות מחמירה כדי לגבות עוד מסים מעסקאות ופעולות שדווחו. הגישה של הכבדת הנטל על מי שמשלם היא הדרך הקלה למלא את צרכי המדינה.
דרך נאותה יותר מבחינה ציבורית, מבחינת משילות ומבחינה כלכלית היא להכריז מלחמת חורמה בהון השחור,כלומר בעסקאות שאינן מדווחות כלל. זו מלחמת ברירה שרוב הציבור ההגון יתמוך בה ועל הממשלה רק להחליט על כך.
לאחרונה התפרסמה ידיעה כי רשויות המס פונות בשאלונים לאזרחים שנסעו הרבה לחו"ל או שרכשו נכסים כמו רכבי יוקרה או נדל"ן או לכאלו שמבצעים שיפוצים בבתיהם. פעולות אלו לא צריכות להיות אקראיות אלא מובנות וחלות על כולם.
להלן מספר דרכים, לא מורכבות מידי, לביצוע בטווח הקצר, שיגדילו את הכנסות המדינה ואת המידע העסקי שברשותה וכפועל יוצא הגדלת הכנסות המדינה ממסים והפחתה של שיעורי המס המוטלים על האזרחים.
דו"ח שנתי לכולם
פעולה ראשונה מחייבת דיווח שנתי על כל ההכנסות על כל האוכלוסייה. כל אזרח ותושב במדינה ידווח מידי שנה על הכנסותיו והכנסות בני משפחתו התלויים בו.
בימינו, כאשר מערכות המחשוב הן אדירות בעוצמתן, דיווח כולל איננו צריך להוות כלל בעיה. כל מדינת ישראל היא בגודל עיר בינונית בארה"ב, ולכן הצגת הנושא כבעיה היא חסרת תוקף. גם אם יטענו כי המהלך מחייב עלויות התארגנות, הרי הן כדאיות מול התועלת שתצמח מהדיווח הכולל.
פעולה שניה היא שדרוג הדו"ח השנתי כך שיכלול גם מרכיב של הצהרת הון. בכל שנה ידווח כל אדם על הכנסותיו ועל הונו. המחשב יבצע פעולת השוואה בין השינוי בהון לבין ההכנסה המדווחת ויפלוט רק את החריגים. דהיינו אלו שהונם גדל יותר מאשר הכנסתם מאפשרת. באופן כזה לרשויות יהיה קל מאוד לדעת מי חורג, יהיה בידיהן מידע על כלל ההון ולציבור יהיה קל לדווח.
פעולה שלישית
היא הכרזה כי המע"מ המשולם בעסקאות מסוימות יוחזר לאזרחים על ידי הגשת החשבוניות שקיבלו. אחד ממוקדי הכסף השחור מצוי לדוגמה בשיפוצים בבתים. כיום כדאי לאזרח לשלם בשחור כי בכך הוא חוסך את המע"מ. המדינה לא מקבלת מע"מ ולא מקבלת מסים מהשיפוצניק.
אם יוחלט להחזיר לתושב את המע"מ ששילם, אז המדינה אמנם לא תיהנה מהמע"מ אך היא תקבל את המס על הכנסתו של השיפוצניק, שכיום איננה מתקבלת. על רשויות המס להגדיר מספר ענפים בהם קיים הון שחור מחד, וקיימת זהות אינטרסים בין המשלם למקבל, ולשבור את קשר האינטרסים הזה.
התוצאה של שלוש פעולות אלה תהיה הגדלה בהכנסות ממסים, הגדלת מעגל המשלמים והגדלת מאגר המידע שבידי רשויות המס. כל אלו יוכלו להוביל להפחתת מסים משמעותית. רק צריך להחליט.
הכותב, ד"ר רו"ח גד פניני, הוא מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א)
לפנייה לכתב/ת 
