בחזרה לימי הביניים: מטבע שונה בכל עיר

אז מה צופן לנו העתיד המוניטארי? בואו נראה. כבר היום אנחנו עובדים עם כסף דיגיטאלי; הרי הדולרים, השקלים והאירואים וכל יתר המטבעות הם העברות של נתונים דיגיטליים בין מאזני מחשב. חוץ מזה פרץ לעולם הביטקוין שעושה הרבה מהומה.

• לטורים נוספים של אושי שהם קראוס
• עתיד אופטימי לכסף: הדור הבא של הביטקוין
  

אחרי הביטקוין צצו האחים הקטנים שלו; לייטקוין (LITECOIN), דוגקוין (DOGECOIN), ניימקוין (NAMECOIN) ומן הסתם עוד כאלה. המטבעות האלה מומצאים על ידי אידיאליסטים שונים או בעלי עניין כלכלי, חלקם בנויים על ההגיון הפילוסופי והקריפטוגרפי (של מדע ההצפנה) של הביטקוין וכמו הביטקוין; עתידם לא בטוח.

והעתיד? בטורים האחרונים קראנו על ברנרד לייטאר, חוקר הכסף הבין לאומי ואחד ממפתחי האירו. לייטאר מדבר על קריסת הדמוקרטיה לתוך שלטון קפיטליסטי דיקטטורי של כמה תאגידים. או אז, הוא אומר, נשתמש בכסף שמנפיקים התאגידים שאצלם נעבוד. אפשרות אחרת היא של ערי מדינה סגורות, מתגוננות ולא חופשיות.

האפשרות האופטימית שמתאר לייטאר היא האפשרות של המשך כלכלת הכסף הרגילה של ימינו, אשר אליה נוספים שלל מטבעות קהילתיים. דיברנו על זה בטור הקודם.

אבל, איך יראה עולם שבו יש לפנינו מבחר של עשרות סוגי מטבעות? איך נתמודד עם עשרות חברות, קהילות או ארגונים שכל אחד מהם ינפיק מטבע משלו? כיצד נחשב ערכים של המטבעות האלה? האם נסתובב כל היום עם לוחות שערי מטבע?

האם נחזור לימי הביניים? לא בטוח בכלל. אבל קודם כל, בואו נראה מה היה בימי הביניים (ואחריהם) באירופה של הכסף.

ממקלנבורג לבאדן באדן עם חמישה ארנקים

פעם, ככה סיפרה לנו המורה בתיכון, בימים שנקראו ימי הביניים, היתה אירופה מורכבת מעשרות ואולי מאות ישויות מדיניות. גרמניה היתה מפורקת עד לימי נפוליאון וגם אז לא אוחדה לגמרי. בשטח שהיום מכונה בשם "גרמניה" היו כשלוש מאות מדינונות כאלה; נסיכויות, דוכסויות, רוזנויות. מקלנבורג, ובואריה, והמבורג וברנדנבורג וברמן ושלזוויג הולשטיין.

מאפיין נוסף היה ריבוי המטבעות. נניח שלמקלבורג יש מטבע שנקרא מארק מקלנבורגי. הוא שוקל 10 גרם זהב (אני ממציא כמובן), לעומת זאת שלזוויג עובדת עם מטבע זהב שנקרא פרנק שלזווי ששוקל 23.5 גרם זהב. ברמן עובדת עם "ברם-פרנק. הוא שוקל 50 גרם, אבל מורכב משמונים אחוז זהב ועשרים אחוז כסף. (ברור, אני מקווה שאני ממציא סתם לצורך הדוגמה).

עכשיו, נניח שאתה רוצה לנסוע משלזוויג הולשטיין בצפון לבואריה בדרום, אתה צריך לקחת איתך מחשב כיס, משקל מטבחי קטן ואולי גם את המורה לחשבון ולכימיה. בכל תחנת גבול אתה צריך להחליף מטבעות ברנדנבורגיים (הדוכסות שברלין היא בירתה) למטבע מקומי. אתה גם צריך להפטר מהמטבעות הקודמים שנשארו לך מהמדינה בה עברת.

מסובך? אל תשכחו שזו רק התחלה. בברלין שער הכסף עומד על 3 "פרידריכים" (מטבעות נחושת), אבל במקלנבורג הוא הוא שווה חמישה טאלרים. בכל מקום יש בורסה וערך הזהב והכסף משתנים. והם מיוצגים ב...? באיזה מטבע? בלבול ותסבוכת.

והשאלה: האם ככה עומד להיראות העתיד הכספי שלנו? כן ולא, אבל כדי להבין בואו נחזור לאחור בזמן, למזרח התיכון של ימי הביניים; לשיטת התשלומים שנקראה "הוואלא".

על כבוד וכסף

אנחנו שמים לרגע בצד את שאלת ריבוי אמצעי התשלום, וחוזרים אחורה לאיזור שלנו. אנחנו בתקופה שבה אין אינטרנט כמובן. אין העברות כסף דיגיטליות. נסיעה מאיזור לאיזור אורכת זמן רב ומלאה בסכנות.

איך מעבירים סכום כסף? הפתרון הוא רשת. רשת של העברת כסף מבלי להזיז אותו. רשת שמבוססת על כבוד או אמון. מדובר ברשת של ברוקרים - חלפני כספים או סוחרים - שפזורים בכל המזרח התיכון.

כל אחד מהאנשים האלה גר בעיר שלו, עוסק בעיסוקים נוספים, אני מניח, אבל הוא חבר ברשת; בקבוצה שחבריה בוטחים זה בזה לגמרי. עכשיו, נניח שאני חי בבגדד וצריך להעביר 1,000 דינאר לנורית אסייג בדמשק. היא זקוקה לכסף אבל אני פוחד מהדרך.

אני נכנס לחנותו של חבר הוואלה בבגדד ומפקיד אצלו את 1,000 הדינארים. הוא מבקש ממני סיסמה סודית. עכשיו ה"חשבון" שלי אצלו עומד על פלוס 1,000 דינאר. אבל איך מעבירים סכום כסף מבלי להזיז אותו?

ובכן, איש ההוואלה בבגדד פונה (מכתב אולי איגרת) לאיש הוואלא בדמשק. הוא מדווח לו על שם המקבל; במקרה שלנו, נורית. הוא מעדכן אותו באשר לסכום הכסף שרציתי להעביר לנורית. ובמקרה שלנו, אלף דינאר. ומוסר לו את הסיסמה הסודית שנתתי.

אני, בזמן הזה, כותב לנורית שתיגש לאיש ההוואלה בדמשק ומוסר לה את הסיסמה. נורית ניגשת, מוסרת את הסיסמה ומקבלת מהאיש בדמשק את 1,000 הדינאר.

אז מה יש פה? למעשה, איש ההוואלה בבגדד חייב לאיש ההוואלה בדמשק 1,000 דינאר. האם הוא ישלם לו? חזקה עליו שכן, הרי הוא חבר הוואלה. ואם איש ההוואלה בבגדד לא ישלם להוואליסט בדמשק? אין מה לעשות. המשטרה והחוק לא מחוברים. זה עניין של הרשת. הכל פועל על כבוד ועל אמון.

אבל איך זה קשור אלינו?

בטור הבא נכיר מערכת חדשנית ומיוחדת שנקראת "ריפל" (Ripple). ריפל היא פלטפורמת מסחר בכסף, היא רשת העברת כספים והמרת סוגי מטבע והיא גם כסף דיגיטלי. ריפל, שממומנת בין היתר על ידי גוגל ומשקיעים אחרים, שואפת להפוך לרשת האימייל של הכסף.

המטרה שלה היא לייצר סטנדרט גלובלי (כמו האימייל שמחבר בין כל אנשי העולם) של הודעות העברת כסף מנקודה לנקודה. ריפל מסוגלת להעביר בשניות כל סכום מכל מקום ובכל מטבע שיש בעולם.

כך היא פותרת את הבעיה הראשונה שהעלינו. היא נעזרת, בין היתר, בכסף דיגיטאלי שהיא פיתחה שנקרא XRP. ופועלת בדומה לרשת ההוואלה הקדומה. בטור הבא אציג אותה.

כנס בינלאומי של ביטקוין בישראל

הזדמנות לספר על כנס בינלאומי שיעסוק באספקטים מגוונים של הביטקוין, ויתקיים במלון הילטון תל אביב, בתאריכים 28-29 ליולי. בין הנושאים שיוצגו: רגולציה ופוליטיקה בעולם הביטקוין, אבטחה מקוונת, סטארט-אפים, הזדמנויות עסקיות, ואתגרים עתידיים העומדים בפני המטבע. בנוסף יהיה שם כספומט ביטקוין דו כיווני (גם מוכר וגם קונה תמורת מזומן) לשימוש האורחים.

ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ליצור קשר , ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "קצה הקרחון ". התוכנית משודרת בימי רביעי, ב-12.05, ברשת א' של קול ישראל