העליון אישר: דיון וידאו לעובדים זרים שגורשו

פועלים ממולדובה גורשו אף שעבדו כחוק. כשתבעו פיצוי, התנתה המדינה את חזרתם למשפט בהפקדת ערבות. לבסוף סוכם על פשרה טכנולוגית

מערכת PsakDinפורסם: 05.07.14 , 08:14

מדינת ישראל הודתה באחריותה לנזקים שנגרמו לעובדים זרים חוקיים שגירשה וביקשה מהם להגיע לארץ כדי להיחקר על גובה הפיצוי המגיע להם, אבל את כניסתם לישראל היא התנתה בהפקדת ערבות של עשרות אלפי שקלים. התובעים, שטענו שאינם יכולים לעמוד בסכום כזה, ביקשו להיחקר בווידאו ממולדובה. רק בתום הליך משפטי ארוך בין שלוש ערכאות הורה בית המשפט העליון לאפשר את המהלך.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

שני אזרחי מולדובה שעבדו בישראל בבניין גורשו מהארץ בעשור הקודם - לא לפני שנעצרו ונכלאו לכמה ימים - אף שהיו בעלי אשרות ורישיון עבודה. ב-2009 הם הגישו תביעה נגד המדינה לפיצוי בשל מעצרם וכליאתם שלא כדין, אשר לטענתם הסבו להם נזקים כלכליים ואחרים.

מגיע להם

סוף להתחמקות מפיצויי פיטורין לעובדים זרים

עו"ד מעיין נוסל

המעסיקים רוצים לחסוך, העובדים הזרים חוששים לתבוע והמגשרים נהנים מהעמלה. כך גברה התופעה שבמסגרתה עובדים מקבלים פיצוי מוגבל

סוף להתחמקות מפיצויי פיטורין לעובדים זרים

המדינה הודתה באחריותה וכל שנותר הוא לדון בשאלת גובה הפיצוי. בהסדר שאליו הגיעו הצדדים הוסכם כי על מנת לבדוק את גובה הפיצוי ייקבע מועד לדיון הוכחות שאליו יצטרכו התובעים להגיע. אלא שלשם כך דרשה המדינה שכל אחד מהם יפקיד ערבות של 30 אלף שקל כדי להבטיח את עזיבתו מיד לאחר העדות.

התובעים, שטענו שאין להם יכולת להפקיד סכומים כאלה, ביקשו מבית משפט השלום בתל אביב לאפשר להם להיחקר בכינוס וידאו. המדינה התנגדה ובית המשפט הסכים עמה.

השניים ערערו ובמאי 2013 הפך המחוזי בתל אביב את החלטת השלום בנימוק שדיון מסוג זה לא מצריך את נוכחותם הפיזית. הפעם הייתה זו המדינה שהגישה בקשת רשות ערעור לעליון.

המדינה הודיעה שהיא מוכנה ללכת לקראת התובעים, ובמקום ערבות להתנות את תשלום הפיצוי בחזרת התובעים למולדתם לאחר העדות. התובעים סרבו במחאה וטענו שהם מוכנים לשקול את ההצעה רק בכפוף לחיוב המדינה בהוצאות חריגות שיגלמו את תוצאות התנהלותה: בזבוז זמן והכבדה על ההליך.

"שכחה" שהיא זו שגירשה את התובעים

השופטת בדימוס עדנה ארבל קבעה שלא מדובר במקרה שמצדיק דיון בפעם השלישית, והורתה לאפשר את העדות בווידאו בשל הנסיבות הייחודיות של המקרה. היא הסכימה שאין צורך מהותי בנוכחותם הפיזית של התובעים בדיון על נזקים ממוניים, שקל לחשבם, במיוחד כשאין ספק שהמדינה אחראית להם.

השופטת ארבל הודיעה למדינה שבעידן הנוכחי ניתן לצפות בכינוס הווידאו בזמן אמת ולהתרשם באופן ישיר מעדות התובעים וחקירתם, כאילו היא מתבצעת ממש בבית המשפט.

עוד הזכירה השופטת למדינה שמימוש ההסדר תלוי בידיה בלבד, שכן כנראה "שכחה" שהיא זו שגירשה את התובעים מהארץ שלא כדין והיא זו שמונעת מהתובעים את הכניסה אליה. המדינה חויבה בהוצאות ושכר טרחה של 5,000 שקל.

עו"ד מתן חודורוב, העוסק בייצוג עובדים זרים, מסביר כי "בית המשפט מחדש ומקבל את טענת התובעים שלפיה כשקיימת אפשרות פעולה חלופית, ניתן לעשות שימוש בטכנולוגיה ואין להגבילה, בוודאי נוכח התניית כניסת התובעים לישראל בערבויות גבוהות שהתעלמו לחלוטין מנסיבותיו המיוחדות של התיק".