שתף קטע נבחר

תרמית: מגרש בהרצליה נמכר ללא ידיעת בעליו

בעל נכס גילה שמגרש השייך לו עשרות שנים נמכר לרוכש מסתורי. הוא החל במאבק משפטי אבל מת במהלכו. בתו השלימה את המשימה

כ-40 שנה לאחר שרכש מגרש בהרצליה גילה בעליו שהנכס נמכר לאדם אחר ללא ידיעתו. הוא פנה למשטרה ולרשויות כדי לברר את פשר העניין, אך מת לפני שהצליח לגלות מה אירע. בתו לקחה את המושכות לידיה והמשיכה לטפל בנושא עד ששכנעה את בית המשפט שה"מכירה" בוצעה על ידי מתחזה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

ביולי 2012 גילה הבעלים שכחצי שנה קודם לכן נרשמה בטאבו הערת אזהרה על המגרש לטובת רוכש מסתורי. במקביל הוא קיבל דרישות לתשלום מס בשל "מכירת הנכס", ולכן מיהר לרשויות במטרה למנוע כל פעולה במגרש וגם הגיש תלונה במשטרה.

 

בעקבות השתלשלות העניינים נענה בית משפט השלום בכפר סבא לבקשת המשטרה ואסר על ביצוע כל פעולה במגרש ומצבו הוקפא.

 

בנובמבר 2013, ולפני שהעניין התברר לאשורו, מת בעליו המקורי של המגרש ובתו המשיכה את המאבק. היא פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה להצהיר על בעלות אביה המנוח במגרש, בטענה שמעולם לא מכר את המגרש וככל הנראה מדובר בתרמית.

 

בינתיים, צו המניעה על הנכס פג, והנתבע – אותו רוכש מסתורי – הודיע שמכר אותו לאחר ושכבר נרשמה לטובתו הערת אזהרה. הוא טען להגנתו שהוא בטוח שרכש את הנכס מאבי התובעת, שחתום על הסכם המכר. לטענתו, ככל הנראה המנוח התחרט על מכירת המגרש ולכן התלונן במשטרה.

 

אלא שהתובעת צירפה לתביעתה מסמך מלשכת רישום האוכלוסין שאישר כי תעודת הזהות של המוכר בעסקה, שנרשמה בטאבו, הייתה מזויפת.

 

לא זיהה את המוכר

השופטת שושנה אלמגור עיינה בתעודה המזויפת, שמעה את עדויות בני המשפחה של המנוח וקבעה כי אין סיכוי שהוא מכר את המגרש למישהו. היא ציינה שבעדות הנתבע התגלו סתירות רבות.

 

כמו כן הסתמכה השופטת על כך שבעת החקירה במשטרה הנתבע לא זיהה את אבי התובעת כמי שמכר לו את המגרש, והצביע על תמונה של אדם אחר. הנתבע גם לא טרח להביא לעדות את עורך הדין שייצג אותו בעסקה, ונמנע מלהציג טיוטות להסכם שיכולות היו לשפוך אור על הפרשה.

 

השופטת קבעה שהנתבע אמנם קנה את המגרש ממתחזה, אך אינו רוכש "תמים", ולכן לא עומדת לו הגנה כלשהי. היא הורתה למחוק את הערות האזהרה כך שהמנוח חזר להיות בעלי הנכס. הנתבע חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 70 אלף שקל.

 

אף שרישום הזכויות במקרקעין נעשה כיום באופן מסודר ומבוקר, עדיין מבוצעים זיופים ותרמיות שהצלחתם עלולה לגרום לאבדן כספי ו/או לתסבוכות משפטיות. למרבה הצער, לרשם המקרקעין אין הזכות לקבוע אם העסקה שמוצגת לו כשרה ותקפה או שמא מדובר בתרמית, ובמצב דברים זה על הצדדים להתדיין בפני בית המשפט.

 

  • לקריאת פסק הדין – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד בעז ורדי, עו"ד אורי פלד
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד אלי סומך, עו"ד דורון משולם, עו"ד יפית לבון
  • עו"ד ומגשר גיל מזרחי עוסק בתחום המקרקעין
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים