העסיקו בעלי מוגבלויות, כי כולנו כאלה
כולנו אנשים עם מוגבלות כזו או אחרת, אם לא היום - אז מחר. משמעותה של העסקת אנשים עם מוגבלויות שונות היא שבכל רגע נתון העסק אולי אינו מפיק את מלוא התפוקה ואינו עובד ביעילות מקסימלית, אבל זהו "המחיר" שכחברה השואפת להיות חברה אנושית, שוויונית ומכילה עלינו "לשלם". דעה
לאחרונה נחתם הסכם יוצא דופן בין ההסתדרות הכללית לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, הקובע כי חובה על כל מקום עבודה המעסיק 100 עובדים או יותר להעסיק אנשים עם מוגבלות במכסה של לפחות 3% מבין העובדים.
בעלי חברות יחוייבו להעסיק בעלי מוגבלויות
העסקת בעלי מוגבלויות: "משרד הרווחה כשל"
עוד בשנת 1988 חוקקה הכנסת חוק לשוויון אנשים עם מוגבלות שמטרתו, בין היתר, למנוע הפליה לרעה של אנשים עם מוגבלויות במקום העבודה. בחוק נקבע עקרון יסוד: "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה הישראלית לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות". החוק מגדיר את מטרתו "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים".
הן החוק והן ההסכם הקיבוצי פורסים הגנה מיוחדת על אנשים עם מוגבלויות. החוק מגדיר אדם עם מוגבלות כאדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית, קבועה או זמנית, אשר בגללה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים.
ברור, כי ההיחלצות להגנה על אנשים עם מוגבלויות משקפת את העובדה שזוהי אוכלוסייה מוחלשת עד כדי כך שפריסת הגנה מחייבת עליה הפכה לכורח המציאות. מבלי לערער על חשיבות ההסכם הקיבוצי, מהווה ההחלטה הזדמנות להאיר היבט אחר, רחב יותר.
מה זה בעצם "אנשים עם מוגבלות"?
כידוע, הגדרה יוצרת הוויה: עצם ההגדרה "בעלי מוגבלויות" יוצרת קבוצה נפרדת ומיוחדת של אלה הנכללים בהגדרה - שרק הם זכאים להגנה המיוחדת - לעומת אלה שאינם נכללים בהגדרה ושאינם זכאים להגנה המיוחדת.כלומר, להגדרה יש שני היבטים: היבט מכליל והיבט מוציא. בהיבטה המכליל ההגדרה מסמנת את האנשים הנכללים בה כשייכים לקבוצה מוחלשת הזקוקים להגנה בשל מוגבלותם. בהיבטה המוציא ההגדרה מסמנת את האנשים שאינם נכללים בה כשייכים לקבוצה שאינה מוחלשת ואינה זקוקים להגנה בשל מוגבלותם.
ברור, כי סימון גבולות ההגדרה של אנשים עם מוגבלות נעשה בהכרח מתוך מדידה של יכולת תפקודית אישית מסוימת, לעומת סטנדרט חיצוני הקיים בקבוצת השוואה. כאמור, אין עוררין על הכורח הקיים בהגנה המיוחדת שהחוק וההסכם הקיבוצי פורסים. יחד עם זאת, חיוני שיתלווה אליה גם שינוי תפיסתי חברתי שעשוי מכוח עצמו לסייע במידה עצומה להשתלבות אנשים עם מוגבלות בחברה.
הגדרת "אדם עם מוגבלות" יש בה כדי להטעות או לבסס תפיסה מוטעית כי אנשים מחוץ להגדרה החוקית אינם "אנשים עם מוגבלות", ולא כך הוא. חשובה ביותר התובנה כי כולנו אנשים עם מוגבלויות, וכי אדם עם מוגבלות הוא-הוא "צלם האדם" האמיתי. כולנו אנשים עם מוגבלות כזו או אחרת, אם לא היום - אז מחר, והיותנו בנקודת זמן מסוימת בתוך או מחוץ להגדרה החוקית היא עניין זמני ומקרי בלבד.
אם נשליך הבנה זו למישור יחסי העבודה, אין לטפח תפיסה שאיכותו ויכולת תרומתו של אדם או עובד נמדד אל מול מודל מושלם של עובדים בגיל מסוים, ממגדר מסוים, במצב משפחתי מסוים או בעלי כישורים פיזיים מושלמים שנתפסים להיות כאלה העשויים להבטיח את התפוקה האנושית המרבית, ואשר אינם קיימים במציאות האנושית וגם אינם אידיאלים שיש לשאוף אליהם.
אכן, משמעותה של הכלת אנשים עם מוגבלויות שונות היא שבכל רגע נתון העסק אולי אינו מפיק את מלוא התפוקה ואינו עובד ביעילות מקסימלית, אבל זהו "המחיר" שכחברה השואפת להיות חברה אנושית, שוויונית ומכילה עלינו "לשלם". האלטרנטיבה פשוט לא אנושית וצריך לדחותה, ומנימוק זה בלבד.
הכותבת היא ראש תחום דיני עבודה במשרד ש. הורוביץ ושות'
לפנייה לכתב/ת 
נכים נכות נכה קביים פצוע מוגבלות מוגבלויות
צילום: shutterstock
עו"ד שושנה גביש
צילום: טלי קצורין
מומלצים
