האישה מימנה דירה - הגרוש יקבל חצי ממנה

בני זוג ניצלו מתנה שקיבלה האישה ורכשו נכס, אבל זמן קצר אח"כ התגרשו. היא טענה שהבעל הונה אותה ודרשה שהדירה תירשם על שמה בלבד

מערכת PsakDinפורסם: 19.06.14 , 08:23

בני זוג רכשו דירה כשרוב המימון שלה הגיע ממתנה שקיבלה האישה. הנכס נרשם על שם שניהם, אולם כשנה וחצי לאחר מכן התגרשו בני הזוג והאישה דרשה שהדירה תעבור אליה במלואה. לאחרונה, בתום דיון בשתי ערכאות משפטיות, נדחתה דרישתה ונקבע שהדירה שייכת לשני הצדדים שווה בשווה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

את רכישת הדירה מימנו בני הזוג ממכירת נכס אחר שקיבלה האישה במתנה מאמה. במסגרת תביעה שהגישה ב-2011 לבית המשפט לענייני משפחה בקריות, היא ביקשה

זה לא שלך

מחיר הבגידה: הבעל לא יקבל זכויות בדירה

ynet

במשך שנים היה הגבר רשום באתרי היכרויות וניהל מערכות יחסים עם אחרות. אחרי הגירושים הוא דרש את חלקו בדירה שבה גרו

מחיר הבגידה: הבעל לא יקבל זכויות בדירה

שפירוק השיתוף בדירה החדשה לא ייערך שווה בשווה. היא הוסיפה שהבעל הטעה אותה, ולמעשה זמם את תהליך רכישת הדירה החדשה כשכבר גמל בלבו להיפרד ממנה.

בית המשפט קבע כי שיתוף הבעל בכספי התמורה מדירתה של האישה הוא למעשה הענקת מתנה. אף שלא קיבל את הטענה שהאישה הוטעתה בידי בן זוגה, הוא מצא לנכון לא לחלק את הדירה שווה בשווה. הוא התחשב בכך שהכנסתה החודשית של האישה עומדת על כמחצית מהכנסת הבעל, ובכך שהיא השקיעה את כל רכושה ברכישת הדירה המשותפת בעוד שהבעל לא השקיע מאומה ממשאביו הפרטיים. לכן נקבע שהאישה תקבל 65% מהזכויות בדירה, והבעל את ה-35% הנותרים.

שני הצדדים לא היו מרוצים וכל אחד מהם הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, מהלך שבדיעבד עלה לאישה ביוקר. היא המשיכה לטעון שהיא הייתה המממנת העיקרית, ואילו הבעל טען שהעובדה שהנכס נרשם גם על שמו באופן שווה מצביעה על כוונת שיתוף מובהקת בדירה.

מתנה שהושלמה

השופט סארי ג'יוסי קבע שאין זה משנה מאילו כספים הדירה נרכשה: ברגע שמדובר בדירת מגורים משותפת שנרשמה על שם שני הצדדים בחלקים שווים, ואין הסכם ממון שקובע אחרת, היא שייכת לשני הצדדים שווה בשווה.

באשר לטענת ההטעיה ציין השופט שזוגיות היא דינאמית, והעובדה שבני הזוג נפרדו כ-20 חודשים לאחר רכישת הדירה לא מעידה בהכרח על כך שהבעל ביקש להטעות את אשתו. השופט דחה את ערעור האישה וקבע שהדירה תחולק באופן שווה בין הצדדים.

השופטת שושנה שטמר הצטרפה לפסק הדין והוסיפה שלא התמלאו התנאים לחלוקה בלתי שוויונית של הדירה, שכן לא קיים פער ניכר בהכנסות הצדדים או ביכולתם להגיע לתנאי חיים הוגנים וסבירים לאחר הגירושין. גם השופט ד"ר עדי זרנקין הצטרף לפסק הדין. האישה חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 6,000 שקל.

עו"ד יעקב בלס, העוסק בדיני משפחה, מסביר שיש להבחין בין דירה הרשומה על שם אחד הצדדים לבין דירה הרשומה על שם שני הצדדים ורכישתה מומנה על ידי צד אחד: "הנחת היסוד היא שאם האישה רשמה את מחצית הדירה על שם בעלה, הרי שהיא העניקה לו מתנה שהושלמה עם רישום הדירה. אם הרישום יבוטל על ידי בית המשפט והחלוקה לא תהיה שוויונית - יהפוך הרישום בטאבו לאות מתה".