הייתם מתים להתחלף איתם: מונדיאל בעבודה
יש עובדים שזוכים להגשים חלום ולנסוע למונדיאל מטעם העבודה. האם יש קנאה מצד החברים, איזה מחיר משפחתי משלמים ואיך חברות בישראל מציינות את המשחקים עם מי שנתקע במשרד עד השעות הקטנות של הלילה?
בזמן שרבים נאלצים להסתפק בצפייה במונדיאל על גבי המסך בבית או לכל היותר בבר השכונתי - יש כאלה שזוכים להגשים חלום של רבים ולנסוע למשחקים בברזיל מטעם העבודה ועל חשבונה. כך למשל גל שורר (37), שנמצא במקום כבר שבוע מתוקף תפקידו כמנהל פרויקט המונדיאל בחברת איסתא ספורט.
לכתבות נוספות בערוץ קריירה
לגור בקצה העולם: ישראלים באוסטרליה
רילוקיישן הפוך: למצוא עבודה בישראל
משפחות ישראליות בסין: להגר לעולם אחר
מבחינת שורר, שמנהל את הפרויקט משנת 2012, האירוע החל כבר מזמן, שכן הוא כבר טס פעמים רבות לברזיל כדי להכיר ולהכין את השטח. הנסיעות כללו, בין היתר, פגישות עם ספקים, הקמת צוות מקומי, הכרת האצטדיונים, דרכי גישה ותשתיות, בדיקת מאות בתי מלון ועוד. "בקיצור", הוא אומר, "אני חי ונושם מונדיאל כבר שנתיים".
מושא לקנאה מצד החברים
שורר, נשוי ואב לשתי בנות קטנות (4 ו-6), עובד כ-7 שנים ביצירת ושיווק חבילות תיירות של החברה, המשווקת הרשמית בישראל של המשחקים השנה. הוא מספר כי החל לעבוד בה במקרה, כצוות של אדם אחד, ועם הזמן טיפס לניהול צוות של 10 אנשים. "החלטתי לעשות בחיי משהו שאני נהנה ממנו", הוא נזכר. "חבר שלי שמע על המשרה, השילוב בין ספורט לחו"ל נשמע מלהיב ומשם הדרך היתה קצרה".
כאוהד ספורט, היתרון הגדול ביותר עבורו בתפקיד, הם אירועי הספורט שהספיק לפקוד במסגרת העבודה, בהם גמר ליגת אלופות בכדורגל, גמר אליפות אירופה בכדורגל, הפיינל פור בברצלונה, משחקי הקלאסיקו ועוד. "לפעמים ההרגשה היא של השתתפות באירוע היסטורי של ממש", הוא מספר. "זה מאוד מרגש להיות עם קהל של קבוצות גדולות, במיוחד כשזה משחק של קבוצה או נבחרת שאני אוהד".
גם למונדיאל ב-2010 בדרום אפריקה הוא נסע, אבל אז נאלץ לעזוב באמצע לישראל לרגל הולדת בתו הקטנה. הפעם, אם לא יהיו הפתעות, הוא יחזור בעוד כחודש, במהלכו הוא עתיד ליהנות מכמה וכמה משחקים, גם כמלווה קבוצות וגם באופן פרטי. "קרוב לוודאי שאמצא זמן ללכת לחלק מהמשחקים בריו ואולי גם בערים אחרות, תלוי בעומס העבודה".
כצפוי, הוא מהווה מושא לקנאה עבור רבים מחבריו. "כמובן שהחברים מקנאים", הוא מספר. "כל הזמן מציעים לי להצטרף לנסיעות כדי לעזור ותמיד יש בדיחות על כך שאני מקבל תשלום על עבודה שרבים היו מוכנים לעשות בחינם".
שורר מוסיף כי נתקל בבקשות מוזרות מצד הלקוחות הישראלים. "אולי יום יבוא ואכתוב על זה ספר", הוא אומר. "יש הרבה לקוחות שלא ממש מבינים מה זה מונדיאל. כך למשל, היו כאלה שחשבו שהמונדיאל זה משחק אחד, או שריו דה ז'ניירו זו ארץ. היה גם לקוח שביקש התחייבות שמסי ישחק במשחק אליו רצה לנסוע - אחרת הוא לא ישלם".
"בכל מקרה", הוא מוסיף, "הלקוחות הישראלים אף פעם לא פראיירים: הם חשדנים, בודקים כל פרט ביסודיות וקשה להם לתת בנו אמון. כל מכירה היא עבודה קשה".
"געגועים עזים למשפחה"
חרף התדמית הזוהרת, יש לתפקיד גם מחיר. "כשהפכתי לאבא זה נהיה קשה יותר", הוא מודה. "הנסיעות הרבות מתישות ויש געגועים עזים למשפחה. לפעמים אני יושב לבד באיזה מלון בקצה העולם, אוכל בחדר שלי ושולח מיילים מהלפ-טופ, כשכל מה שבא לי זה להיות בארץ. החלק הכי כיף הוא כשאני פותח את דלת הבית והבנות שלי קופצות עלי ומחבקות אותי".
השגרה לא פשוטה אף היא. שורר מתאר עבודה תובענית ואינטנסיבית של 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע - בייחוד כשמתקרבים המשחקים. "מאחר שעובדים גם מול לקוחות וספקים מחו"ל, לזמינות ומהירות תגובה יש חשיבות רבה", הוא מסביר. "עם הזמן מתרגלים לעבוד גם בסופי שבוע מהבית, לענות למיילים במהלך ארוחה משפחתית ולסגור עסקאות גם בחצות. העבודה ממש הופכת לתינוק נוסף במשפחה, לטוב ולרע".
מי שנושאת בעיקר הנטל היא אשתו, שנאלצת לנהל קריירה במקביל לטיפול בבית ובילדות תקופות ממושכות. המחיר שהוא נדרש לשלם על כך, כדבריו, הוא "להיות נחמד במיוחד" בתקופה שלפני ואחרי הנסיעה. "לא יכולתי לעבוד במשרה זו ללא תמיכתה ואני אסיר תודה על הפרגון", הוא אומר. "זה לא קל, אבל היא יודעת שזה חלק בלתי נפרד מהתפקיד שלי ושאני אוהב אותו. אנחנו מנסים לרתום את המשפחה והחברים, במיוחד כשמדובר בפרקי זמן ארוכים".
כשיסתיים המונדיאל, שורר מתכנן לקחת חופש למספר שבועות. "אבלה זמן איכות עם אשתי ושתי בנותיי, לא אענה למיילים או טלפונים מהעבודה, אשן טוב ואקום בבוקר בלי דאגות. אחרי זה אחזור לעבודה - יש המון ניירת, דו"חות, וסיכומים של הפרויקט. לאחר מכן אתנפל על האתגר הבא - אליפות אירופה בכדורגל בצרפת ואולימפיאדת ריו, שייערכו בקיץ 2016".
בשורה התחתונה, אין לו תלונות. "אני עדין נהנה מאוד בעבודתי, מרגיש שכל פרויקט הוא אתגר חדש וחש מכור לאדרנלין ולריגוש בזמן האירוע", הוא מעיד. "אני לא יודע אם זו משרת החלומות אבל בוודאי שכל אחד שהספורט הוא חלק משמעותי מחייו ואוהב אתגרים חדשים – היה נהנה".
שוהה בברזיל – אך לא יראה משחקים
גם ניסים ארד (56) שוהה בברזיל בימים האחרונים מתוקף תפקידו כמנהל מכירות מערכות אבטחה אלקטרוניות בחברת ריסקו – אחת מהחברות המספקות מערכות אבטחה למונדיאל. בשונה משורר, הוא לא יזכה לצפות במשחקים וייאלץ רק להסתפק בביקורים שערך באצטדיון כדי לבחון את כשירות מערכות החברה שהותקנו.
מערכת האבטחה של ריסקו תותקן באצטדיון המעיל 44 אלף צופים וכוללת אמצעי אבטחה ובטחון הנשלטים מחדר שליטה מרכזי המנוהל על ידי תוכנת שליטה ובקרה שפיתחה החברה. כך למשל ניתן יהיה לשלוט דרכו במערכות התאורה, סגירת ופתיחת השערים, ומערכות הכריזה.
ארד, נשוי ואב לשלושה, נמצא בתחום מזה כ-30 שנה. בחברה הוא עובד מזה כשנתיים, כמנהל מכירות של פרויקטים לקהלים מקצועיים בתחום. מכיוון שזו הפעם הראשונה שריסקו משתתפת באירוע ספורט – זו גם הפעם הראשונה שהוא נוסע לאירוע ספורט גדול במסגרת העבודה. החברים והמשפחה מפרגנים לדבריו – אך בתנאי שיביא הביתה מזכרות מעניינות.
עונת המונדיאל בחברות בישראל
יש מקומות עבודה שנערכים לציון המונדיאל ביחד עם העובדים. כך למשל, בחברת ביטוח ישיר יציינו במהלך החודש הקרוב את הטורניר השנתי לקבוצות הספורט של העובדים, בליווי הפנינג משפחות בסימן המונדיאל.
בחברה כבר קישטו היטב את המשרדים וחלקו את אגפי החברה השונים לקבוצות, שישחקו בצבעי הנבחרות השונות. "אצלנו המונדיאל הוא חגיגה גדולה", מספרת דפנה קליינר, סמנכ"לית משאבי אנוש. "כל נבחרת אצלנו קיבלה מאמן ומגרשים כדי להתאמן לקראת הטורניר.
בחברה מתכוונים גם לערוך צפייה משותפת לאחד המשחקים במרפסת של המשרדים בקריית אריה בפתח תקווה. השעות המאוחרות של המשחקים אינן מהוות בעיה, שכן העובדים בחברה רגילים לעבוד עד שעות מאוחרות. "עובדים אצלנו עד 21:00 בערך, היא מספרת. "רוב העובדים יגיעו לאחר שיסיימו משמרת, או במיוחד מהבית כדי להיות עם החברים".
בחברה מועסקים כ-1,200 עובדים, בתל אביב וביוקנעם, מתוכם היא מעריכה כי ישתתפו כ-300, רובם ממוקדי השירות והמכירה באזור. עם זאת קליינר מציינת כי הם יציעו לעובדים מהצפון הסעות. "המונדיאל חוצה גילאים ותפקידים", היא אומרת. "באופן אישי אני נהנית יותר מהאווירה ופחות מהמשחק, אך גיליתי שבקרב נשים יש התעניינות לא פחותה מזו של גברים".
גם במשרד הפרסום LEAD יציין את המונדיאל במספר ערבי צפייה משותפים, כפי שמספר המנכ"ל והבעלים, רמי יהודיחה (44). "חשוב לנו לנצל את האירוע לפעילויות גיבוש וללכת לצפות יחדיו במשחקים", הוא מספר. "אנו מתכננים שלושה מפגשים: פעם אחת נצא לבר, פעם אחת נתארח אצלי ופעם נוספת תהיה במיקום ייעודי שנסגור עבורנו".
בסך הכל עובדים במשרד כ-70 אנשים, אולם יהודיחה מעריך כי בצפיות המשותפות ייטלו חלק כ-20 אנשים לערך. "לא הגדרנו את זה כאירוע רשמי", הוא מסביר. "זה מפגש וולנטרי אבל כולם מוזמנים, מכל קשת התפקידים - אנשי הקריאייטיב, אסטרטגיה, מחלקת ניהול לקוחות, סטודיו, הפקה והנהלה".
יהודיחה, אב לשלושה ואוהד כדורגל בעצמו, מציין כי גם ילדי העובדים מוזמנים. הרעיון נולד לדבריו בעקבות התכנסויות ספונטאניות שהתקיימו בעבר סביב המשחקים. "לפעמים זה היה יוזמה של העובדים, לפעמים של ההנהלה ולפעמים אפילו של לקוחות. ראינו שיש עניין, אז החלטתי להרים את הכפפה".
ומה לגבי עובדים שקצת פחות מתחברים לכדורגל? "נכון שזה לא מעניין את כל העובדים אבל זה יהיה ארוע חברתי ואפשר יהיה לשתות ולדבר". עבור העובדים שיישארו במשרד בתל אביב בערבי המשחקים - יהודיחה מבטיח לארגן צפייה במסכים ושתייה. "אנחנו לא מעודדים את זה , אבל יהיה פה כל מה שצריך למי שנתקע עד שעות מאוחרות".
לפנייה לכתב/ת 
