תביעה: קנינו דירה עם רטיבות ב-8 מיליון שקל

בני זוג שעלו מאנגליה רכשו דירת פאר בהרצליה פיתוח, וגילו שהחול מתחת לריצוף ספוג מים. הם תבעו פיצוי של מיליון שקל. מה חשב על כך השופט?

עו"ד גרגורי קורזינרפורסם: 17.06.14 , 20:17

מתברר שגם בתי יוקרה בשווי 8 מיליון שקל עלולים לסבול מבעיות מתישות של רטיבות: בני זוג שעלו לישראל מבריטניה רכשו דירת פאר ליד חוף הים בהרצליה פיתוח, וכשהחלו לשפץ אותה גילו רטיבות מתחת לריצוף. הם פנו לבית המשפט ותבעו מהמוכרים פיצוי של מיליון שקל, אבל השופט דחה אותם בנימוק שהדירה נמכרה "כמות שהיא", ולכן האחריות היא על רוכשיה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג קיבלו את החזקה על הנכס ב-2009, לאחר מו"מ ארוך ומורכב, ובהסכם נכתב שישלמו שמונה מיליון שקל ויקבלו את הדירה "כמות שהיא" (as is). רק לאחר מכן גילו

רטוב פה

בעל דירה יפצה שוכרת: גשם פער חור בתקרה

מערכת PsakDin

מה עשה בעל דירה בתל אביב כדי לפתור חור בקוטר מטר בתקרה? כיסה אותו ביריעת בד יוטה. שופט קבע: הדירה לא התאימה לייעודה כמקום מגורים

בעל דירה יפצה שוכרת: גשם פער חור בתקרה

להפתעתם שהחול מתח לריצוף ספוג מים ושבדירה נזילות וליקויי רטיבות.

הרוכשים סברו שהליקויים מהווים הפרה של ההסכם, ולכן תבעו את המוכרים בבית המשפט השלום בהרצליה. הם דרשו פיצוי של מיליון שקל עבור הוצאות תיקון הליקויים, הפרת ההסכם ועל ירידת ערך הדירה. לטענתם, הנתבעים ידעו על בעיית הרטיבות בדירה אך לא יידעו אותם והציגו להם מצג שווא.

מנגד טענו הנתבעים שנהגו בתום לב ובגילוי מלא, שכן בעת ההתקשרות לא היה ידוע להם על פגמים נסתרים בדירה. לטענתם, התובע הוא יזם נדל"ן מומחה והוא בדק את הדירה יחד עם בעלי מקצוע מטעמו, ולא הזכיר דבר לגבי רטיבות ונזילות.

מאחר שכל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת מומחה שתומכת בדעתו, החליט בית המשפט למנות מומחה מטעמו. הוא קבע שלא היו סימני רטיבות בולטים או משמעותיים ושהנתבעים לא היו יכולים להיות מודעים לבעיה ובוודאי שלא הסתירו אותה מהתובעים.

על הרוכשים לשאת בטעות

השופט שאול אבינור קבע שהתובעים לא הוכיחו את תביעתם והחליט לדחות אותה. הוא ציין שלפי חוות דעת המומחה שמינה בית המשפט, מרבית ההוצאות שלהם נבעו משיקוליהם התכנוניים והארכיטקטוניים והן לא היו נחוצות לצורך תיקון הרטיבות.

לדברי השופט, כפי שהתובע והמומחים מטעמו לא הבחינו בבעיות, כך לא הבחינו בה גם הנתבעים, ולא ניתן לקבוע שידעו על קיומן לפני המכירה. כמו כן, מאחר שהתובעים חתמו על הסכם לרכישת הדירה "כמו שהיא", מוגנים הנתבעים מפני התביעה.

לפי השופט, השימוש הנפוץ בהתניית "כמות שהוא" (as is) נועד להגביל את ציפיות הרוכש מחד ואת אחריות המוכר מאידך, תוך העברת הסיכון לטעות על הרוכש. הוא הוסיף שהתובעים היו שותפים מלאים לניסוח ההסכם וידעו היטב מהי משמעות התנאי.

אם רצו התובעים שלא להכלילו היה עליהם לעשות זאת באופן ישיר ומפורש, ומשלא עשו כך, אין להם להלין אלא על עצמם.