הקייטנה בוטלה – צריך ללכת לעבודה?

מאות אלפי שכירים בישראל מבולבלים בימים אלו: הם נקרעים בין המחויבות לעבודה והצורך הכלכלי, ומנגד החשש משהייה במקום עבודה שאינו בהכרח מוגן והרצון לשהות עם העוללים שבבית. תוסיפו לזה ביטולי קייטנות, דחיית אירועים, וההתעלמות של הבוס, שחייב להמשיך ולהפעיל את מקום העבודה – מכל אלו ... ותקבלו מציאות לא פשוטה.

אז מה עושים?

• מותר לפטר עובד שפוחד? שאלות ותשובות
• מי יפצה אותנו על נזקי המלחמה? מדריך
• המבצעים הפיננסיים: הקלות בנקאיות לתושבי הדרום
• ביטול חופשה במלחמה: קשה אך אפשרי
  

עובדי המגזר הציבורי

נכון להיום, אם אתם עובדים במגזר הציבורי, מצבכם הכי בטוח מבחינה זו: הנה רק ביום רביעי האחרון, 9.7.14 פורסם חוזר נציב שירות המדינה, שקבע כי במידה והקייטנה של ילדיכם הקטנים נסגרה בהוראת פיקוד העורף, תוכלו להישאר איתם בבית, ולקבל שכר רגיל על יום עבודה מלא.

כל זאת, בתנאים הבאים:

• פיקוד העורף הורה על סגירת מוסד החינוך או הקייטנה שבו לומד או שוהה הילד.

• במועד ההיעדרות, מוסד החינוך / קייטנה נמצא במרחבים שהוגדרו כמרחבים שאינם בשגרה (מבחינת הנחיות ההתגוננות).

• ההיעדרות מהעבודה היא לצורך השגחה על הילד.

• העובד הצהיר בכתב את אחד מאלו:

1) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד.

או

2) בן/בת זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, שלא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו

במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו

להשגיח על הילד.

ומה לגבי המגזר הפרטי?

כאן, מטבע הדברים, המצב אינו ברור כמו במגזר הציבורי כאמור, אך כן ניתן לנסות ולהקיש ממערכות מלחמה קודמות: כך למשל בתום מבצע "עופרת יצוקה", במהלכו נסגרו מקומות עבודה רבים, ולעובדים לא היה לאן להגיע בבוקר, נחתם הסכם קיבוצי כללי בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, מדינת ישראל ולשכת התאום של הארגונים הכלכליים. הסכם זה הסדיר תשלום שכר לעובדים, באזורים ספציפיים בהם לא עבדו בתקופה ספציפית. בהסכם גם נקבעה זכות המעסיק להגיש תביעה להחזר הסכומים ששילם לעובדיו כאמור, מהאוצר.

נכון להיום, כמובן שלא נחתם עדיין הסכם לגבי מערכה נוכחית זו של "צוק איתן", אך ייתכן כי ייחתם הסכם בעל עקרונות דומים בעתיד. זו הסיבה שכל הנתונים המובאים כאן כיום הינם בגדר השערה וקו מנחה בלבד.

• מה שכן חשוב לדעת זה שכיום, עובד שנעדר ממקום עבודתו בשל הוראות פיקוד העורף האוסרות על עבודה במקום זה, או קובעות כי חובה להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה – מוגן מפיטורים (שכן חובה על כל אזרח להישמע להוראות פיקוד העורף).

• לגבי תשלום שכרו - משרד הכלכלה מבהיר בהודעה שהוציא כי למרות שהחוק היבש אינו מחייב תשלום שכר לעובד שלא הגיע לעבודה במצב חירום, ניתן ללמוד מן העבר, ולראות כי במקומות בהם הפעילות במקומות העבודה הייתה מושבתת, ההסכם שגובש בדיעבד חייב את המעסיקים לשלם שכר לעובדים אלו, שנעדרו מעבודה עקב הנחיה של פיקוד העורף.

• בנוסף, מבהיר משרד הכלכלה כי ככל שאין הנחייה מצד פיקוד העורף, שלא להתייצב במקום העבודה, אזי ההתייצבות במקומות העבודה חיונית ונדרשת על מנת לאפשר רציפות תפקודית לכלכלה ולמשק.

ומה קורה אם העובד מבקש להישאר עם ילדיו בבית?

בהסכם שנחתם לאחר מבצע "עופרת יצוקה", למשל, נקבע כי עובד שנעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, עקב הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד החינוך שבו לומד הילד – יהא זכאי לתשלום פיצוי כאילו עבד.

לאור זאת, ניתן בזהירות להניח, שהעניין יטופל במסגרת ההסכם, לכשייחתם. ובכל זאת, לכל העובדים שהחליטו להישאר עם ילדיהם בבית לאור המצב, אני מציעה לנהוג בימים אלו בדרך בה הונחו לנהוג עובדי המגזר הציבורי, וזאת למען הזהירות:

שלחו למעסיק שלכם הודעה ברורה בכתב, ובה הסבירו שאתם מבקשים להיעדר מהעבודה לאור הנחיות פיקוד העורף, שאתם נשארים עם ילדכם שגילו הוא כזה וכזה לאור העובדה שהקייטנה נסגרה למשל, וכן הסבירו כי בן זוגכם עובד (או שהנכם הורים יחידנים).

כך, גם אם המעסיק לא ישלם לכם כרגע שכר על ימי עבודה אלו, אזי במידה וייחתם הסכם שקובע כי אתם זכאים לשכר, תוכלו לדרוש תשלום בדיעבד. בנוסף הודעה זו יכולה לסייע לכם, באם תפוטרו חלילה לאור היעדרותכם.

כמובן שהוראות אלו לא חלות על עובדים שצריכים להתייצב במפעלים חיוניים, כגון משרדי ממשלה, שירותי חירום, תחנות כוח, תעשייה ביטחונית ועוד.

מי שמעוניין יכול להתקשר בעצמו למוקד פניות הציבור של משרד הכלכלה, ולקבל מהם תשובות עדכניות לשאלות אלו, ונוספות, בטלפון: 1-800-20-11-80.

• עו"ד דריה כנף עוסקת בדיני עבודה וחוזים וכותבת הספר "המדריך המשפטי שכל אחד צריך בבית"
• למאגר פסקי הדין lawdata