הגבלת שכר הטרחה על מימוש זכויות בביטוח לאומי

הסוף לתשלום המופרז עבור סיוע במימוש זכויות מול הביטוח הלאומי? בתום דיון סוער, אישרה היום (ב') ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיה יוגבל שיעור שכר הטרחה שגובים עורכי דין וגופים מתווכים עבור טיפול בתביעה לגמלה מול המוסד לביטוח לאומי.

על פי ההצעה, שיעור שכר הטרחה של טיפול בתביעה יוגבל לעד 8%, למעט טיפול הכולל ייצוג והופעה בפני ועדת עררים שיוגבל ל-9% וטיפול הכולל ייצוג בערעור על ועדת עררים בבית הדין לעבודה שיוגבל ל-11%.

בנוסף נקבע כי שיעור שכר טרחה עבור טיפול בתביעה במסלול המהיר לבעלי מוגבלויות קשות, לא יעלה על סכום של 800 שקל. עוד הוחלט כי תינתן אפשרות לגבות דמי פתיחת תיק, אך הם יוגבלו לעד 800 שקל ויותנו בכך שתוגש תביעה למוסד לביטוח לאומי. דמי פתיחת התיק אינם מותנים בתוצאות ההליך ויישארו בידי המטפל גם אם התביעה לא צלחה בסופו של דבר.

נציגי עוה"ד לחברי הוועדה: אינכם מתמצאים בתחום

עוד נקבע כי שכר הטרחה ביחס לתביעות שהן אך ורק לגמלה, כגון, שיקום לנפגעי עבודה ושיקום לנכים, לא יעלה אף הוא על 800 שקל. שכר טרחה עבור טיפול בערעור לבית הדין על החלטת פקיד תביעות שלא להכיר בתביעה מול הביטוח הלאומי לא יוגבל. זאת בשל מורכבות ואורך התהליך. עוד קבעה הוועדה כי ניתן יהיה לגבות מהלקוח 24% משכר הטרחה כבר בתשלום הראשון ולאחר מכן 16% מדי חודש.

במהלך הדיון בהצעת החוק אותה יזמו חברי הכנסת מיקי רוזנטל, חיים כץ, קארין אלהרר ואילן גילאון, נשמעו טענות מצד נציגי לשכת עורכי הדין וכן מצד נציגי חברות למימוש זכויות רפואיות לפיהן חברי הכנסת אינם מתמצאים בעבודת הייצוג והתיווך, וכי חלק מהערותיהם לא הושמעו ולא באו לידי ביטוי בנוסח הצעת החוק. כמו כן דרשו נציגי לשכת עורכי הדין, בהם גלעד מרקמן וענת קאופמן, להבדיל בין עבודתם לבין החברות למימוש זכויות רפואיות.

מנכ"ל המרכז למימוש זכויות רפואיות, לבנת פורן, זעקה: "אתם תגרמו לסגירת החברה שלי שבמשך 11 שנה פועלת למען הנזקקים. לא יהיה מי שייצג אותם ויפעל למימוש זכויותיהם". לטענתה, ההצעה "תביא לפגיעה ממשית בעשרות אלפי ישראלים אשר מעוניינים לממש זכויותיהם בביטוח לאומי. לחברות אין אינטרס למצות את כל זכויותיו של הלקוח-וזה יפגע בסך כל הזכאויות של הלקוח".  דברים דומים השמיע גם אלון אהרונוב, מנכ"ל "זכותי", שהוסיף כי "הבעיה היא במוסד לביטוח לאומי, שלולא החברות למימוש זכויות היה דוחה חלק עצום מתביעות הזכאים".

ח"כ מיקי רוזנטל אמר בתגובה: "תכלית הקצבאות אינה לפרנס עורכי דין ומאכערים למיניהם אלא להגיע לציבור הנזקק. תכלית הצעת החוק היא להבטיח שמירב הקצבה לאדם נכה או אישה שנפגעה יגיעו לכיסם. לא ניתן לכוחות השוק להחזיר אותנו לג'ונגל. זאת זעקת הקוזאק הנגזל. הטענות שלא התקבלו הסתייגויות והערות מסולפות ומקוממות. החוק שונה והיטיב עם הגופים בעקבות הערותיהם. אני קורא לאזרחים המתכננים לפנות לייצוג או טיפול מול הביטוח הלאומי, אל תלכו שולל אחרי החברות האלה. חכו עד שייכנס החוק לתוקפו, ואם אינכם יכולים לחכות, התמקחו איתם". במהלך דבריו נטשו כמה מנציגי הגופים בזעם את האולם.

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי, אמר כי הוועדה תשוב ותדון בהצעת החוק לקראת הקריאה השנייה והשלישית. "מניסיוני בחוקים דומים, למרות הזעקות והחששות של בעלי האינטרסים לפיהן ייפלו השמיים בגלל החוק, המציאות מראה אחרת".

יש לציין כי על פי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כ-20 אלף איש נעזרים מדי שנה בשירותי חברות למימוש זכויות רפואיות או עורכי דין בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, כאשר 16 חברות למימוש זכויות רפואיות פעילות כיום בשוק. שיעור שכר הטרחה הממוצע שלהן הוא כ-20% מכ-42% קצבאות עתידיות שיקבל הפונה.

חלק מהחברות גובות תשלום גם עבור קצבאות שהתקבלו רטרואקטיבית, כך שבפועל החברות נוהגות לגבות כתשלום מותנה סכום השקול ל-8.6 עד 10.2 קצבאות חודשיות.