מה עושים אם חסמו לכם את החניה בבניין

בבתים משותפים רבים, בהם קיימת חניה המשותפת לכלל הדיירים, נפוצים סכסוכים ומחלוקות בנוגע לשימוש בחניה. לדוגמא: דיירים מחנים מספר כלי רכב בחניון ותופסים חניות של אחרים; דיירים מחנים את רכבם באופן החוסם את החניה ואף מסכן את התנועה; דיירים אשר מחנים את המכוניות על המדרכה בחניון ועוד.

טורים נוספים במדור "שכנים שכנים ":

• לא משחקים באש: כך השכן לא יתבע אתכם
• העץ של השכן מפריע לכם? יש מה לעשות
• כאן גרים בכיף: למה צריך ועד בבית המשותף?
  

בעלי הדירות והנציגות של הבית המשותף מנסים לנקוט בפעולות שונות על מנת למגר את התופעה, אך לא תמיד בהצלחה. קיימים ועדי בתים שבונים מחסום בכניסה לחניה ומחלקים שלטים הפותחים את המחסום לדיירים, אך כעבור מספר שבועות מתפלאים לגלות כי השלטים שוכפלו על ידי הדיירים עצמם ומשמשים מספר מכוניות.

אחרים מסמנים את החניות וצובעים בצבעי אדום-לבן את החלקים האסורים לחניה - אך דיירים ממשיכים לחנות בתחום המסומן, ולא ניתן לאכוף זאת באמצעות קנסות של הרשות המקומית מאחר שמדובר בשטח פרטי. פעולה נוספת שאימצו מספר ועדי בתים היא הדבקת מדבקות על חלון השמשה של הרכב, פעולה אשר כבר נפסק כי היא מהווה פגיעה ברכוש.

חניה חסומה. לא תמיד ניתן לאכוף באמצעות קנסות(צילום: אבי מועלם)

אז כיצד יש לפעול כשהשכן תופס את החניה? ראשית, יש לבדוק כי אכן מדובר ברכוש המשותף ולא בחניה הנמצאת על שטח ששייך לרשות המקומית - חניה אשר בה אין לדיירים כל זכויות. משהגעתם למסקנה כי החניון הוא רכוש משותף, יש לקיים אסיפה של בעלי הדירות ולקבל החלטות כדין על אופן השימוש בחניה.

בהתאם להוראות חוק המקרקעין, וכל עוד לא נקבע אחרת בתקנון הבית המשותף, האסיפה הכללית מוסמכת ל"קביעת דרכי ניהולו של הרכוש המשותף והשימוש בו... והסדרת העניינים האחרים הנובעים מהשכנות בבית המשותף".

השכן תפס את החניה? ערכו אסיפת דיירים 

את ההחלטה על אופן השימוש יש לקבל ברוב דעות של חברי האסיפה. החלטה זו של האסיפה מחייבת את כל הדירות. המשמעות היא שאסיפה כזו יכולה להחליט על אופן חלוקת החניות, הקמת מחסומים, שרטוט קווי חניה וכדומה. אך האם החלטות האסיפה חלות על תושבי הבניין, ויכולות לאסור, למשל, על דייר להחנות מכונית נוספת במגרש החניה; או להחנות את רכבו בצמוד למדרכה באזור שאינו מסומן?

התשובה לכך נעוצה בפסיקת בית המשפט, לפיה כל בעל דירה זכאי לעשות שימוש רגיל וסביר במקרקעין המשותפים, לפי תנאי המקום והזמן; ובלבד שלא ימנע מבעל דירה אחרת לעשות אותו שימוש, וזאת גם מבלי לקבל את ההסכמה של האסיפה הכללית. כמו כן, נפסק כי שימוש ברכוש משותף לצורכי חניה הוא שימוש רגיל וסביר, בתנאי שאינו גורע מזכויותיהם של יתר בעלי הדירות.

המשמעות היא שלמרות החלטה שהתקבלה בקרב משתתפי אסיפת הדיירים - עדיין מותר לדייר בבית המשותף להחנות כלי רכב נוסף בחניון, כל עוד הוא עושה זאת בצורה נאותה ובאורח סביר ואינו פוגע בזכויותהם של שאר הדיירים בבניין.

שאלה נוספת היא איך אוסרים על חניה כפולה או חניה במעברים הלא מסומנים. גם לכך מתייחסת הפסיקה, וקובעת כי דרך המלך היא לשנות את התקנון של הבית המשותף (ברוב של 2/3 מהדירות אליהן מוצמד הרכוש המשותף), באופן בו תיאסר החניה בשטחים שאינם מסומנים כחניה. איסור כזה יחייב את בעלי הרכב שנוהגים לחנות בשטחים לא מסומנים, שלא להשתמש ברכוש המשותף באופן חופשי - גם אם השימוש הוא סביר.

ומה עושים במצב בו החניה רשומה בטאבו, אבל רכב אחר אינו מאפשר לחנות או חונה באופן שמונע את השימוש בחניה? חוק התכנון והבנייה מגדיר "מקום חניה" כשטח המיועד לחניית כלי רכב, הכולל את שטח החניה ואת שטח התמרון לכניסה וליציאה של כלי רכב. כלומר, ככל שהחניה נבנתה על פי היתר בנייה, האפשרות לעשות שימוש בדרך המובילה לחניה מהווה זכות נלווית לזכות הקניינית שבחניה. לכן, חניה - גם ברכוש המשותף שבבית המשותף, המונעת מדייר לעשות שימוש בטוח בחניה הרשומה על שמו - מהווה פגיעה בזכותו הקניינית לחניה.

לפנות למפקח על המקרקעין או לקרוא לשוטר?

הפסיקה קובעת כי זכותו של הפרט לעשות שימוש בקניינו, גוברת על זכות הדיירים האחרים לעשות שימוש ברכוש המשותף, וכי שימוש ברכוש המשותף, הגורם הפרעה לאחר ליהנות מרכושו וקניינו, אינה מהווה שימוש ראוי. לפיכך, אין זכות לחנות בחניה המשותפת, באופן המונע מדייר אחר לתמרן ולהחנות בבטחה בחניה הרשומה על שמו.

במקרה זה, מאחר שלמעשה מדובר בהסגת גבול, ככל ששיחה עם השכן ו/או החלטה של אסיפת הדיירים אינה מועילה, הדרך הראויה היא להגיש תביעה לפני המפקח על רישום המקרקעין או בבית משפט השלום (הראשון בדרך כלל מהיר וזמין יותר) לצו מניעה נגד השכן המפריע.

ומה קורה במצב בו רכב זר חוסם או מקשה ביותר את הכניסה לחצר או לחניה? אם ההפרעה נגרמת כתוצאה מהחניית רכב בדרך ציבורית, אז הדרך הנוחה והכואבת לטפל בנהג המפריע מובאת בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה.

כניסה לחניה - גם פרטית - ככל שנבנתה על פי היתר וברורה על ידי סימון או לפחות על ידי שולי מדרכה מונמכים, מהווה דרך לכלי רכב. לפיכך, חניה באופן המפריע את השימוש בדרך זו מהווה הפרעה לתנועה והפרת סדרי התנועה. במקרה כזה כדאי להתקשר למשטרה שבסמכותה לקנוס את הנהג בתשלום המכאיב לכיס הממוצע. זאת ועוד, בסמכות השוטר להורות על גרירת הרכב המפריע למגרש חניה המופעל על ידי המשטרה.

הכותב הוא שותף בכיר במשרד עוה"ד ד"ר מילר ושות . הכתבה אינה תחליף לייעוץ משפטי אלא כללית בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול