סכסוך המיליונים סביב שיפוץ בניינים באשקלון

החברה הכלכלית בעיר הסתכסכה עם חברה ששיפצה בתים ישנים ונתבעה לשלם 6.45 מיליון שקל. בית המשפט הסתפק בסכום נמוך הרבה יותר

עו"ד יונה וינדרעדכון אחרון: 30.07.14 , 00:13

חברת בנייה שזכתה במכרז לשיפוץ מבנים רעועים באשקלון נקלעה לסכסוך כספי עם החברה הכלכלית של העירייה, ותבעה ממנה פיצוי של 6.45 מיליון שקל. מדוע בסופו של דבר נפסק לה פיצוי של 336 אלף שקל בלבד?

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ביולי 2011 פרסמה החברה הכלכלית לאשקלון מכרז לשיפוץ חמישה מבנים מטים ליפול בעיר. חברת הבנייה "ש. כהן הנדסה בע"מ" זכתה במכרז, חתמה על חוזה התקשרות והעמידה ערבות של 245 אלף שקל. אלא שבמהלך עבודות השיפוץ התעוררו בין שתי החברות חילוקי דעות בנוגע לתשלום התמורה, וחברת הבנייה השביתה את העבודות ולא השלימה את ביצוען במועד. בשל כך חילטה החברה הכלכלית את הערבות שהעמידה ודרשה ממנה לפנות את האתר.

חברת הבנייה הגישה תביעה נגד החברה הכלכלית לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וביקשה לחייב אותה לשלם לה את יתרת הכספים המגיעים לה על עבודתה ועל הנזקים שנגרמו לה בשל הפרת החוזה, סכום שמסתכם לטענתה ב-6.45 מיליון שקל. לדבריה, במהלך העבודות דרשה ממנה הנתבעת לבצע שינויים שגרמו לייקור משמעותי של עלות הביצוע.

עיכוב

כמה עולה לקבלן שנה של עיכוב בנייה בת"א?

עו"ד תומר אשרוב

חברה רכשה מגרש ברחוב אנילביץ' וביקשה להקים בניין. אלא שאחת מבעלות הנכס עיכבה את העסקה. הקבלן תבע 3.3 מיליון שקל בגלל אובדן שכירות. מה הוחלט?

כמה עולה לקבלן שנה של עיכוב בנייה בת"א?

החברה הוסיפה שחילוט הערבות נעשה שלא כדין משום שלא ניתנה לה הודעה מוקדמת, ושהנתבעת סירבה לאפשר לה את דחיית מועד סיום הפרויקט, שהתעכב בין היתר בשל מתקפת רקטות על אשקלון.

מנגד טענה החברה הכלכלית שהתובעת מנסה לקבל כספים שאינם מגיעים לה על ידי ניפוח חשבוניות והצגת עבודות הכלולות בחוזה כחריגות. לדבריה, חברת הבנייה היא זו שהפרה את החוזה וחדלה מביצוע העבודות באופן חד צדדי, ועל כן אינה זכאית לפיצוי או לתשלום נוסף בגין העבודות ה"חריגות". בנוסף, היא טענה שחילוט הערבות נעשה לאחר שנשלחה לתובעת התראה.

החברה הכלכלית גם הגישה תביעה נגדית בשל התארכות העבודות, וטענה שהיא זכאית לפיצוי המוסכם שבחוזה וכן לפיצוי על הפגיעה במוניטין ובשמה הטוב לנוכח ההאשמות החריפות שהטיחה בה התובעת. בסה"כ העמידה את תביעתה על 2.7 מיליון שקל.

חילוקי דעות לא מצדיקים הפסקת העבודות

סגנית הנשיא, השופטת שרה דברת, קבעה שהחשבוניות שהציגה חברת הבנייה לא מחייבות כיוון שלא אושרו על ידי מנהל הפרויקט. לדברי השופטת, העיכוב שנבע מהתקפת הרקטות עמד על שלושה ימים בלבד ועיקר הסיבה לאיחור היא עיכוב מכוון של העבודות מצד התובעת שסברה שלא שולמו לה הכספים המגיעים לה.

אלא שלשיטת השופטת, חילוקי דעות כספיים אינם מצדיקים עצירה של עבודות והתובעת בהחלט יכלה לסיים את העבודות ולאחר מכן לתבוע את המגיע לה בבית המשפט. אין לקבל את ההתנהלות שבה בחרה התובעת, של עצירת העבודות לשם הפעלת לחץ על החברה הכלכלית. משבחרה לעשות זאת, דווקא הנתבעת היא שזכאית לפיצוי.

השופטת, שקיבלה את התביעה הנגדית בחלקה, קבעה שהחברה הכלכלית הייתה רשאית לסלק את התובעת מהאתר ולסיים את העבודות באמצעות קבלן חלופי, ולכן היא זכאית להחזר העלויות שדרש הקבלן האחר. עם זאת, השופטת דחתה את טענות לשון הרע, שלא הוכחו.

בסופו של דבר, קבעה השופטת שהחברה הכלכלית אכן חייבת לחברת הבנייה כספים מסוימים עבור עבודותיה, בסכום של 962 אלף שקל. מצד שני, התובעת חויבה לפצות את הנתבעת בגין העיכוב בביצוע ועלות השלמת העבודות בסכום של 626 אלף שקל. לאחר קיזוז הסכומים, נפסק שהחברה הכלכלית אשקלון תשלם לחברת הבנייה 336 אלף שקל, תשיב לה את הערבות שחולטה ותישא באגרת המשפט.