רילוקיישן להולנד: אילו הפתעות מחכות שם?
ישראלים רבים חולמים על רילוקיישן לאחת ממדינות אירופה, הידועות בתנאים הסוציאליים המפליגים. עם שעות מעטות יותר בעבודה, משכורות גבוהות בהרבה וימי עבודה שמסתיימים ב-17:00 - נדמה כי הולנד היא יעד חלומי. האם זו גם המציאות? שוחחנו עם ישראלים שנסעו לעבוד בה
אם ביקרתם בהולנד , סביר להניח שהבחנתם באנשי ונשות העסקים החנוטים בחליפות ומדוושים על מסלולי האופניים בנינוחות - לפחות עד שנכנסים להם בטעות לשטח השביל. אם יש דבר שעשוי להוציא הולנדים משלוותם, זה חריגה מהכללים ומהסדר. כפי שמעידים ישראלים שנמצאים ברילוקיישן במדינה – הבדלים אלו מתבטאים גם בשוק העבודה. אילו עוד הפתעות ממתינות למי שעשוי להישלח לגור במקום מטעם מקום העבודה?
לא מציקים בסוף יום העבודה
דן-אל חן (32), מתגורר עם בת זוגו גלית מזה כ-8 חודשים באמסטרדם, במסגרת עבודתו כמפתח תוכנה בחברת Booking.com ההולנדית. את עבודתו הקודמת, כמתכנת בחברת היי-טק מובילה, עזב במטרה למצוא עבודה ברילוקיישן ובתום מסלול רגיל של שליחת קו"ח וראיונות, התקבל לחברה, מהמובילות בשירותי חיפוש והזמנת מלונות אונליין.
לכתבות נוספות על רילוקיישן - בערוץ קריירה :
- רילוקיישן מדינה עם 1.2 מיליארד איש הודו
- לגור בקצה העולם: ישראלים באוסטרליה
- רילוקיישן עם המשפחה בסין: להגר לכוכב אחר
בני הזוג זכו לליווי צמוד בכל הקשור להוצאת מסמכים ומציאת דירה, דבר שהקל משמעותית על המעבר. כפי שגילו במהרה, אורח החיים שונה משמעותית, ולא רק מבחינת מזג האוויר הקר, השמש ששוקעת בקיץ בשעות מאוחרות, או ה"קופי שופס" הפזורים ברחבי העיר.
"אין כאן לחץ", הוא מספר. "הרחובות נקיים, החנויות נפתחות בשעות מאוחרות ונסגרות מוקדם, יש שפע של פארקים ירוקים ושקט מאוד, אפילו המשאיות והאוטובוסים שקטים". לצד זאת, התחבורה הציבורית המתקדמת לצד הנגישות הגבוהה לכל מקום באופניים, מפחיתים משמעותית את כמות כלי הרכב על הכבישים. "רוב האנשים רוכבים באופניים, גם ילדים, זקנים והורים עם תינוקות".
גם בתרבות העבודה גילה דן-אל אורח חיים יותר רגוע. כך למשל, ימי עבודה שמסתיימים בחמש או שש לכל המאוחר, כשלא מקובל להציק לעובדים בערבים ובחופשות. "אין צורך לטחון", הוא מספר. "אנחנו עובדים 8 וחצי שעות ביום ואין סיכוי שיפריעו לעובד לאחר שהוא הולך. ברור שיש מקרי קצה, אבל בדרך כלל ימתינו ליום למחרת או לתחילת השבוע. שעות הפנאי וחופשות הם משהו קדוש - עובדים בשביל לחיות ולא חיים בשביל לעבוד".
למה לצעוק כשאפשר לדבר?
עובדים ישראליים רבים מגלים במהרה שגם סגנון הדיבור שונה, כשבמקרים קיצוניים, זה אף עלול לעלות להם במשרה. "אנשים לא מתלהמים, צועקים וחותכים אחד את השני - הם מקפידים לדבר בשקט, לכבד זה את זה ולהקשיב עד הסוף ", מספר דן-אל. "חברות יכולות לפסול עובד מאוד מוכשר רק בגלל תקשורת לקויה".
לצד זה, דן-אל מציין כי אי הכרת השפה המקומית עלולה להערים קשיים במעבר, וזאת על אף שרוב ההולנדים דוברים אנגלית שוטפת. כך למשל, בהולנד מאפשרים לבני הזוג של העובדים ברילוקיישן לקבל ויזת עבודה גם ללא נישואים, אבל לא תמיד זה יקל עליהם במציאת עבודה שכן היצע המשרות הפוטנציאליות שהם יכולים למלא קטן יחסית והם ייאלצו להתפשר.
בנוסף, עלולים להיווצר לדבריו קשיים בהתמודדות עם הביורוקרטיה, למשל במילוי טפסים או עבודה מול ספקי שירות. במקרה זה הסיוע מגיע לעתים מצד החברה שבה עובדים ובמקרים אחרים מצדם של חברים מנוסים בתחום, דוגמת סוכן הנדל"ן שלהם, שעזר להם להתחבר לאינטרנט.
לא מרימים את הראש מהשולחן
מדיניות הרווחה בהולנד ידועה כמעוררת קנאה. לצד זאת, תרבות העבודה מתאפיינת בחריצות גדולה ותפוקה גבוהה במיוחד לשעת עבודה: על פי נתוני ה-OECD, הולנד ממוקמת חמישית בדירוג הפריון לשעת עבודה, עם פריון עבודה כמעט כפול מזה של ישראל – הממוקמת בתחתית הדירוג על אף כמות הרבה יותר גדולה של שעות עבודה.
יורם גלעדי, נספח משרד הכלכלה בהולנד, מציין כי ההסבר הנפוץ ליעילות ההולנדית נטוע בשורשי החינוך הקלוויניסטי הצנוע, החסכן והקפדן, על סף הסגפני כמעט. "זה נובע מחינוך, תרבות, מוסר עבודה והדרך שבה גדלים וחיים כאן. עובד שמגיע בבוקר לעבודה לא מרים את הראש מהשולחן עד ארוחת צהריים, לוקח הפסקה חצי שעה לצהריים וממשיך לעבוד עד שהולכים הביתה. הערב וסופי השבוע הם שלו".
מתוקף תפקידו כנספח כלכלי, עוסק גלעדי בקידום ייצוא ישראלי, השקעות זרות בישראל וקידום שיתופי פעולה בין חברות ישראליות לחברות הולנדיות. לדבריו, תרבות השיח הסבלנית מתבטאת בכלל מערכת יחסי העבודה, גם בין ארגוני העובדים למעסיקים ולממשלה, המאופיינים בשיתוף פעולה מפתיע ולא רגיל. "אנשים לא נכנסים לעולם אחד לדברי השני, מה שאצלנו מאוד מקובל", הוא מעיד . "כתוצאה נבנים יחסי אמון בצורה קלה ומפרגנת".
"פחות מקום לחלטורות"
ישראלים רבים המתגוררים במדינה אינם רשומים בשגרירות, אך גלעדי מציין כי לפי הערכות מדובר בכ-15-20 אלף, רובם מתגוררים באמסטרדם או בהאג. מקרב העובדים שנשלחו מטעם חברות יש לא מעט אנשי היי-טק, לצד חברות אחרות בעלות שלוחות מעבר לים. לצדם חיים ישראלים רבים נוספים, מבעלי מקצועות חופשים, דרך מוכרים בחנויות ועד לישראלים בתחומים מפוקפקים יותר הקשורים בסמים ובזנות.
טום ווס, מנהל ה-NFIA - ארגון ממשלתי הולנדי המסייע לחברות זרות להקים עסקים במדינה, מספר כי מניסיונו, רוב הישראלים שנמצאים ברילוקיישן הם בעיקר בעלי כישורים טכניים גבוהים לצד מנהלים של מטות חברות ישראליות בחו"ל. "הולנד היא אחת משותפות הסחר הגדולות של ישראל באירופה ובעולם", הוא מעיד. חברות ישראליות רבות מחזיקות את המטה האירופי שלהן בהולנד ומשם מוכרות את המוצרים שלהן לכל רחבי אירופה. חלקן שולחות לעתים עובדים לניהול המטה לתקופה קצובה בזמן".
בין ההבדלים בתרבות העבודה, ווס מציין כי "ההולנדי מעדיף להגיע לקרקע משותפת כשזה מגיע לקבלת החלטות, כלומר שכולם מתפשרים. זה שונה מהגישה הישראלית, שבה המנהל הבכיר אולי יקשיב לכולם, אבל לבסוף יחליט לבד. הבדל נוסף הוא שההולנדים נוטים לתכנון באופן יסודי ולוקחים את הטווח הרחוק בחשבון כשצריך להוציא משהו לפועל. יש פחות מקום לחלטורות".
מצד שני, הוא אומר, כי "האמת היא, שלעתים אנחנו מתבדחים שההולנדים הם הישראלים של אירופה. ההולנדים נוטים להיות ישירים וספונטנים, ויכולים להסתגל בקלות לשינויים תכופים. ובכל זאת, הישראלים צריכים לקחת בחשבון שיש גבול גם לזה".
מרוויחים - והרבה
פוטנציאל ההשתכרות של עובדים ברילוקיישן, הרבה יותר גבוה לעומת ישראל. כך למשל, מנתונים שאספו ברילוקיישן ג'ובס עבור ynet עולה כי מנהלי שירות לקוחות ירוויחו כ-18,400 שקל בחודש, שכרם של מנהלי מכירות אזוריים מתחיל ב-27,600 שקל ואילו מנהלי כספים יכולים לטפס לשכר של 41,400 שקל בחודש.
| תפקיד | שכר חודשי |
| מנהלי שירות לקוחות | 4,000 אירו |
| מנהלי מכירות אזוריים | 7,500-6,000 אירו |
| מפתחי תוכנה | 8,000-5,500 אירו |
| מנהלי כספים | 9,000-7,000 אירו |
| מנהלי תמיכה טכנית | 7,000-6,000 אירו |
עינת גז, מנכ"ל רילוקיישן ג'ובס, מבהירה כי שיטת המיסוי פרוגרסיבית ובמסגרתה נדרש העובד נדרש לשלם מס על הכנסות המופקות בהולנד בלבד, בשיעור שנע בין 2.30% ל-52% - דרגת המס הגבוהה בעולם. בנוסף, חלה על העובד חובת ביטוח לאומי. "על תשלומים המוגדרים כבונוסים יוטל מס לפי הרמה הגבוהה ביותר ולכן רוב דרגות השכר יבוססו על שכר חודשי" היא מסבירה.
לצד זאת, עובד ללא דרכון אירופאי המוגדר כבעל מומחיות מיוחדת - זכאי לפטור משמעותי של כ-30% במס לתקופה של 96 חודשים. כלומר משכר של 7,500 אירו בחודש של עובד רווק, ינוכו תשלומי חובה סוציאליים ומסים בגובה של כ-43%, כך שההכנסה נטו תעמוד על 4,211 אירו, אך לאחר הטבת המס היא תעמוד על 5,381 אירו.
גז מוסיפה כי בין ישראל להולנד קיימת אמנה למניעת כפל מס ואמנת ביטוח לאומי - לפיה התנאים גובה התשלום והיקף הכיסוי דומים לאלה הקיימים בהן. "המשמעות היא שהעובד אינו חייב בתשלום ביטוח לאומי בישראל אלא רק בדמי ביטוח בריאות ממלכתי, כל עוד הוא משלם ביטוח לאומי בהולנד".
ווס מציין כי הטבת המס ניתנת במסגרת תכנית מתקדמת של הולנד למהגרי עבודה. "זה נתפס כהחזר העלויות הנוספות הכרוכות בחיים במו"ל", הוא מסביר. "בנוסף, המעסיק יכול לקבל הוצאות מסוימות בפטור ממס, למשל בתי ספר בינלאומיים, הוצאות המעבר וקצבה עד לרף מסוים.
האם תחסכו? תלוי
עלויות המחייה לא ממש זולות, אבל המרואיינים בכתבה העידו כי יש אפשרות לחסוך, תלוי בסגנון שבו בוחרים לחיות ובהיקף הסיוע שמקבלים מצד החברה. זה משתנה באופן משמעותי בין החברות והתפקידים השונים, כשיש עובדים שיזכו לליווי מלא – כולל מימון גני ילדים ושכר דירה – ויש כאלה שלא.
על פי רילוקיישן ג'ובס, שכר דירה של 3-2 חדרים נע סביב 800-1,200 אירו, בהתאם לגודל ולמיקום, אך גם עלול לטפס לסכומים הרבה יותר גבוהים. עם זאת, מאחר שהולנד מציעה תנאי מימון אטרקטיביים לרכישה - גז מציינת כי רבים מעדיפים במקום זאת לרכוש דירה, גם במקרים של הון עצמי נמוך.
| הוצאה | עלות |
| דירה 2-3 חדרים | 800-1,200 אירו |
| גני ילדים פרטיים * | 1,500-500 אירו |
| בתי ספר פרטיים * | 10,000-17,000 אירו |
| תחבורה ציבורית ** | כ-200 אירו |
| סל מזון חודשי | כ-600 אירו |
* לעתים במימון המעסיק; יש חלופה של מסגרות ציבוריות
** תלוי במרחק הנסיעה ובמידה שאין אופניים
הצעירים מעדיפים לגור בעיר בדרך כלל, בעוד שמשפחות מעדיפות את הפרברים, בעיקר עיר הלווין אמסטלוויין, שם הבתים גדולים יותר והגנים ובתי הספר קרובים. הדירות יכולות להגיע מרוהטות עד הפרטים הכי קטנים, אבל יש מקרים שהחברות מספקות תקציב להעברת החפצים ולכן זה מיותר.
באשר לעלויות החינוך - המסגרת הציבורית נחשבת לטובה וניתנת בחינם - אבל גז מציינת כי קיימת בה מגבלת השפה. החלופה היא מסגרות פרטיות, יהודיות או בינלאומיות, אך העלויות כבדות ויש לקחת אותן בחשבון כשאין השתתפות מצד המעסיק: 1,500-500 אירו לגנים ו-10,000-17,000 אירו בחודש לבתי ספר.
מדיניות רווחה מתקדמת
רן דגן, מנהל סייבר בחברת ניישן אי, שהה עם אשתו הדר ברילוקיישן של שנתיים מטעם עבודתו הקודמת, כמנהל סניף הולנדי של חברה ישראלית לייעוץ אבטחת מידע. כמי שניהל צוות הולנדי ברובו, הוא מספר כי "במדינה יש מדיניות רווחה חזקה, כשזכויות העובדים מתקדמות לעתים באופן קיצוני".
בין היתר הוא מדגים כי ניתן לשהות בחופשת מחלה של עד שנתיים - גם מסיבות של לחץ ומתח נפשי, עובדים זכאים ל-20 ימי חופש בשנה לפחות - מתוכם שבועיים רצופים, וקיים נוהג נפוץ וקבוע של ארבעה ימי עבודה בשבוע.
העובדים הישראלים מצדם, לא תמיד נהנים מכל היתרונות הגלומים בשוק העבודה המקומי ולא פעם מוצאים את עצמם עסוקים גם בערבים ובימי ראשון, שכן בישראל ובמקומות אחרים ממשיכה העבודה להתנהל כסדרה.
על אף שהוא מוצא נקודות דמיון בין הישראלים להולנדים, כמו ישירות והבעת עמדה – רן סבור כי דווקא ההבדלים מועילים לשני הצדדים. "אני חושב שהישראלים יותר יצירתיים בעוד שלהולנדים קצת קשה לסטות ממה שמוכר. התוצאות הכי טובות מגיעות משילוב בין השניים - תרבות של עבודה קשה עם גמישות ויכולת לבצע דברים שנראים קשים בהתחלה".
כדי להמחיש את היעילות ההולנדית מרגשים במלוא עוזה, הוא מדגים מה קורה כשנכנסים לחברות שעובדות בחלל פתוח עם עשרות עובדים: "כל אחד יושב במקום שלו עם אוזניות ומבצע את העבודה". למי ששוקל רילוקיישן, רן ממליץ "לדאוג לצרכים של כל בני המשפחה ולהיות מסוגלים להתקיים יפה ולחסוך, אבל לא צריך לחשוב על המכה הגדולה - החלק העיקרי הוא החוויה".
נסעו כזוג, חזרו כמשפחה
נסעו כזוג, חזרו כמשפחה
החיים הטובים מושכים לא מעט ישראלים להישאר במקום. כך למשל ג' (39), שביקש לא להזדהות, מתגורר כיום בסמוך לאמסטרדם עם אשתו ובנם שנולד מעבר לים. למקום הגיע ברילוקיישן מטעם חברת היי-טק ונכון לכתיבת שורות אלו, אין לו תכניות לחזור. את המצברים ממלאים בביקורים פעמיים בשנה.
לישראלים השוקלים לעבוד במקום, הוא ממליץ להיערך לעבוד "לפי הספר". "אין פה 'יהיה בסדר' או קיצורי דרך", הוא מבהיר. "חוק זה חוק, אם אמרו אסור אז אסור, יש חשיבות למילה שלך וצריך לעמוד בזמנים. אם הבטחת לשלוח מייל ביום מסוים בשבוע הבא – יש לעשות זאת. עדיף להציב דד ליין רחוק יחסית, מאשר לא להציב יעד בכלל".
בני הזוג דגן לעומתם, בחרו לחזור לישראל לפני כשנה, לאחר שוויתרו על הצעה להארכת השהות. השניים, שנמצאים באמצע שנות ה-30 לחייהם, הביאו במהלך שהותם בחו"ל לעולם את בנם יונתן, כיום בן שנתיים וחצי. הדר, שעזבה לצורך המעבר להולנד את עבודתה בקרן הון סיכון, מספרת כי הם לא היססו להשיב להצעה לרילוקיישן בחיוב. "זה היווה קידום מאוד משמעותי וזה היה תזמון טוב כי ידענו שאנחנו עומדים להביא ילדים ושאקח פסק זמן בקריירה".
בני הזוג שמו דגש על מציאת שכונה שקטה, בסמוך לחברים מישראל ובעלת נגישות קלה מחוץ לעיר לאור מיקום עבודתו של רן ברוטרדם. לבסוף מצאו דירת 3 חדרים של 100 מטר בבניין מפואר, עם חדר כושר ובריכה בשכונה בפאתי אמסטרדם, במחיר של 1,500 אירו בחודש.
אף שבני הזוג מסכימים כי איכות החיים גבוהה בהרבה לעומת ישראל – הם מעידים כי מעולם לא התכוונו להישאר. "לא התאהבנו במקום", מתוודה הדר. "עם זאת, אין ספק שאנשים חיים מאוד בנוחות ביחס למה שהם מרווחים ולא צריך להיות מיליונר בשביל לחיות בצורה טובה. זוגות ומשפחות שבארץ לא היו יכולים לקנות דירה ובקושי מחזיקים רכב, קונים פה בית אחרי 4 שנים ונוסעים בכלי רכב שלא היו חולמים עליו בארץ".
את שעות הפנאי מעבירים הישראלים אלו עם אלו בדרך כלל ופחות עם הקהילה היהודית הגדולה שבמקום. באשר לתושבים המקומיים – הדר מעידה כי מדובר בטיפוסים ביתיים ומכונסים למדי. "הם מאוד לבביים ונחמדים, אך גם מרוחקים ולא מעורבים רגשית", היא אומרת. "חלק מהסיבות לפריון העבודה הגבוה הוא שאין כל כך חיי חברה - באים לעבודה כדי לעבוד".
איך מוציאים אשרת עבודה?
ישראלים שמעוניינים לעבוד בהולנד נדרשים להחזיק בניירת מסודרת. עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו, מסביר כי כשמדובר על פרק זמן שאינו עולה על 3 חודשים יש רק להגיש בקשה לאשרת עבודה למשרד העבודה ההולנדי (UWV), אך אם מדובר על תקופה ארוכה יותר יש להגיש בקשות לאשרות עבודה ושהייה בחסות מעסיק הולנדי לרשויות ההגירה (IND).
קן תור מבהיר כי האשרה תקפה רק עבור עבודה אצל המעסיק המסוים שמספק את החסות ולא כאשרת העסקה "כללית". על מנת לקבל אותה, על העובד לעמוד במספר תנאים, בראשם הצגת אסמכתא המעידה על השכלה אקדמאית רלבנטית לעיסוקו או על ידע התמחותי בתחום. בלעדי תנאים אלו - ניתן לנסות לקבל אשרה כנושא תפקיד בכיר בחברה.
בנוסף, המשרה המיועדת נדרשת להיות בעלת ייחוד או ניהולית ועל העובד לקבל שכר גבוה, המשתנה בתלות בתפקיד. "החברה חייבת לשלם לו שכר מינימום שנתי ברוטו בסיס המקביל לסף השכר הנהוג בהולנד", הוא מסביר. "במקרים מסוימים המחזור הפיננסי השנתי של הארגון נותן החסות נדרש להיות בסכום של לפחות 50 מיליון אירו".
לאחר שאושרו הבקשות והתקבלו היתרי העבודה - קן תור מציין כי אזרחי מדינות הפטורות מאשרת כניסה להולנד - בהן ישראל - יכולים להגיע ולהתחיל לעבוד. לעומתם, אזרחי מדינות הנדרשות לאשרת כניסה להולנד יצטרכו להגיש בקשה לוויזה בשגרירות הולנד.
לפנייה לכתב/ת 
