מה עשו הח"כים כדי שנשלם פחות?
תיקון בחוקי המיסוי, שינוי בהליך קביעת הארנונה, הקלה בדיווח לרשויות המס והסדרת תחום המסחר במט"ח - סיכום החוקים הפיננסיים שאישרה הכנסת. כתבה רביעית ואחרונה בסדרה
סיכום החקיקה במושב הכנסת - כתבות קודמות:
בפרקים הקודמים בסדרה סקרנו את חוקים הנוגעים לענייני עבודה וזכויות עובדים, ענייני צרכנות וענף הנדל"ן. בפרק זה נסקור את החוקים העוסקים בפיננסים ונוגעים לכיס של כל אחד מאיתנו.
תיקון עוולות ישנות בתחום המס
שני צעדים דרמטיים עשתה הכנסת בשנה החולפת בחקיקת המסים, הפיננסים (שוק ההון) והתקציב. בתחום המסים – היא תקנה עוולה היסטורית בחוק מס ההכנסה במעבר מהחישוב המאוחד לחישוב הנפרד של הכנסות בני זוג העובדים בעסק משותף; ובשוק ההון – שינוי סדרי עולם, אם לא רעידת אדמה, בפירוק הפירמידות העסקיות בחוק לדילול הריכוזיות במשק.
כמעט כל יוזמות החקיקה הן של הממשלה. מיעוטן נולדו כהצעות פרטיות. חלקן החלו לפני שנים ונסחבו מממשלה לממשלה, מכנסת לכנסת, ובין ההרכבים המתחלפים של ועדת הכספים.
הארוך ביותר היה המאמץ לתיקון פקודת מס הכנסה למען החישוב הנפרד של הכנסת בני זוג בעסק משותף, וביטול החישוב המאוחד שהכפיל פי כמה את המס לבני הזוג.
החוק שהתקבל נועד ל"זוגות העובדים באותו עסק, עבודתו של כל אחד נחוצה, והכנסותיו עומדות ביחס ישיר לתרומתו לייצור ההכנסה בעסק". המלחמה התמקדה במתן תוקף לחוק ולחישוב הנפרד למפרע מ-2003, למחוק את החובות ולהחזיר את הכספים ששולמו. בפשרה הסתפק האוצר בקרן בלי הריבית וקנסות ההצמדה על החובות הפתוחים; שומות שסוכמו לא ייפתחו וזוגות שטרם קבלו שומה סופית יחויבו על 5 השנים האחרונות. עוד הוסכם שהחוק יורחב גם על זוגות שחלקם בעסק המשותף נמוך מ-50% ועל חברי קיבוצים ומושבים.
החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות במשק התקבל לאחר שוועדת הכספים החמירה את הצעת הממשלה. הוא מחייב שיקולי ריכוזיות ותחרותיות לגופי המגזר העסקי המתמודדים על הקצאת משאבי הטבע ותשתיות המדינה; מצמצם את הפירמידות העסקיות לשתי שכבות; אוסר שליטה בן זמנית על גופים פיננסיים משמעותיים (בנקים, קרנות להשקעות) על גופים ריאליים משמעותיים (רשתות שיווק, חברות סלולר, חברות בנין); ומחייב ברוב של מהציבור בדירקטוריונים של החברות הציבורית. החוק התקבל כמעט פה אחד.
תיקון קל בעליה בארנונה
* תיקון בחוק העמקת גביית המסים והגברת האכיפה המאפשר הרחבת סל אמצעי האכיפה של רשויות המס בסנקציות נגד חייבי מסים חלוטים, אחרי כל הדיונים והעררים. הסל כולל: אי הוצאה או חידוש רישיון נהיגה ודרכון; עיקול כלי רכב של החייב גם בדרכים ולא רק מביתו; הכרזת החייב כלקוח מוגבל בפעילות בנקאית ובשימוש בכרטיסי אשראי; מתן אפשרות לבית המשפט להורות על תפיסת נכסי החייב ולא רק עיקולם; עיכוב יציאה מהארץ, למעט נסיעה לטיפול רפואי, אם החייב מנהל פעיל בחברה או של עסקיה או מחזיק ב-25% ויותר ממניות ההצבעה. זאת, מחשש שהנסיעה תסכל את גביית החוב או את חקירתו.
* תיקון בפקודת העיריות קובע כי ב-2015 הארנונה ברשויות המקומיות תעלה ב-0.75% לעומת השנה, ולא ב-1% כדרישת מרכז השלטון המקומי שעלתה מעיתוי הגשת התיקון לאישור הכנסת. הוא מקדים עד ל-1 ביולי במקום עד ל-1 בדצמבר כדי שהחלטת הארנונה ברשויות לגבי שנת הכספים הבאה תתקבל ותפורסם בינואר. זאת כדי למנוע התחשבנות רטרואקטיבית עם הציבור וכדי שהאזרח ובעיקר בעלי עסקים ידעו מראש כמה ארנונה ישלמו.
* תיקון בחוק המע"מ פוטר עסקים קטנים מחובת הדיווח המפורט והמקוון מ-2015. עוסק יחיד ידווח אם מחזור עסקאותיו עולה על 2.5 מיליון שקל בשנה, או שהוא מנהל פנקסים בשיטת החשבונאות הכפולה. חברות יגישו אם מחזורן מעל 1.5 מיליון שקל. דו"ח תקופתי יוגש ב-15 בכל חודש.
* צו מס קניה מיוחד להפחתת הביורוקרטיה המטרטרת עולים חדשים או קטינים חוזרים המבקשים לממש את זכויותיהם. הצו מבטל את הכפילות שבבדיקת הזכאות לקבלת הפטור ממס על יבוא אישי מרשות המסים ומשרד הקליטה בנפרד. הצו קובע כי משרד הקליטה יהיה הגוף היחיד שיאשר את מעמד הנכנס לישראל והמכס יקבל את קביעתו ללא בדיקה חוזרת.
השינויים בתקציב המדינה
* תיקונים בחוקי ההסדרים והתקציב לשנת 2014, ביטלו את תכנית האוצר להעלות את מס ההכנסה ליחידים ולממן את עלות הפסד ההכנסה המתוכננת מהפחתה בתקציבי הריבית והרזרבות של המשרדים בהיקף כולל של 3.3 מיליארד שקל. זאת עקב הערכת מצב חדשה ואופטימית של הפחתת הגירעון.
* חוק להפחתת הוצאות הממשלה מתקציב 2015 ואילך במטרה למנוע העלאת מסים מתוכננת לשנה הבאה שהיתה אמורה להכניס כ-5 מיליארד שקל. ההפחתה תתאפשר משינוי הנוסחה להגדלת התקציב המחושבת לפי רכיבי גידול האוכלוסייה והצמיחה והורדת שיעור החוב הלאומי, ותוואי הפחתת הגירעון. לפי הנוסחה המתוקנת וההוצאה המתוכננת לתקציב 2015 תגדל ב-2.6% בלבד במקום ב-3.8% לפי החוק הקיים.
* תיקון בחוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס, להקטנת התוספת המתוכננת להפרשות המעסיקים לביטוח הלאומי (בשיעור 0.25%). בהמשך יופחתו הכנסות המוסד והמדינה בכ-450 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2014 ו-2015. במקביל יופחתו 450 מיליון שקל מתקציב ההוצאה ל-2014 כדי שהקצבות האוצר לביטוח לאומי לא יקטנו.
חקיקה בתחום שוק ההון והחברות הפיננסיות
* חוק חדש – הקרן לאזרחי ישראל – להקמה וניהול הכספים שיתקבלו מההיטל הממשלתי על רווחי החברות המפיקות גז טבעי (חוק ששינסקי), ועל רווח שיופק מקידוחי נפט פעילים. הקרן תמנע את הצפת השוק במט"ח, תממן רק מטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, ותסייע במימון אירועים חריגים (מלחמה, רעידת אדמה) בעלי השפעה שלילית על כלכלת המדינה.
* חוק חדש להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי מכופף אותן לפיקוח רשות ניירות ערך, להגנת המשקיעים, ולהבטחת הליכי דירוג אמינים, איכותיים ובלתי תלויים. הן מחויבות להגביר את שקיפות ההליכים ולמנוע ניגודי עניינים בחברות. הסדרת החברות תקבע בהתאמה למאפייני שוק ההון המקומי, להסדרים הקיימים ולאלה המתגבשים באירופה ובארה"ב.
* תיקון בחוק החברות מסדיר את הפעילות של קרנות לתועלת הציבור למימון מטרות ציבוריות וחברתיות, משלושה סוגים: קרן משפחתית לתועלת הציבור, קרן בניהול פרטי לתועלת הציבור וקרן בניהול ציבורי לתועלת הציבור. חובתן להקצות חלק מנכסיהן לקידום מטרותיהן כל שנה, להגביל את הוצאות הניהול, ולהקים מנגנוני ביקורת פנימיים וחיצוניים.
* תיקון בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) המחייב בנק המבקש להעמיד לפירעון מידי הלוואה שנתן, או לנקוט בהליך משפטי בשל אי-עמידה בתנאי ההלוואה, להודיע על כך בכתב ללקוח החייב לפחות 21 ימי עסקים מראש. הוא יפרט את יתרת ההלוואה, שיעור הריבית והעמלה. הבנק יהיה פטור מחובת ההודעה מראש אם יש בה חשש לפגיעה ביכולת הגבייה שלו.
* תיקון בחוק חוזה הביטוח לשינוי החישוב של תקופת ההתיישנות להגשת תביעות במקום 3 שנים מיום האירוע. אם עילת התביעה היא נכות של המבוטח שנגרמה כתוצאה ממחלה או תאונה, מניין 3 השנים יתחיל ביום שבו התגלתה המחלה או נקבעה הנכות.
* תיקון בחוק הנכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה לסיוע והנצחה) הקובע כי החברה תחדל לפעול ב-31.12.2017. נכסים שיוותרו בידיה, לגביהם הוגשו בקשות השבה מיורשים פוטנציאליים, יעברו לטיפול האפוטרופוס הכללי. הסיוע השנתי הקבוע לניצולי שואה נזקקים יגדל ל-135 מיליון שקל בשנה. וב-2015 ל-150 מיליון שקל.
* תיקון בחוק לאיסור הלבנת הון הנוגע למתן שירות עסקי ללקוחות של עורכי דין או רואי חשבון. הוא מחייב גם אותם לזהות ולהכיר את הלקוח במתן שירותים בעלי אופי עסקי-פיננסי, כגון רכישת נדל"ן, הקמה של תאגידים או נאמנויות וניהול עסקי הלקוח. יחולו עליהם כללי אתיקה שידרשו להימנע מפעולות אם הם מעריכים שיש בהן רמת סיכון גבוהה להלבנת הון.
מוצר חדש בשוק ההון ושינוי במכרזים
* צו הרשות למלחמה בהלבנת הון המחייב חלפני מט"ח לזהות ולתעד פרטי לקוחות בפעילות כספית בין 10,000 ל-50,000 אלף שקל במקום מ-500,000 שקל. על פעולות מעל 50,000 אלף שקל יבקש החלפן תעודה מזהה נוספת ויחתים את הלקוח על הצהרה מי נהנה מהעסקה. עליו לדווח לרשות על עסקאות מתחת ל-50,000 שקל אם עלה החשד ל"פעולות כספיות בלתי רגילות".
* תקנות מכוח חוק ניירות ערך המסדירות את פעילות זירות המסחר האלטרנטיביות, מחוץ לבורסה, של 8-10 חברות ה"פורקס" להשקעות בסיכון גבוה במט"ח, שפועלות ללא פיקוח והגנה על המשקיעים. נקבעו כללים לרישוי, שקיפות, הון עצמי, להגבלת מינוף ההשקעות, לאמינות ולמניעת ניגודי עניינים, לשמירת כספי הלקוחות שיתנהלו בהגינות מסחרית.
* תקנות מכוח חוק קרנות הנאמנות מסדירות שיווק מוצר חדש בשוק ההון: קרן פיקדונות ומלוות (קפ"מ), שהיא סוג של קרן נאמנות כספית-שקלית, שתהיה מכשיר פיננסי סולידי עם תשואות משופרות בתנאים נוחים לעומת הפיקדונות בבנקים. תשואות הקרן ישקפו את התשואות הגלומות בפיקדונות עתק (ג'מבו) ובמלוות קצרי מועד של הממשלה ובנק ישראל.
* תקנות מכוח חוק חובת המכרזים לפיהן ועדות המכרזים המשרדיות בממשלה, יוסמכו להתקשר במכרזים עד סך 150 אלף שקל במקום עד 50 אלף. מכרזים בסכומים גבוהים יותר יוכרעו בוועדה הממשלתית שליד משרד האוצר. הוראת השעה לגבי סמכות ועדות הפטור המשרדיות, לאשר גם התקשרויות ללא מכרז עד 4.5 מיליון שקל, הפכה להוראת קבע. (בתחום זה השתתפו בחקיקה חברי הכנסת אורי מקלב (יהדות התורה), מאיר שטרית (התנועה), מרב מיכאלי (עבודה) ואלעזר שטרן (התנועה).
לפנייה לכתב/ת 
