הורי פונדקאות חו"ל: מה הזכויות בביטוח לאומי

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

• רצו לעזוב את בנק הפועלים – ונדרשו להתחייב
• אין לו כיסוי: מה עושים כשהצ'ק חוזר מהבנק?
• פצוע קשה רצה אפוטרופוס. שופט: 'אתה צלול'
• אין פיצוי: גן ילדים בגבעתיים נסגר בגלל שכנים
  

1. מה הכוונה ל"בני זוג מוכרים"?

א. זוג שרשום במשרד הפנים כנשוי, מוכר אוטומטית כזוג גם במוסד לביטוח לאומי.

ב. זוג שמנהל חיים משותפים יכול להירשם במוסד לביטוח לאומי כידועים בציבור – הכרה שתחול בתוך הביטוח הלאומי בלבד ואינה משליכה על הכרה זוגית על ידי מוסדות אחרים.

ג. רישום כידועים בציבור דורש פתיחת תיק, מילוי טפסים, הצהרת עדים שמכירים אישית את הזוג, ולפעמים גם הגשת מסמכים תומכים כגון הסכם ממון, ואף ביקור בית על ידי חוקר מטעם הביטוח הלאומי.

ד. ללא רישום זוגיות בביטוח לאומי (כזוג נשוי או זוג שפתח תיק ידועים בציבור) לא תתאפשר החלפה או חלוקה של חופשת הלידה.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock )

2. האם אנו מחויבים לנהל תהליך רשמי של אימוץ או צו הורות להורה הלא ביולוגי לשם קבלת הזכאות?

לא. רק להיות רשומים כבני זוג במוסד לביטוח לאומי.

אפשר, אולם תהליך ההכרה בידועים בציבור אורך מספר שבועות, מה שיעכב את אישור דמי הלידה וקבלתם. מי שמעוניין לקבל את הכספים כמה שיותר מהר לאחר הלידה, כדאי שיעשה את רישום הזוגיות לפני הלידה.

המועד הקובע הוא יום הלידה. הזכאות תינתן רטרואקטיבית בגין התקופה שבה ההורה לא עבד, מיום הלידה ואילך ולמשך 14 שבועות בקשר לילוד יחיד, או 17 שבועות בקשר לתאומים. אם לאחר הלידה הילד/ים היה/ו מאושפז/ים בבית החולים יותר משבועיים, תקופת האשפוז תתווסף אל חופשת הלידה בתשלום.

א. כאשר אין אם מוכרת לילד, ברירת המחדל היא האב ביולוגי.

ב. כאשר מדובר בבני זוג מוכרים, ההורה הלא ביולוגי יכול להתחלף או להתחלק עם ההורה הביולוגי.

לא. אפשר להתחלף כל שלושה שבועות וחוזר חלילה. לא ישולמו דמי לידה בגין חלק מחופשה שהיה קצר משלושה שבועות רצופים.

7. במקרה של חלוקת חופשת הלידה, האם האב ביולוגי חייב לקחת את החלק הראשון, הסמוך יותר ללידה?

לא. כל חלוקה אפשרית בין ההורים, כל עוד כל חלק לא פוחת משלושה שבועות רצופים.

8. לבני זוג עומדים להיוולד שני ילדים, שלכל אחד מהם יהיה אב ביולוגי אחר. האם הם יוכרו כתאומים או שבני הזוג יהיו זכאים לשתי חופשות לידה?

א. על פי פסיקה (ולא על פי חוק), ביטוח לאומי מכיר בילדים שנולדו באותה המשפחה בהפרש שקטן מחודשיים כתאומים/שלישיה/רביעייה, לפי העניין. כיום (קיץ 2014) ישנו ערעור תלוי ועומד של זוג אבות עם ילדים שנולדו בהפרש גדול מעט יותר מחודשיים, על סירובו של המוסד לביטוח לאומי להעניק הכרה בילדיהם כשלישייה (שלישיה ומעלה מזכה במענקים משמעותיים ומכאן המאבק להכרה).

ב. זוג שמוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי, ונולדו לו כמה ילדים בלידה אחת או בסמיכות זמנים, לא יוכל לקבל שתי חופשות לידה נפרדות. היו מקרים נקודתיים שבהם אישר ביטוח לאומי שתי חופשות לידה, אך הדבר נעשה בטעות ולא כשינוי מדיניות.

ג. גם אם לא נפתח תיק ידועים בציבור באופן יזום על ידי בני הזוג, המוסד לביטוח לאומי עשוי לשים לב לכך שנולדו שני ילדים באותו התאריך, עם אותו שם משפחה והרשומים באותה הכתובת, ועל סמך זה לדחות את שתי התביעות הנפרדות לדמי לידה שהוגשו על ידי שני האבות – ובמקומן לאשר להם רק חופשה אחת, ארוכה יותר, על תאומים (שבמהלכה יוכלו להתחלף ולהתחלק כאמור לעיל).

החוק כיום מתייחס מפורשות רק להורים מיועדים שעושים את התהליך לפי החוק בארץ, ואולם רוב המעסיקים מאפשרים את עצם היציאה לחופשת לידה. תפקיד הביטוח הלאומי הוא רק לשלם את דמי הלידה, שהם תחליף שכר בתקופת החופש הסמוכה ללידה. הביטוח הלאומי לא אחראי על התנהלותם של מעסיקים, שמאפשרים או לא מאפשרים יציאה לחופשה.

כן. הוא לא יצטרך להגיש אישורי הכנסה, אלא התשלום שיקבל יחושב בהתאם למקדמות ביטוח לאומי המשולמות על ידו. בתום שנת המס תחושב ההכנסה שהייתה לו בפועל באותה שנה, וביטוח לאומי יקזז או יוסיף תשלום לפי ההשתכרות החודשית/יומית הממוצעת שהייתה לו בפועל בשנה שבה נולד הילד (ובמקביל יקזז או יגבה את ההפרש במקדמות ששולמו).

לא. ילד שמקבל מספר תעודת זהות, גם אם לא חזר עדיין לארץ, נראה שאפשר להגיש בגינו את התביעה לדמי לידה על פי מספר זהות. לעומת זאת, ילד שכבר נכנס לארץ באמצעות דרכון זר (לרוב אמריקני), גם אם טרם קיבל מספר ת.ז. ישראלי, מזכה גם הוא בחופשת לידה מיום הלידה, כך שאין מניעה לגשת לביטוח לאומי עוד לפני סיום הליכי האיזרוח (** ייתכן שתקבלו תשובות שונות בלשכות שונות של ביטוח לאומי על ידי פקידים שונים).

* האמור אינו מהווה ואינו מחליף ייעוץ משפטי. עו"ד גלפנד אינה מתמחה בתחום הביטוח הלאומי