רדו לאילת: דרישת ההטבות של ישראייר

חברת התעופה נהנית מ-0 אחוזי מע"מ בגלל פעילותה באילת, והיא ביקשה להוסיף לכך גם קיצוץ בעלויות עובדים. אבל היא נדחתה הן במחוזי והן בעליון

מערכת PsakDinפורסם: 13.06.14 , 08:29

חברת התעופה "ישראייר" ערערה על הסירוב של מע"מ אילת להעניק לה הטבה של קיצוץ עלויות שכר עובדים, אף שהיא מפעילה סניף בעיר הנהנית מפטור. אבל החשש מפני זליגת הטבות המס המיוחדות אל מחוץ לאילת הביא את בית המשפט לדחות את בקשתה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ישראייר החלה להפעיל סניף באילת ב-1996, ולטענתה מועסקים בו כ-50 עובדים, רובם תושבי אילת. מאחר שעיקר פעילות החברה בארץ היא הטסת נוסעים לאילת וממנה, היא נהנית ממע"מ בשיעור אפס.

ב-2003 ביקשה ישראייר לקבל הטבה נוספת של הקטנת עלויות שכר בשיעור 20% מהכנסותיה, שלה זכאים מעסיקים תושבי אילת. לשם כך היא ביקשה להירשם במע"מ כמעסיקה תושבת אילת. אלא שלטענתה, נציגי מע"מ הסבירו לה שהרישום נחוץ רק לשם ביצוע עסקאות פטורות, ומכך היא הבינה שאינה צריכה להירשם במע"מ ומחקה את בקשתה.

התובנה השגויה של החברה התבררה לה רק ב-2006, כשפקיד השומה סירב להעניק לה את ההטבה.

השגה שהגישה על החלטתו נדחתה, והיא הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שקבע שההטבה ניתנת רק למי שרשום בפועל כמעסיק תושב אילת, ומאחר שישראייר מחקה את בקשתה - היא אינה זכאית לה.

בערעור נוסף שהגישה ישראייר לבית המשפט העליון היא טענה שהרישום הטכני הוא בגדר אינדיקציה לזכאותה בלבד, ואינו מהווה תנאי סף. לעמדתה, היא זכאית להטבה מעצם העובדה שהיא מפעילה עסק בעיר. עוד היא טענה שמחקה את בקשתה בהסתמך על תשובת נציגי המע"מ.

החמרת הפיקוח והבקרה

המשנה לנשיא העליון, השופטת מרים נאור, קבעה שהחשש שהטבות המס המוענקות לתושבי אילת יזלגו אל מחוץ לעיר מחייב את החמרת הפיקוח והבקרה על יישום חוק סחר חופשי שמכוחו הן ניתנות. מטרתה של דרישת הרישום, הוסיפה השופטת, היא לאפשר למע"מ לפקח על היקף ההטבות ולוודא שהן ניתנות רק לנישומים שעומדים בתנאי החוק.

לנוכח דברים אלה, האפשרות הפרשנית המתיישבת עם לשון החוק והמגשימה את תכליתו, היא רק זו שלפיה הרישום הוא קונסטיטוטיבי והוא שיוצר את הזיקה בין הנישום לעיר.

עוד נפסק שלישראייר לא הייתה כל סיבה להסתמך על תשובת הנציגים או להבין ממנה כאילו אינה מחויבת ברישום, ובכך שבחרה למחוק את בקשתה להירשם במע"מ היא לקחה על עצמה את הסיכון שיימנעו ממנה הטבות בעתיד. השופטים סלים ג'ובראן ונועם סולברג הצטרפו לפסק דינה של השופטת נאור, והערעור נדחה פה אחד. ישראייר חויבה בהוצאות של 30 אלף שקל.

עו"ד אסף גיתיאת, העוסק במשפט מנהלי, מתרעם על ההחלטה: "הפרשנות של החוק במקרה זה הייתה דווקנית יתר על המידה, ועלולה להביא לכך שאילת תאבד חברה גדולה המפרנסת כ-50 משפחות בכל חודש. ההיצמדות הטכנית ללשון החוק מסכלת את מטרתו לעודד עסקים ושגשוג באזור אילת והסביבה".

נשאלת השאלה: האם על פי פרשנות זו, תושב אילת שמחזיק עסקים במרכז זכאי ליהנות מההטבה רק משום שהוא רשום במע"מ אילת? נקודה למחשבה.