הכנסת אישרה: רווחי הגז יילכו לחינוך וחברה
הצעת הממשלה, להקים קרן לניהול הכספים שיתקבלו מרווחי הגז הטבעי, אושרה בקריאה שנייה ושלישית. המטרה: למנוע בזבוז מהיר ולנצל את הרווחים למטרות כלכליות, חברתיות וחינוכיות - גם לדורות הבאים. הערכה: הכנסות הקרן יגיעו ל-125 מיליארד דולר ב-25 השנים הבאות
הקמת קרן לניהול הכספים שיתקבלו מההיטל על רווחי הגז הטבעי אושרה היום (ב') במליאת הכנסת ב"חוק הקרן לאזרחי ישראל" שהתקבל בקריאה שנייה ושלישית לפי הצעת הממשלה. הכספים יתקבלו למעשה מחלקה של הממשלה ברווחי החברות המפיקות את הגז מהשדות בים התיכון. הן פועלות על פי הזיכיון שקיבלו מהמדינה במסגרת חוק הנפט, וההיטל על הרווחים מעוגן בחוק מיסוי רווחי נפט (חוק ששינסקי).
- כיצד יתרמו גילויי הגז לשוק התעסוקה?
- תעשיין, רוצה לעבור לשימוש בגז? כך תעשה זאת
- צפו: איך זה לעבוד על אסדת קידוח בישראל?
- סקירה: כך ישנה הגז את חיינו
החוק מסדיר את אופן פעולת הקרן והוצאת הכספים שינוהלו בה. מטרתו לוודא שהמדינה עושה שימוש הולם בהכנסות ממשאבי הטבע שלה. הם מוגדרים כ"נכסים בין-דוריים", כאלה המיועדים לממן מטרות כלכליות, חברתיות וחינוכיות, גם של הדורות הבאים. לפיכך ניהול הקרן חייב להיות בראייה לטווח ארוך, תוך התמודדות עם לחצי ייסוף השקל כתוצאה מכניסת סכומים גדולים של מטבע זר ממכירת הגז הטבעי.
עם זאת החוק מאפשר לקרן גם לשמש למדינה "כרית ביטחון" שתסייע לה להתמודד עם אירועים לא צפויים "בעלי השפעה חריגה ושלילית על כלכלת המדינה" לרבות אירועים סביבתיים חריגים. מדובר בהשלכות של משברים גיאו-פוליטיים אזוריים ובינלאומיים, בעיקר כלכליים וביטחוניים, ואסונות טבע המוניים, בעיקר רעידות אדמה.
החשש: קללת משאבי הטבע
דברי ההסבר להצעה החוק מדגישים כי מאגרי הגז המשמעותיים שהתגלו בשנים האחרונות במרחב הימי מול חופי ישראל והאפשרות למציאת תגליות גז ונפט נוספות בעתיד, הם בעלי חשיבות כבירה לעתיד החברה והמשק הישראלי. עם זאת אלו משאבים מוגבלים ומתכלים, ותפקיד המדינה כנאמן הציבור להבטיח כי מהרווחים יפיקו תועלת רוב אזרחי המדינה בדור הנוכחי ובדורות העתידיים. לפיכך ניהול הכספים צריך להיות מחושב ומתון כדי למנוע בזבוז מהיר שיהפוך את הברכה ל"קללת משאבי הטבע" שידעו מדינות באירופה.יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שהכינה את החוק לאישור סופי, ציטט את הנגיד לשעבר של בנק ישראל, סטנלי פישר, שהעריך בוועדה ערב פרישתו כי הכנסות הקרן יגיעו ל-125 מיליארד דולר ב-25 השנים הבאות. לדבריו, סדר הגודל הזה סחרר מדינות אשר קיבלו את השפע הזה משדות הגז הטבעי בצפון אירופה, והוא גרם להן למהר להשתמש בו ללא חשבון תוך ראיית צרכי השעה. לכן המליץ על הקמת הקרן והגבלת השימוש בכספיה למשל לא לצרכי ביטחון, ושמדיניות ההשקעות תהיה מפורטת וגלויה.
גפני ציין, כי בחוק יש אמנם סעיף המאפשר לממשלה לבקש הלוואות מרווחי הקרן, אך מיד העיר, "אני תקווה שלא ייעשה בו שימוש כלל, ואם כבר אז רק באירוע חריג ביותר. אבל אני גם מודאג ואפילו מפחד שאחרי כניסת החוק לתוקף, יהיו אנשים המטפלים בהכנסות המדינה שלמראה הרווחים הגדולים לא יתאפקו וינסו תרגילים שונים מול רשות המסים. לכן אני מציע שכולנו נעקוב אחרי התפתחות הדברים". תחילתו של החוק תהיה כשרווחי הקרן יגיעו למיליארד שקלים, והצפי שזה יקרה כבר ב-2017.
מפירות המחאה החברתית
ח"כ דב חנין (חד"ש) הזכיר איך "לפני 7 שנים כשהתגלו מצבורי הגז, אמרתי מעל הדוכן הזה שרווחי הגז שייכים לציבור והקולות בבית הזה היו מאוד ספקניים. אבל הקולות שהשמענו עוררו את הציבור וקולו הגיע לא רק לכנסת אלא גם לחדר הישיבות של הממשלה".ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "התאווה של הממשלה היא להשתמש בפירות הקרן לצרכים שוטפים וההישג המרכזי של החוק הוא שבמקביל לתקציב המדינה השוטף קיימת הקרן שקובעת יעדי מימון רב שנתיים לטווח רחוק כמו חינוך, מחקר ופיתוח ונושאים חברתיים".
ח"כ ניצן הורביץ (מרצ): "החוק הזה הוא חלק מפירות המחאה החברתית, והקרן לא הייתה מוקמת אלמלא שינוי השיח הציבורי שהחל במחאה החברתית". בקריאה שנייה תמכו בהצעה פה אחד 20 ח"כים ללא מתנגדים. בקריאה שלישית תמכו בהצעה 19 ח"כים ללא מתנגדים.
לפנייה לכתב/ת 
מאגר הגז תמר
צילום: אלבטרוס, באדיבות נובל אנרג'י
מומלצים
