שופט לחייבת: שלמי לנושים לפני מעון לילד
המחוזי בחיפה דחה אם חד הורית שכדי לצאת לעבוד נאלצה לשלם עבור פעוטון. הוא התעלם מהעובדה שהאב במעצר והוריה לא יכולים לעזור
החלטה שנויה במחלוקת של בית המשפט המחוזי בחיפה: השופט ד"ר מנחם רניאל מתח ביקורת על חייבת, צעירה ואם לפעוט בן שנתיים, על כך שמתוך הכנסתה הנמוכה ממילא היא מממנת מעון לבנה במקום לשלם לנושים. זאת אף שללא שליחת הילד למעון היא לא הייתה יכולה לעבוד כלל.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- לקוחה נפצעה מאקונומיקה - "שוק פייסל" יפצה
- כיצד יפוצה אריתראי על דמי חופשה והבראה?
- קריית גת נ' המדינה: האם יוכשר אתר הכרייה?
- גבר תבע את גרושתו: "גיליתי שהילד לא שלי"
השופט רניאל דן בפסק דין של בית המשפט השלום, שדחה את בקשת הצעירה לאיחוד התיקים ותשלום סכום חודשי מינמלי לנושים. לדברי שופט המחוזי, "אין צורך שאעסוק בשאלה אם מן הראוי שמי ששקועה בחובות תשלח את בנה למעון, כאשר בעלה אינו עובד והיא גרה אצל הוריה". בכך הוא התעלם מכך שבעלה של החייבת אינו עובד מכיוון שהוא נמצא במעצר, ואילו הורי החייבת – אנשים קשי יום - עובדים למחייתם.
הביקורת נמתחה בהחלטה שקיבל השופט לדחות בקשה לצו עיכוב הליכים שהגישו באות כוחה של החייבת, עו"ד שולמית שנקלר ועו"ד ליאת לייזר. הן טענו שצו תשלומים לחייבת מוגבלת באמצעים צריך להיות תואם ליכולותיה הכספיות ולאפשר לה קיום בכבוד.
מדובר באם חד הורית בת 24, חסרת השכלה מקצועית, המגדלת את בנה הפעוט בגפה ומשתכרת פחות משכר מינימום. בית משפט השלום קבע לה תשלום חד-פעמי בסך 2,000 שקל כתנאי לאיחוד התיקים, וצו תשלומים חודשי על סך 1,500 שקל למשך חצי השנה הראשונה ולאחר מכן תשלום חודשי בסך 3,000 שקל. לטענת באות כוחה של החייבת, צו התשלומים אינו מותיר בידיה סכום למחיה ומחייב את הוריה לתמוך בבתם על חשבון טיפולים רפואיים הדרושים להם.
עמותת "ידיד" (מרכזי זכויות בקהילה) הגישה בשבוע שעבר בקשה להצטרף כידידת בית המשפט לבקשת רשות הערעור. באות כוחה של העמותה, עו"ד יעל קסטן-רבסקי ועו"ד ורדית דמרי מדר, העלו שלוש טענות מרכזיות בבקשה: קביעת צו תשלומים בלתי סביר המותיר בידי החייבת הכנסה שאינה מספיקה להוצאות קיום מינימליות, ובמנותק מהאפשרויות התעסוקתיות של החייבת; קביעת תשלום חד פעמי כתנאי לאיחוד תיקיה, המנוגד לקביעה שמדובר בחייבת חסרת יכולת כלכלית; ובחינת מצבם הכלכלי של הוריה בהעדר כל סמכות בדין.
העמותה, שמפעילה 12 מרכזי סיוע ומיצוי זכויות בפריפריה, היא בעלת ידע נרחב על הליכי הוצאה לפועל, ובשנת 2013 לבדה טיפלה ב-10,000 חייבים בהליכים שונים. לדברי עו"ד קסטן-רבסקי: "מקרה זה מדגיש את ההשלכות הפוטנציאליות על זכותם של חייבים בהוצאה לפועל לקיום בכבוד כתוצאה מאופן קביעת צו התשלומים. לפי פסק הדין של בית משפט השלום, חייב שמעוניין להסדיר את חובו עלול להיוותר ללא הכנסה הדרושה עבור אמצעי מחייה מינימליים כמו דיור, מזון ובריאות. לכן יש צורך לגבש הלכה מחייבת כיצד יש לבחון את כושר ההשתכרות של החייב ועל בסיסו לקבוע את צו התשלומים".
העמותה הוסיפה שדרישת בית משפט השלום לקבוע את צו התשלומים בהתבסס גם על הכנסות הוריה של החייבת, שבביתם היא מתגוררת בשל אי יכולתה לממן דיור עצמאי, היא חסרת בסיס משפטי: "הסכמת ההורים לשכן את בתם הבגירה ואת בנה אינה נופלת בגדר חובתם החוקית. קל וחומר לא ניתן לדרוש מהורים לפרוע חובות של ילד בגיר. יתרה מכך, במקרי קיצון, העברת אחריות שכזו להורים עלולה להביא אותם להתנכרות כלפי הילד הבגיר ולהשלכתו לרחוב".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
